דודי זילברשלג: יש חרדי חדש • נאום מיוחד

לצפיה בתקציר ההרצאה


וידאו דוד קורן

לצפיה בהרצאה המלאה



תמלול ההרצאה


צהריים טובים.

למען האמת, השיחה הזאת יכולה להיות הרבה יותר בעלת בשורה, אם הייתה נערכת לפני כשנה בערך. לפני השיבה של החרדים ממקום רע מאוד בתקשורת הישראלית: החרדי שמצטייר כשלילי, שורף דגלים, משתמט משירות צבאי, נוהג לחלל ימי זיכרון ויום עצמאות. בשבתות, החרדי - עיקר עיסוקו זה יידוי אבנים על מכוניות נוסעות. העמדה הפוליטית שלו - היא ימנית קיצונית. מגן בעוז ובחירוף נפש על ריבוי מקרי אלימות בקבוצתו. ועוד לא דיברתי על העניין של האישה החרדית, שהיא לוקה בפוריות יתר, ומרעיבה לעת מצוא.

כל זה תוצר מופת של יצר אלקטורלי ותרבות רייטינג, שפשטה בחיינו ועשתה רצח אופי אמיתי לחרדי המצוי. אני מדבר ממש על רמה של כותרות של אנשים שניסו לעשות הון על גבו השפוף של החרדי, וזה עבר כחוט השני על פני כל כלי התקשורת השונים.

מי לא זוכר את ש"ס קונטרול, נאש קונטרול, מי לא זוכר מאורע מלבב בכיכר רבין: "רק לא ש"ס". אפרופו ש"ס, בכל מערכות הבחירות היו יותר קולות ש"ס בקרב החיילים, מאשר באוכלוסיה.

ההיסטורון ופרשן התנ"ך הנודע יחזקאל קאופמן הגדיר פעם במאמר, שהתפרסם בירחון מאזניים, את כל יסודות האנטישמיות. כשקראתי אותו לראשונה, בשרי נעשה חידודין-חידודין. הוא מדבר על מרכיבים שבעצם בונים את האנטישמיות, כאלה שמורכבים מבדיה שהיא בעצם ההאשמה של היהודים בחטאים שהם לא עושים.

מי לא זוכר את הפיגוע בדולפינריום, בליל שבת, כאשר יהודים רבים, מתנדבי הצלה, הוקפצו משולחן השבת ומיהרו - מי ברכב ומי באופנוע - להגיש הצלה בדולפינריום. כמעט שבת שלמה קפץ רוגזה של החברה הישראלית על אמירה של שדרנית אחת, שאמרה שהיות וחלק מהנספים הם עולים מארצות חבר העמים, היא כבר ידעה לצטט שחברה קדישא תסרב לקבור אותם בקבורה יהודית, למרות שדובר חברה קדישא מסר הצהרה גורפת שכל אחד מהם ימצא את מקום קבורתו וכבודו האחרון במסגרת יהודית.

הדוגמאות להסתה הן רבות מאוד ואינני מבקש ללבות את העניין הזה, אלא רק להציג את העניין הזה. כי המציאות הזו הפכה להיות מציאות מאוד קשה. הייתי אני עצמי מעורב בסילוק של כתב מ'העיתון של המדינה', שדיווח בסקירה על אם שנאנסה ובעלה נאלץ לגרשה - מה שהתברר כסיפור מצוץ מן האצבע, ואף אחד לא התבקש למסור דין וחשבון.

"יש התפתחות מאוד דרמטית"

חטא ההכללה הוא חטא ברור מאוד, שדווקא בחלקו הגדול בא על תיקונו בשנים האחרונות. אני לא יכול לשכוח תוכנית טלוויזיה שבא חשפו מעשים מגונים נגד רב, והמנחה בפתח הדיון אמר: "אולי יש להקיש מן הפרט אל הכלל" - והכיתובית שהייתה ברקע של המנחה הייתה: "על מגע רבנים".

מה שאני רוצה להדגיש: לצידו של אותו חרדי וירטואלי - שאין כמעט אנשים חרדים שמכירים אותו, זולת קבוצה מאוד מסויימת בחברה החרדית, שדוגלת באופן אידיאולוגי בבדלנות, וזו הקבוצה שנאבקת בחניון קרתא, ובמצעד הגאווה, אבל ישנה קבוצה שעושה זאת באופן אידיאולוגי והיא זעירה ביותר בתוך החברה החרדית - צמח חרדי חדש, מאוד משמעותי, שחלקו הגדול מזדהה באופן מוחלט עם המדינה בניתוק מן הציונות. בוודאי מדובר באנשים שהמעורבות שלהם, החיבה שלהם והאחריות שלהם לעם היושב בציון, על כל מרכיביו, עולה לאין ערוך מכל חברה אחרת.

ואנו צופים בתהליך הזה מאז 77', אז קם ראש הממשלה בישראל, שבעיני החרדי נחשב אוהב דת ושיתף את החרדים בקואליציה, ומאז אנו רואים תהליכים של התפתחות והתקרבות של הציבור החרדי, כולל גם כל עמותות החסד והעשייה. זו מצוקה של החברה החרדית הצעירה, שקשה לה לחיות תחת התווית של הפרזיט. היא רוצה להוכיח לאחרים מסביב שהיא שווה משהוא ועושה.

לצערי הגדול, יש תופעות לוואי שאינן חיוביות. אבל רוב מניין ובניין של החרדים בישראל חפצים לחיות בשלום.

הרבי הזקן מויז'ניץ אמר פעם באידיש: "אני חפץ להיות טוב אל כל אחד, אבל אינני יכול להיות טוב עם כל אחד". וזו נקודה מאוד חיונית להבנת ההשתלבות של החרדים בתוך המגזר החרדי.

אינני מדבר על חרדי מיקל או פורק עול, אלא על חרדי שנמצא תחת צווים של רבנים, מתוך אהבה ורצון, ואני מדבר על חרדי חדש שמגן בעוז על חרדיותו, ומקפיד על אורח חייו החרדים, וייתן לילדיו את המיטב.

והחרדי הזה הוא חרדי שמשתלב לאט-לאט בישראל, בתעסוקה, במגזרות צה"ליות באופן מאוד משמעותי, ועדיין מוקדם לדבר על זה. החרדי הזה, יש לו זליגה מתמדת לאורח חיים מערבי וסגנון חיים מערבי, שאיננו סותר את אורח חייו. כלומר, יש התפתחות של תרבות פנאי ונופש שהיא תואמת מגזר, והיא התפתחות מאוד דרמטית.

יש תרבות צריכה, ומי שיעקוב בעין בוחנת על מה שמתחולל בתחום מאוד-מאוד שולי של תרבות יין, שמתפתחת באופן מדהים של יינות יקרים, בוטיק בתוך החברה החרדית, לא יאמין למשמע אוזניו שלפני 15-20 שנה המגזר היה תקוע עם יקבים משנות רפפ"ו. והדוגמאות לכך הן רבות ונלקחות דווקא ממקום של עונג אמיתי.

החרדי החדש הזה, שעליו אני מדבר, יש באמתחתו בשורה אמיתית לחברה הישראלית. אני בקשר עם אחת מחברות ראיית החשבון הגדולות בארץ, שמעסיקה מאות נשים חרדיות, והם מדברים שם על רמות מוסר פנימיות של צוות העובדות ברמות שהם לא מכירים. מהיעדר שימוש במכשיר הטלפון של המשרד לשיחה פרטית או רישום השיחה, על מנת לחשב אותה בסוף.

החרדי החדש יכול להיות תרומה אמיתית לחלק גדול מתיקון המידות ותיקון העולם בתוך החברה הישראלית. ועדיין, מה לעשות, אני חרדי גאה. ובעיניי, לפחות ממיקום שבתי, זה שאני מתחכך היום עם הרבה מאוד אנשים, החברה החרדית היא עדיין החברה המוסרית בישראל ויש לה הרבה מאוד מה להציע. לצערנו הגדול, החברה הישראלית לא יכולה לקבל את הטוב הזה, בגלל הרע שנעשה לדימוי ולתדמית של החרדי - בתקשורת.

החברה החרדית הפכה להיות מקור למאבק, כאשר ישנם גורמים מסויימים בחברה הישראלית שיש להם תחושת שליחות, כאילו שהם המגינים האחרונים שבולמים את המאחזים, נוכח נפילת המאחזים האחרונים.

וסמלי המאבק האלו הם מאוד ברורים. אני חייב לציין שאני תקופה ארוכה התהלכתי עם תחושה שמערכת המשפט לוחמת בכח החרדי המתעצם, והמדיה היא המקום שבולם וחושף את הרוע של הדתיים מול ההתקרבות הכללית לדת. מי שרוצה להבין את עניין ההתקרבות מוזמן להיות בבת ים ובחולון, שם רואים את ההתקרבות. אני חייב להודות שלאחרונה דווקא מערכת המשפט מצטיירת בעיניי כיותר הוגנת. כמו, למשל, בפרשת האם המרעיבה שאינני רוצה להאריך בנושא, אבל גיליתי את מה שאמר מנחם בגין: "יש שופטים בירושלים".

אין ספק שהתקשורת לקחה לעצמה איזשהוא תפקיד, שהוא מעבר לתפקיד האמיתי שלה, של הצגה מאוזנת של נתונים. הדגשתי את זה מקודם ואני רוצה לחדד את זה שוב. בעשור האחרון יש שינוי נפלא ושיפור ניכר ביחס התקשורת לחרדים. היה עיתונאי שהיה שנים רבות בעיתון 'הארץ', שהיה זרוע ממומנת או לא ממומנת של הרפורמים, וכשכתב טורים פובליציסטיים, הפגיעה שלו בחרדים הייתה כל-כך אנושה, ואיש לא הבין שזה לא הוגן שהוא יסקר את הציבור החרדי. שזה כמו שייתנו לברוך מרזל לסקר את מרצ. לשמחתנו, הוא לא נמצא היום ב'הארץ'.

אנו רואים שיפור גדול מאוד במקומות המידע. אבל, כשהסיפור עובר מהכתבים המתמחים לכתבים לענייני משטרה, פלילים ומשפטים, אז מה לעשות, אותה כתבת צעירה צריכה מחר לקבל מהדוברות של הפרקליטות מידע, הרי כל חייה לפניה, אז מה, היא לא תשרת את האדומים? את הפרקליטות?

"למגזר הזה יש הרבה מאוד מה להציע"

אני רוצה לומר לאנשים שמקבלים החלטות לגבי פירסום בחברה החרדית: היו הרבה חששות ויש הרבה חששות, והנעלם לגבי עתידו של האינטרנט בחיים החרדיים, עדיין לוט בערפל. אם כי אני בטוח שתיווצר סביבה ידידותית יותר לאינטרנט, שתקבל אישורים. מי שיהיה שם מעכשיו יהיה שם אז באופן הרבה יותר אינטנסיבי. ימצא את עצמו ויראה את התוצאות.

נקודה מעניינת לסיום: צפיתי בתקופה האחרונה בתהליך שקפץ על החברה החרדית בדמות קווי מהדרין. אצל חלקים נכבדים מאוד בציבור החרדי זהו נושא שלא גילו בו עניין. לא חפצו בו. יש סקרים, אגב בדוקים, שחלקים נכבדים מהחברה החרדית לא חפצים במהדרין.

אני עצמי לא הרגשתי שאני תומך בדבר הזה. הלחץ החיצוני מבחוץ, המאבק מבחוץ, ההחלטות של בתי המשפט והמשרדים, גורמים לחלקים גדולים בציבור החרדי לתמוך בתהליך הזה. אני מרגיש את זה על עצמי, כמי שלא היה 'חסיד' של מהדרין. אני מרגיש איך הדעה שלי הלכה והשתנתה לצעד של תמיכה בנושא.

אני רוצה לסכם שבמהלך השישים שנה האחרונות ככל שהלחץ מבחוץ גבר, הבדלנות וההתנהגות של החרדים התעצמה. ולכן, הקולות של המתינות וההשתלבות - אם הם יקבלו את מעמדם הראוי - בוודאי יחזקו את העוגן להיבט השפוי והראוי בתוך החברה הישראלית.

אני מקווה שגם במחוזות האינטרנט נישאר בכפר היהודי הקטן של מזרח אירופה, של הגטו במרוקו ובתימן, ונוכל לשמור על המסגרת שלנו, להביט החוצה על מנת להביא לעצמנו את מה שזקוקים לו מבחינת מה שאמר ר' מאיר בתלמוד "תוכו אכל קליפתו זורק", ואני מקווה שתוכלו לקבל את ההחלטות הנכונות, כי המגזר הזה יש לו הרבה מאוד מה להציע, והוא צועד צעדים גדולים מאוד קדימה.

זהו מגזר שכשם שקשה להבקיע בו את הנאמנות, קשה יהיה להפקיע ממנו את הנאמנות בשנים הקרובות.

תודה רבה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!