1. עמוד הבית
  2. תיירות
  3. חדשות תיירות

תתפלאו לשמוע: הבדואים היהודים! הייתכן? • צפו

יצחק כרמלי במסע מרתק אל מקום קבורת אהרון הכהן, במרומי ג'אבל אהרון, המקום המקודש ביותר לבדואים. מה גילה כרמלי בתחילת המסע? ומדוע בני השבט מסוכנים ליהודים?

חני לוין, א' אב תש"פ 22/07/2020 11:09

הילולת אהרן הכהן כרמלי עם הבדואים כרמלי עם הבדואים צילום: יצחק כרמלי

לקראת הילולת אהרן הכהן -א' מנחם אב. יצחק כרמלי לוקח את קוראי 'בחדרי חרדים' למסע בעקבות הבדואים היהודים ואהרן הכהן.

יצחק מספר, ירדנו עוד מדרגה ועוד מדרגה אל תחתית הבאר, 'ביר אהרן', מקור המים היחידי באיזור כולו. למטה, על קו המים היה כבר חשוך, לא ראינו כלום. היינו שם שניים, אני ושייח' אבו עוגלה שהובילני אל מרומי ג'בל אהרן, מקום קבורתו של אהרן הכהן. "איסחק" פנה אלי אבו עוגלה בנימת קול חרישית.

ממשיך כרמלי ומתאר, הרגשתי שהוא רוצה לומר לי משהוא חשוב, הדלקתי את הפנס, רציתי לראות את הבעת פניו כשהוא מדבר. "אתה יודע כי בני עם אחד אנחנו"?! "כן" עניתי לו "הרי אנחנו בני דודים". הכרתי היטב את המסורת האומרת כי הבדואים יושבי פטרה וסביבותיה הם צאצאי היהודים יושבי עבר הירדן. רציתי לבחון את בן לוויתי, האם הוא מתכוון למסורת הזו. "לא" השיב אבו עוגלה, הרגשתי כי הוא נעלב "אני מתכוון לכך שאנחנו ממש יהודים, ורק שהתבוללנו במשך הדורות והפכנו למוסלמים גמורים".

מתיאורי נוסעים מהמאה שעברה, ועוד קודם לכן עולה, כי בדומה מאוד למה שנאלצה ישראל להתמודד בשנות השישים והשבעים מול ניסיונותיהם ההרפתקניים של צעירים לגנוב את הגבול ולהגיע אל פטרה, נאלצו רבני ישראל במאה שעברה להתמודד ולמנוע מנוסעים - משתטחים מלהגיע אל ההר הנכסף ג'בל אהרן. היו אלו ניסיונות שווא, שכן, למרות אזהרות הרבנים עשו זאת רבים שסיכנו את עצמם בסיכון ממשי, חלק גדול מהם לא זכה לשוב ארצה, ומצאו שם, בעבר המזרחי, את מותם.

אחד מאותם נוסעים, ר' יחזקאל הכהן יצא אל המסע בחסות ערביי חברון וזכה לשוב מההר בריא ושלם, בכתב ידו הוא מתאר את ניסיונותיהם של רבני חברון למנוע בעדו מלצאת אל המסע המסוכן. "ואולם" כותב ר' יחזקאל "גודל התשוקה אשר בערה בקרבנו לא התפתינו לשמוע לעצה, ובמסתרים שלנו אחרי ערביים מהמדבר אשר שיחדנום בממון רב". משחזר ר' יחזקאל הכהן כי נודע לו, שבעת ששמעו רבני חברון כי יצא לדרך רבת הסכנות, אספו רבני העיר את תינוקות של בית רבן לבית הכנסת וקראו תהילים "והרב שכנס את התלמידים" מציין ר' יחזקאל "נחלה ונפטר בעת שהגענו שמה".

כ-150 שנה אחרי התקופה בה סכנו את חייהם יהודים בדרכם אל קבר אהרן שבפסגת ג'בל אהרן, אישר באוזני השייח' הממונה על השמירה במקום, את ההנחה שנותרה עד היום בגדר השערה, לדעת היסטוריונים ואנתרופולוגים שחקרו אורחות חייהם ומוצאם של הבדואים יושבי המקום, שבטי ה"בדול" וה"ליתאנה", והסיבה לעוינות המיוחדת שהפגינו בני השבטים כלפי יהודים שביקרו במקום, נעוצה בהנחה הרווחת כי מוצאם הוא מהעם היהודי, כדי להכחיש תקופה היסטורית זו, שפגעה בראש ובראשונה בהם עצמם, נאלצו שבטי הבדול הליתאנה, להפגין שנאה יתירה כלפי היהודים.

ממשיך כרמלי: במהלך המסע המפרך שארך למעלה משבע שעות ארוכות ברכיבה על גבי חמור עצל עיקש ופתלתול, שהתעקש לסטות מהדרך כל אימת ששמע ממני ציוץ קל שבקלים, או ששמע פעיית עז שנשמעה מרחוק, ראיתי מקרוב את בני שבט הבדול. יכולתי להבחין בבירור כי הם שונים משאר הבדואים יושבי ירדן. הם נבדלים מאוד במראה קלסתר פניהם ובאורחות חייהם הייחודים. החסות המלאה שנפרשה ע"י בן לוויתי, עזרה לי להכיר יותר ויותר מקרוב את מנהגי השבט המונה היום כאלף נפש.

כרמלי במסע אל ג'אבל אהרון. צילום: יצחק כרמלי.

את האגדות והסיפורים המעניינים ביותר שמעתי ב"בית התה" (מושג ידוע למטיילים בהרי אדום) שלמרגלות "אם אל ביארה", אחד ההרים הגבוהים והרמים שבקרבת ג'בל אהרן. שם על ספק קפה בדואי מר, שמעתי ממארחי, על מנהגי השבט הבדול שהיו נוהגים עד לשנים האחרונות. אחד מהמנהגים שהיו קודש אצל הבדול, כמו אצל הליתיאנה, היה העלייה לקברו של נביא אהרן, הנחשב עד היום לאחד המקומות הקדושים ביותר למוסלמים בירדן. למרות הקושי שבהעפלה אל הר ההר, היו עולים אליו בני השבט כולו פעם בשנה, אנשים נשים וטף וגם צאן...העלייה הקשה לוותה בשירה ובריקודים, שחיטת כבשים ועריכת סעודות מצוה, בדומה מאוד להילולה ארצישראלית טיפוסית .

כרמלי בסיור צילום: יצחק כרמלי

כשהגיעו סוף כל סוף לפסגה שרו בערבית "הארוני ואניני ג'אנק עטש באלקיז אז-זמה הארוני, יא נג'מן אכבר יא בו כוכאב עאלי'ה" שפירושו : אהרן באנו צמים אילך, בחום הקיץ עטופי צמא אהרן הכוכב הגדול אבי המזלות העליונים. מעניינת העובדה כפי שמשתמע גם מהשיר, שהעפלה אל הקבר הייתה בחודשי הקיץ קרוב ליום פטירתו של אהרן הכהן החל בה' באב. בכלל יש לציין כי שמותיהם של עשרות, ואולי אף מאות ישובים בירדן, נושאים עדין את השמות התנכיים, אמנם בשינויים קלים מאוד. קרוב מאוד לפסגת ההר, או יותר נכון לפסגות ההר, נתוודעתי מקרוב אל המינוח המקראי "הר ההר" המפורש הר ע"ג הר. וכפירוש רש"י כ-תפוח ע"ג תפוח. כשהייתי מבקר בנגב ומשקיף מרחוק על מראהו הייחודי של הר צין שזוהה ע"י החוקר האמריקני הנודע רובינסון, כהר ההר, ויש המזהים אותו עד היום בשם זה, הייתי מנסה לשווא להלביש אותו על דברי רש"י.

כרמלי ליד קבר אהרון הכהן. צילום: יצחק כרמלי

מסיים כרמלי, עכשיו כשביקרתי בג'בל אהרן שבעבר המזרחי, דבריו של רש"י הפכו למוחשיים. הייתה שם פסגה אחת גדולה ורחבה, ועליה יושבת פסגה שניה וקטנה, בדיוק כמו תפוח. שם בפסגה העליונה פעורה המערה שם נקבר כנראה אהרן הכהן זיע"א.

יצחק כרמלי. עיתונאי מרצה וחוקר תפוצות ישראל





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אהרן הכהן נפטר בר״ח מנחם אב  

    דני

;