1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. רוחניות

הגיע לארץ זרה ונצרך ללמוד את השפה

השנה הראשונה לאחר החתונה היא השנה החשובה ביותר זהו הזמן הנצרך - שקבעה התורה - לזוג שנישאים ליצוק את היסודות לבית שיקום אח"כ לתפארה לשנים רבות מה מוטל על הבעל בשנה זו? ומה צריך ללמוד בזמן זה?

הרב ישראל מאיר רבי, י"א תמוז תש"פ 03/07/2020 10:19

השנה הראשונה טבעת טבעת צילום: pixabay

שנה ראשונה- רושם ראשוני

כאשר אנו מחפשים בתורה הקדושה התייחסות לצורת החיים של בני הזוג לאחר החתונה, אנו מוצאים את הפסוק בחומש דברים (כד\ה) שם נאמר: "כי יקח איש אישה חדשה, נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח". בפשטות הדברים אנו מבינים שיש חיוב מהתורה על הבעל במשך כל השנה הראשונה להיות נקי לביתו ע"מ לשמח את אשתו. אלא שמוטל עלינו להבין מה פירוש המילה "נקי", נקי ממה?

בפרשת בראשית נאמר "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו", דהיינו יש ציווי על האיש דווקא לעזוב את בית הוריו ולדבוק באשתו. את מה הוא צריך לעזוב? את כל ההנהגות שהתרגל אליהם בבית הוריו, והכוונה בעיקר להנהגות גשמיות. אם אמא שלו מכינה בד"כ מאכל מסוים לכבוד שבת, או אם אבא שלו לא שטף מעולם כלים בבית...  אין זה אומר שכך צריך לבנות את ביתם החדש.

צריך להבין, שהשנה הראשונה זה הזמן הנצרך- שקבעה התורה- לזוג שנישאים ליצוק את היסודות לבית שיקום אח"כ לתפארה לשנים רבות. ודומה הדבר לנייר חלק שמעולם לא כתבו עליו אשר הוא נקי ומבהיק בלובנו, שכדי לשמר אותו כך, צריך לחשוב פעמיים ואף יותר, לפני כל שירטוט שנעשה. וידוע הפתגם: "אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני".

וא"כ, על החתן דווקא מוטל להגיע נקי לביתו, נקי מדעות קדומות שאותם צריך הוא לעזוב ולהשאיר אחריו בבית אביו ואמו. ואגב, איש עוזב את הוריו, אך לא האישה! אישה קשורה עדיין לבית אביה וודאי בשנה הראשונה. מהבעל נדרשת סבלנות להכיר בכך ולהבין את הצורך שלה לבקר לעיתים תכופות בבית הוריה. בסיומה של תקופה הוא כבר יבחין שיותר נעים לה בביתם הקט והחמים. וכמובן, אם מבחין החתן שמדובר בהגזמה, יש לפנות לייעוץ תורני, איך לעזור לאישה להתחבר יותר לבית החדש שנבנה.

בנוסף, חשוב לדעת עוד, שמכיוון שהרושם הראשוני כ"כ חשוב, צריך להיזהר מאוד בהערות ובביקורת בכלל, ובשנה הראשונה - בפרט!. אחד הטעויות הנפוצות של בני הזוג- וזה שייך גם באשה... שעקב ההדרכה הטובה שקיבלו קודם הנישואין, בה פירטו להם התרחשויות שונות שיכולות לקרות בחיי הנישואין. ברגע שזה קורה באמת, הם מנסים 'לעזור' אחד לשני ומזכירים איך לצאת מהסיבוך ע"י "הארה" שזה בעצם הערה - רק עם חיוך. או לחילופין לציין עובדה - למשל: "אבא שלי אמר לי ש..." או "אמא שלי בכזה מצב הייתה עושה אחרת", דברים אלו שנעשים לפעמים מתום לב או מהרצון להועיל לחיזוק הקשר, יכולים להיחקק לדיראון עולם, ב'כרטיס הזיכרון' המשפחתי הנצרב בימים הללו.

ולכן על בני הזוג להחליט בליבם בנחישות, שבשנה הראשונה עליהם להימנע מלהעיר הערות, וממתן ביקורת 'בונה' וכדו', את הכל ניתן לדחות ל'יום שאחרי' יום הנישואין הראשון...

וכדי להצליח בכך, אפשר להמשיל זאת, לאדם המגיע לארץ זרה ואינו מכיר את השפה, התרבות, האוכל וכו', שבתחילה הוא "יושב בצד" לומד וצופה על הכל ובסוף מתחבר ואף נהנה מהחיים באותו מקום. תקופה זו נקראת "תקופת ההסתגלות".

על הנשים אומרים חז"ל, שהן "אומה בפני עצמן", דהיינו כמו שיש את אומות העולם- ארה"ב ורוסיה סין וצרפת, כך יש אומה שנקראת "נשים". ולכן כדי להגר למדינה הזאת ולהצליח לחיות בה, צריך ללמוד את השפה והתרבות, מה אומרים ובעיקר מה לא אומרים. וזוהי בעצם "תקופת ההסתגלות" המתמשכת בכל השנה הראשונה בשלימותה.

ואכן, אדם שלא השכיל לקיים את החובה של "נקי יהיה לביתו", ובשנה הראשונה החסיר כמה חודשים ולא שימח את אשתו כמוטל עליו. צריך הוא לדעת שעליו להשלים זאת, גם אם עברו מאז שנים רבות ונמצאים הם בחתונת הכסף או הזהב... אין מה לעשות, זוהי השפה והתרבות 'בארץ המובטחת' ארץ הנשים.

מאת: הרב ישראל מאיר רבי, מרצה ומגיד שיעור

מעוניינת לשתף אותנו בתוכן מעניין? שלחי לנו הודעה בוואטסאפ - 0583288642





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;