הבעיתיות באינטרנט • שי הורוויץ על בעיית הגולש החרדי
מנכ"ל חברת הפרסום 'נטו', שי הורוויץ, נתן הרצאה מנומקת על התפתחות האינטרנט החרדי. "יש בעיות שקשה להתעלם מהן: איסור הרבנים וההפקרות החוגגת" • איך אנחנו מתמודדים, אם בכלל? • ויש וידאו
- כתב בחדרי חרדים
- ט"ז חשון התש"ע
- תגובות
לצפיה בתקציר ההרצאה
לצפיה בהרצאה המלאה
תמלול ההרצאה
למעשה, כשעוסקים בנושא של חרדים באינטרנט המתמודדים עם דואליות מסוימת אנחנו נדבר דבר ראשון על נתונים על העלייה במספר הגולשים באינטרנט. אנחנו נדבר על סוג הגולשים. איפה גולשים. נדבר על התפתחות של אתרי תוכן חרדיים וכמובן נדבר על שיווק ופרסום באינטרנט.
כבר נאמר לכם פה שחרדי זה אחד שאורח חייו על פי התורה ודעת רבנים. מקפיד על כשרות מהודרת. ללא טלביזיה וכו'. למעשה, היכולת של הציבור החרדי שבנתה את עצמה מאז ימי השואה בנתה את עצמה באמצעות חומות מגודרות. באמצעות מערכת עצמאית של תקשורת. בזמנו בשנות השבעים הרבנים ניהלו מאבק נגד הטלוויזיה. ישנה הדילמה שברגע שעוסקים בנושא האינטרנט, מאז שהכלי הזה התפתח וצץ מצד אחד הרבנים כבר לפני כמה שנים ראו את זה והגדירו את זה כדבר שיכול להוות סכנה לשלמות הבית היהודי.
ומצד שני זה מאגר של מי שיכנה אותו טלוויזיה לחרדים או אולי טלוויזיה בכלל בעצם אפשרות של חשיפה לדברים שלא נחשפו עד אז. רואים שהרבנים מתייחסים לזה באופן כזה שהאינטרנט מהווה דבר של סוג של 'פריצות' שנכנסת בדלת האחורית לבית החרדי.
מן הצד השני רואים שככל שעוברים השנים יותר ויותר חרדים גולשים ומתחברים לאינטרנט. אנו רואים שלושה מגזרים ספציפיים וקבוצות בתוך המגזר החרדי שלא מסתדרות בלי אינטרנט. המגזר המוסדי. למעלה מ2500 מוסדות חינוך ישיבות קטנות, ישיבתו גדולות, המגזר השלישי המפותח. עמותות רווחה. מוסדות חסד. והם מעסיקים ארגונים ומתנדבים וללא חיבור לאינטרנט אי אפשר לתפקד. מעבר לאתרי תדמית שבאמצעותם מגייסים כספים. האימייל וכו'. מעבר לכך כל ההתקשרות של מוסדות מול משרדי ממשלה, בנקים, צריכים וחייבים חיבור לאינטרנט. הוא שולח את הנתונים למשרד הדתות, משרד החינוך וכו'.
קיים גם המגזר העסקי שדורש תקשורת עם חו"ל, איסוף מידע, איסוף נתונים, אנו מדברים על סדר גודל של 20000 בתי אב של אנשי עסקים שיש להם או במקום העבודה, חלקם הגדול גם בבית.
וכמובן, רואים בעשור האחרון תהליך של אקדמיזציה, לימודי השכלה גבוהה, ורק נתון שהתפרסם לפני שבועיים מציג שבתוך כמה שנים קפצו החרדים הבוגרים עם תואר להשכלה גבוהה בפי-4 אחד הבולטים בהם הוא מכללת אונו. מעבר לזה קיים סדר גודל של עוד 10,000 בוגרים שקיבלו הכשרה מקצועית בלימודי תעודה.
והייטק זהו תחום שמתאים גם לנשים. יש המון בתי אב חרדים שהבעל יושב בכולל ואילו האישה יוצאת לעבוד. למרות שגם הממשלה באמצעות ובשיתוף גופים שונים מעודדים את ההשתלבות של החרדים בשוק התעסוקה. משקיעים בזה סכומי עתק באמצעות מילגות, באמצעות מימון וסבסוד קורסים שונים ודבר זה משפיע גם בסופו של דבר לחיבורים של בתי אב. אם עקרת הבית צריכה לעבוד בעבודת הייטק גם הנגישות שלה לאינטרנט גבוה יותר.
רואים שהכניסה של המחשבים האישיים היא במספרים גדלים והולכים ורואים שמספר הגולשים מכפיל את עצמו. אם מדברים מסביבות שנת 2004 דיברנו על סדר גודל של 10-12 אחוז, הרי כל שנה מספר הגולשים הכפיל ואולי אפילו שילש את עצמו. מדובר בסדר גודל של 35 אחוז שמחוברים לאינטרנט.
נקודה מעניינת. סיפר לי אחד שעשה כינוס גדול באחד ההרים הגדולות החרדיות הצעירות. השתתפו 70 איש, ורצה לשלוח איזשהוא דף באמצעות הפקס ואו האימייל. אפילו יד אחת לא הורמה עם מספר פקס. כלומר כל אחד מהם היה לו נגישות כזו או אחרת לאימייל/אינטרנט. ישנו גם מוצר מיוחד שנותן אפשרות להתחבר אך ורק לאימייל ללא גלישה באינטרנט.
העובדה שאותם שבעים איש יש להם נגישות להתחבר לאינטרנט הוא רק מעיד כמה הנושא הזה נכנס לתוך החברה החרדית.
כמובן שהנתונים שהוצגו כאן קודם הם בנוסף למודם הסלולארי שלא רוצים להתחבר מבחינות עקרוניות לאינטרנט הם מתחברים באמצעות מודם סלולארי וכך לא מופיעים בנתונים של בזק ודומיהם שדרכם מתחברים לאינטרנט.
כמובן הנושא של הדואליות הזאת שמצד אחד הרבנים מתנגדים לנושא האינטרנט, וכפי שאחד הרבנים אמר: אם משאית הזבל מוציאה את הזבל מחוץ לעיר אז האינטרנט גם יכול להכניס את כל הזבל של העולם לתוך הבית.
היה בזמנו תוכנה שנקראת נתיב שעובדת באמצעות טכנולוגיה ומעניקה רשימה לבנה של אתרים כשרים זו טכנולוגיה שלא הצליחה או מעט מאוד. אם אנחנו מדברים שמתוך סדר גודל של 130 אלף בתי אב יש 35 אחוז שמחוברים בצורה כזו או אחרת ורק 3000 מנויים יש נתיב הרי שזה מוכיח שלא הצליח כל כך.
אך יש טכנולוגיה חדשה שנקראת אינטרנט רימון מתוך פתרון לתת מענה לציבור הדתי לאומי, שהוקם על ידי רבנים דתיים לאומיים, החברה הזאת הצליחה להפתיע חברות אחרות מבחינת אחוזי הצמיחה שלה. יש לה סדר גודל של 30000 מנויים כשכל חודש מצטרפים עוד סדר גודל של 1000 מנויים. אבל עדיין רואים שגם מתוך השלושים אלף יש סדר גודל של 6-8 אלף מנויים חרדיים שמחוברים אל האינטרנט המסונן, גם באמצעות אתרוג שהם בנו במיוחד לחרדים. אבל עדיין רוב החרדים מחוברים לאינטרנט רגיל ולא ניתן פתרון לעניין הזה.
יש כאלה, אגב, אם מדברים על פתרון שזה נותן, הרי בציבור החרדי יש גמ"ח לכל דבר. גמ"ח עציצים, ספסלים, כסאות וכו'. יש גם גמ"ח אינטרנט. אם יש מישהו שרוצה לקנות מקרר, אך אין לו אינטרנט, הוא מתקשר לגמ"ח אינטרנט דרך הטלפון וכך מקבל אוף ליין את המידע על המוצר שהוא ביקש.
כמובן שקיימות קבוצות שלא נחשפות כלל לאינטרנט. הבוקר בבית-הכנסת מתוך 300 אברכים שמתפללים בו מעט מאוד מחוברים לאינטרנט. כלומר, גם החשיפה שייכת לפי קבוצות ספציפיות. הציבור שמגדיר את עצמו כיותר מודרני כמובן שנחשף יותר.
חרדי ממוצע הוא אורייני מאוד. מייחס ערך רב למילה הכתובה. בגיל 3 כשאביך לוקח אותך בטלית בכיתה א' ללקק את הדבש היחס למילה הכתובה הוא יחס של קדושה. אם תזרקו נייר שכתובים עליו כמה מילים ברחוב חרדי אין ספק שהנייר הזה לא יישאר יתום הרבה זמן. והחרדי משתקף בכלי המדיה שהוא צורך.
אם אפשר לשרטט פירמידה של התקשורת החרדית, הרי שבראש הפירמידה יש תקשורת יומית פוליטית שהבקרה שלהם היא יותר קפדנית. לאחמ"כ עיתונות שבועות עצמאית יותר: משפחה, בקהילה, קו עיתונות דתית,, מרכז העניינים וכדומה, שהיא יותר עצמאית. אבל עדיין ישנם דברים שלא עוסקים בהם וכאן הגיע הנושא של האינטרנט.
השפעת האינטרנט כמובן, היכולת של החרדי הממוצע למצוא עת עצמו בא לידי ביטוי באינטרנט בצורה יותר חזקה.
אנו רואים שלפני הרבה שנים היו הרבה אתרים אבל שהיו מיועדים לפנים ולחוץ. אתרים בנושאי דת וכו' ולא אתרי תוכן ופורמים. לפני כמה שנים כמובן הוקם פורום של 'בחדרי חרדים' ששם מצאו לעצמם אנשי תקשורת ופרסום חרדיים, פוליטיקאים עסקנים מצאו לעצמם מקום להביע את עמדתם. הוא הפך מפורום קטן לדבר מאוד מתפתח. התקשורת האלטרנטיבית הזאת צמחה וגדלה והביאה למצב שבעקבות התהליך שהאתר הזה עבר תהליך מקצועי של התמקצעות. אתר בסדר גודל של 7000 גולשים ומאות נושאים האתר עבר גם לאתר תוכן שבעקבותיו הוקמו אתרי תוכן חרדיים נוספים שנותנים את המענה של צריכת תקשורת פנימית לציבור החרדי ובלי להיתקל בדברים לא נעימים בתחום הצניעות, לשון הרע וכו'.
כמובן שהיד כאן יותר קלה על ההדק, רואים מקרים שבאתרים הללו מתפרסמים דברים שלא יתפרסמו במקומות השמרניים יותר.
כמו למשל בתקופה של נובמבר 2008 הבחירות, אז הוקמו עוד ועוד אתרים שבאו לנסות ולהיכנס להצלחה הזאת. נביא לדוגמא שלוש מצגות. שלושה שקפים שנותנים לנו מידע באמצעות גוגל אדפלאנר, על זמן השהייה הממוצע באתר בחדרי חרדים.
הממוצע של שהייה בחדרי חרדים הוא 20 דקות. ואפשר לראות שיש יותר מ400 אלף גולשים מדי חודש. ורואים שגם יש קבוצות שלמות של חרדים שלא נמצאים בארץ ורוצים לקבל מידע עדכני ומיידי מהמתרחש, כאן הם יכולים להיחשף יותר. גם באמצעות גוגל טרנד ניתן לראות ולהתעדכן בכמויות הגולשים בקרב הציבור החרדי באתרים חרדיים.
למשל, הייתה בעיה ששוק שמן הזית הוצף בשמן זית מזויף. ואז יש סוחרים שלוקחים ושמים שמן זית מזויף ומפיצים את זה כשמן זית מקורי. בא אליי יצרן של שמן זית ורצה להילחם בתופעה של שמן הזית המזויף. הקושי הגדול שהיה צריך להילחם מול רשת שיווק גדולה מאוד ששיווקה שמן מזוייף. כמובן שהעיתונות השבועית הייתה חסומה בעניין הזה. ואז השתמשנו בכלי האינטרנט ששם באופן אנונימי אפשר לעורר דיון ציבורי סביב העניין, ולאור הפרופיל של הגולשים באתרים הללו ובמיוחד באתר בחדרי חרדים, הדבר צבר תאוצה מהר מאוד ובתוך 24 שעות אותה רשת שיווק הורידה מהמדפים את השמן המזוייף.
דוגמא נוספת: אני באופן אישי גר בירושלים בשכונה שבעבר לא הייתה חרדית ובמרכז השכונה עומד מבנה ריק שבעבר שימש בית ספר לא חרדי. וניהלנו מאבק נגד העירייה שתאפשר לנו להיכנס לאותו מבנה. העיתונות נתנה סיקור לעניין הזה. אבל היכולת שלנו לתת ביטוי למאבק לא רק במעגל הפנימי, אלא גם החוצה היה באמצעות האינטרנט.
גם כשמדברים על חברות גדולות שבאות ומפרסמות באתרים הללו ואומרות שיש להם היענות טובה והקמפיינים שעולים הם אפקטיביים. כי כך הם מקבלות אינטראקציה מהגולש והיתרונות הם ברורים ועולים רבות על הפרסום בעיתונות המסורתית.
רוב ההכנסות שנכנסות לאתרים הן מפרסומות. אבל אין ספק שבתוך שנתיים מהיום אלו שיעשו את הכסף באינטרנט זה לאו דווקא אלו שיעשו את אנשי התוכן, אלא גם אלו שיספקו שירותים לאותו מגזר. אם זה בתחום רכש, שירותי תוכן ודברים אחרים שמותאמים לאותה אוכלוסייה. וכולם מבינים שהכלי הזה של האינטרנט למרות כל ההסתייגות וכל הדברים שנאמרו קודם, יותר ויותר אנשים יתחברו לאינטרנט.
זו בכל אופן ההסתכלות מהזווית שלי על הפוטנציאל של האינטרנט בקרב הציבור החרדי.
לצפיה בהרצאה המלאה
תמלול ההרצאה
למעשה, כשעוסקים בנושא של חרדים באינטרנט המתמודדים עם דואליות מסוימת אנחנו נדבר דבר ראשון על נתונים על העלייה במספר הגולשים באינטרנט. אנחנו נדבר על סוג הגולשים. איפה גולשים. נדבר על התפתחות של אתרי תוכן חרדיים וכמובן נדבר על שיווק ופרסום באינטרנט.
כבר נאמר לכם פה שחרדי זה אחד שאורח חייו על פי התורה ודעת רבנים. מקפיד על כשרות מהודרת. ללא טלביזיה וכו'. למעשה, היכולת של הציבור החרדי שבנתה את עצמה מאז ימי השואה בנתה את עצמה באמצעות חומות מגודרות. באמצעות מערכת עצמאית של תקשורת. בזמנו בשנות השבעים הרבנים ניהלו מאבק נגד הטלוויזיה. ישנה הדילמה שברגע שעוסקים בנושא האינטרנט, מאז שהכלי הזה התפתח וצץ מצד אחד הרבנים כבר לפני כמה שנים ראו את זה והגדירו את זה כדבר שיכול להוות סכנה לשלמות הבית היהודי.
ומצד שני זה מאגר של מי שיכנה אותו טלוויזיה לחרדים או אולי טלוויזיה בכלל בעצם אפשרות של חשיפה לדברים שלא נחשפו עד אז. רואים שהרבנים מתייחסים לזה באופן כזה שהאינטרנט מהווה דבר של סוג של 'פריצות' שנכנסת בדלת האחורית לבית החרדי.
מן הצד השני רואים שככל שעוברים השנים יותר ויותר חרדים גולשים ומתחברים לאינטרנט. אנו רואים שלושה מגזרים ספציפיים וקבוצות בתוך המגזר החרדי שלא מסתדרות בלי אינטרנט. המגזר המוסדי. למעלה מ2500 מוסדות חינוך ישיבות קטנות, ישיבתו גדולות, המגזר השלישי המפותח. עמותות רווחה. מוסדות חסד. והם מעסיקים ארגונים ומתנדבים וללא חיבור לאינטרנט אי אפשר לתפקד. מעבר לאתרי תדמית שבאמצעותם מגייסים כספים. האימייל וכו'. מעבר לכך כל ההתקשרות של מוסדות מול משרדי ממשלה, בנקים, צריכים וחייבים חיבור לאינטרנט. הוא שולח את הנתונים למשרד הדתות, משרד החינוך וכו'.
קיים גם המגזר העסקי שדורש תקשורת עם חו"ל, איסוף מידע, איסוף נתונים, אנו מדברים על סדר גודל של 20000 בתי אב של אנשי עסקים שיש להם או במקום העבודה, חלקם הגדול גם בבית.
וכמובן, רואים בעשור האחרון תהליך של אקדמיזציה, לימודי השכלה גבוהה, ורק נתון שהתפרסם לפני שבועיים מציג שבתוך כמה שנים קפצו החרדים הבוגרים עם תואר להשכלה גבוהה בפי-4 אחד הבולטים בהם הוא מכללת אונו. מעבר לזה קיים סדר גודל של עוד 10,000 בוגרים שקיבלו הכשרה מקצועית בלימודי תעודה.
והייטק זהו תחום שמתאים גם לנשים. יש המון בתי אב חרדים שהבעל יושב בכולל ואילו האישה יוצאת לעבוד. למרות שגם הממשלה באמצעות ובשיתוף גופים שונים מעודדים את ההשתלבות של החרדים בשוק התעסוקה. משקיעים בזה סכומי עתק באמצעות מילגות, באמצעות מימון וסבסוד קורסים שונים ודבר זה משפיע גם בסופו של דבר לחיבורים של בתי אב. אם עקרת הבית צריכה לעבוד בעבודת הייטק גם הנגישות שלה לאינטרנט גבוה יותר.
רואים שהכניסה של המחשבים האישיים היא במספרים גדלים והולכים ורואים שמספר הגולשים מכפיל את עצמו. אם מדברים מסביבות שנת 2004 דיברנו על סדר גודל של 10-12 אחוז, הרי כל שנה מספר הגולשים הכפיל ואולי אפילו שילש את עצמו. מדובר בסדר גודל של 35 אחוז שמחוברים לאינטרנט.
נקודה מעניינת. סיפר לי אחד שעשה כינוס גדול באחד ההרים הגדולות החרדיות הצעירות. השתתפו 70 איש, ורצה לשלוח איזשהוא דף באמצעות הפקס ואו האימייל. אפילו יד אחת לא הורמה עם מספר פקס. כלומר כל אחד מהם היה לו נגישות כזו או אחרת לאימייל/אינטרנט. ישנו גם מוצר מיוחד שנותן אפשרות להתחבר אך ורק לאימייל ללא גלישה באינטרנט.
העובדה שאותם שבעים איש יש להם נגישות להתחבר לאינטרנט הוא רק מעיד כמה הנושא הזה נכנס לתוך החברה החרדית.
כמובן שהנתונים שהוצגו כאן קודם הם בנוסף למודם הסלולארי שלא רוצים להתחבר מבחינות עקרוניות לאינטרנט הם מתחברים באמצעות מודם סלולארי וכך לא מופיעים בנתונים של בזק ודומיהם שדרכם מתחברים לאינטרנט.
כמובן הנושא של הדואליות הזאת שמצד אחד הרבנים מתנגדים לנושא האינטרנט, וכפי שאחד הרבנים אמר: אם משאית הזבל מוציאה את הזבל מחוץ לעיר אז האינטרנט גם יכול להכניס את כל הזבל של העולם לתוך הבית.
היה בזמנו תוכנה שנקראת נתיב שעובדת באמצעות טכנולוגיה ומעניקה רשימה לבנה של אתרים כשרים זו טכנולוגיה שלא הצליחה או מעט מאוד. אם אנחנו מדברים שמתוך סדר גודל של 130 אלף בתי אב יש 35 אחוז שמחוברים בצורה כזו או אחרת ורק 3000 מנויים יש נתיב הרי שזה מוכיח שלא הצליח כל כך.
אך יש טכנולוגיה חדשה שנקראת אינטרנט רימון מתוך פתרון לתת מענה לציבור הדתי לאומי, שהוקם על ידי רבנים דתיים לאומיים, החברה הזאת הצליחה להפתיע חברות אחרות מבחינת אחוזי הצמיחה שלה. יש לה סדר גודל של 30000 מנויים כשכל חודש מצטרפים עוד סדר גודל של 1000 מנויים. אבל עדיין רואים שגם מתוך השלושים אלף יש סדר גודל של 6-8 אלף מנויים חרדיים שמחוברים אל האינטרנט המסונן, גם באמצעות אתרוג שהם בנו במיוחד לחרדים. אבל עדיין רוב החרדים מחוברים לאינטרנט רגיל ולא ניתן פתרון לעניין הזה.
יש כאלה, אגב, אם מדברים על פתרון שזה נותן, הרי בציבור החרדי יש גמ"ח לכל דבר. גמ"ח עציצים, ספסלים, כסאות וכו'. יש גם גמ"ח אינטרנט. אם יש מישהו שרוצה לקנות מקרר, אך אין לו אינטרנט, הוא מתקשר לגמ"ח אינטרנט דרך הטלפון וכך מקבל אוף ליין את המידע על המוצר שהוא ביקש.
כמובן שקיימות קבוצות שלא נחשפות כלל לאינטרנט. הבוקר בבית-הכנסת מתוך 300 אברכים שמתפללים בו מעט מאוד מחוברים לאינטרנט. כלומר, גם החשיפה שייכת לפי קבוצות ספציפיות. הציבור שמגדיר את עצמו כיותר מודרני כמובן שנחשף יותר.
חרדי ממוצע הוא אורייני מאוד. מייחס ערך רב למילה הכתובה. בגיל 3 כשאביך לוקח אותך בטלית בכיתה א' ללקק את הדבש היחס למילה הכתובה הוא יחס של קדושה. אם תזרקו נייר שכתובים עליו כמה מילים ברחוב חרדי אין ספק שהנייר הזה לא יישאר יתום הרבה זמן. והחרדי משתקף בכלי המדיה שהוא צורך.
אם אפשר לשרטט פירמידה של התקשורת החרדית, הרי שבראש הפירמידה יש תקשורת יומית פוליטית שהבקרה שלהם היא יותר קפדנית. לאחמ"כ עיתונות שבועות עצמאית יותר: משפחה, בקהילה, קו עיתונות דתית,, מרכז העניינים וכדומה, שהיא יותר עצמאית. אבל עדיין ישנם דברים שלא עוסקים בהם וכאן הגיע הנושא של האינטרנט.
השפעת האינטרנט כמובן, היכולת של החרדי הממוצע למצוא עת עצמו בא לידי ביטוי באינטרנט בצורה יותר חזקה.
אנו רואים שלפני הרבה שנים היו הרבה אתרים אבל שהיו מיועדים לפנים ולחוץ. אתרים בנושאי דת וכו' ולא אתרי תוכן ופורמים. לפני כמה שנים כמובן הוקם פורום של 'בחדרי חרדים' ששם מצאו לעצמם אנשי תקשורת ופרסום חרדיים, פוליטיקאים עסקנים מצאו לעצמם מקום להביע את עמדתם. הוא הפך מפורום קטן לדבר מאוד מתפתח. התקשורת האלטרנטיבית הזאת צמחה וגדלה והביאה למצב שבעקבות התהליך שהאתר הזה עבר תהליך מקצועי של התמקצעות. אתר בסדר גודל של 7000 גולשים ומאות נושאים האתר עבר גם לאתר תוכן שבעקבותיו הוקמו אתרי תוכן חרדיים נוספים שנותנים את המענה של צריכת תקשורת פנימית לציבור החרדי ובלי להיתקל בדברים לא נעימים בתחום הצניעות, לשון הרע וכו'.
כמובן שהיד כאן יותר קלה על ההדק, רואים מקרים שבאתרים הללו מתפרסמים דברים שלא יתפרסמו במקומות השמרניים יותר.
כמו למשל בתקופה של נובמבר 2008 הבחירות, אז הוקמו עוד ועוד אתרים שבאו לנסות ולהיכנס להצלחה הזאת. נביא לדוגמא שלוש מצגות. שלושה שקפים שנותנים לנו מידע באמצעות גוגל אדפלאנר, על זמן השהייה הממוצע באתר בחדרי חרדים.
הממוצע של שהייה בחדרי חרדים הוא 20 דקות. ואפשר לראות שיש יותר מ400 אלף גולשים מדי חודש. ורואים שגם יש קבוצות שלמות של חרדים שלא נמצאים בארץ ורוצים לקבל מידע עדכני ומיידי מהמתרחש, כאן הם יכולים להיחשף יותר. גם באמצעות גוגל טרנד ניתן לראות ולהתעדכן בכמויות הגולשים בקרב הציבור החרדי באתרים חרדיים.
למשל, הייתה בעיה ששוק שמן הזית הוצף בשמן זית מזויף. ואז יש סוחרים שלוקחים ושמים שמן זית מזויף ומפיצים את זה כשמן זית מקורי. בא אליי יצרן של שמן זית ורצה להילחם בתופעה של שמן הזית המזויף. הקושי הגדול שהיה צריך להילחם מול רשת שיווק גדולה מאוד ששיווקה שמן מזוייף. כמובן שהעיתונות השבועית הייתה חסומה בעניין הזה. ואז השתמשנו בכלי האינטרנט ששם באופן אנונימי אפשר לעורר דיון ציבורי סביב העניין, ולאור הפרופיל של הגולשים באתרים הללו ובמיוחד באתר בחדרי חרדים, הדבר צבר תאוצה מהר מאוד ובתוך 24 שעות אותה רשת שיווק הורידה מהמדפים את השמן המזוייף.
דוגמא נוספת: אני באופן אישי גר בירושלים בשכונה שבעבר לא הייתה חרדית ובמרכז השכונה עומד מבנה ריק שבעבר שימש בית ספר לא חרדי. וניהלנו מאבק נגד העירייה שתאפשר לנו להיכנס לאותו מבנה. העיתונות נתנה סיקור לעניין הזה. אבל היכולת שלנו לתת ביטוי למאבק לא רק במעגל הפנימי, אלא גם החוצה היה באמצעות האינטרנט.
גם כשמדברים על חברות גדולות שבאות ומפרסמות באתרים הללו ואומרות שיש להם היענות טובה והקמפיינים שעולים הם אפקטיביים. כי כך הם מקבלות אינטראקציה מהגולש והיתרונות הם ברורים ועולים רבות על הפרסום בעיתונות המסורתית.
רוב ההכנסות שנכנסות לאתרים הן מפרסומות. אבל אין ספק שבתוך שנתיים מהיום אלו שיעשו את הכסף באינטרנט זה לאו דווקא אלו שיעשו את אנשי התוכן, אלא גם אלו שיספקו שירותים לאותו מגזר. אם זה בתחום רכש, שירותי תוכן ודברים אחרים שמותאמים לאותה אוכלוסייה. וכולם מבינים שהכלי הזה של האינטרנט למרות כל ההסתייגות וכל הדברים שנאמרו קודם, יותר ויותר אנשים יתחברו לאינטרנט.
זו בכל אופן ההסתכלות מהזווית שלי על הפוטנציאל של האינטרנט בקרב הציבור החרדי.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו תגובות