י"ז ניסן התשפ"ד
25.04.2024
נדבקים יותר, מתים פחות

פרופ' בליצר מסביר: מדוע בישראל התמותה נמוכה

למרות שבמדד התחלואה ישראל נמצאת במקום גבוה, בכל הנוגע לתמותה ישראל ממוקמת בתחתית. ההסבר, לפי הפרופ' רן בליצר, הוא משום שהסקנו מסקנות מהגל הראשון. "אוכלוסיית הסיכון נזהרת"

פרופ' בליצר מסביר: מדוע בישראל התמותה נמוכה
אילוסטרציה צילום: דוד כהן, פלאש 90

חולים יותר, מתים פחות: התחלואה ממשיכה להתפשט בישראל, אך למרות שהמצב נראה לפני אובדן שליטה כאשר במספר הנדבקים היומיים החדשים למיליון תושבים ישראל נמצאת במקום השישי בעולם, בכל זאת ישנו גם היבט חיובי. למרות מספר החולים הגבוה, מצב התמותה נמוך יחסית למדינות המתמודדות עם מספר דומה של חולים.

מה ההסבר לתמותה הנמוכה, כשלפי המדדים המספרים היו אמורים להיות גבוהים יותר? פרופ' רן בליצר, מנהל מערך החדשנות ב"כללית" ומי שתחזיותיו, ובעיקר המודלים אותם הוא יצר, נחשבים למהימנים ואלו שהוכיחו את עצמם ביותר, סבור שפשוט הסקנו לקחים ואלו הן התוצאות בשטח.

לפי ניתוח נתונים שבוצע ב'מכון כללית למחקר', בראשו עומד בליצר, בגל השני שיעורי התמותה בישראל הם מהנמוכים בעולם ונמוכים אף יותר מאלה שנראו בגל הראשון. שיעור התמותה בקרב חולי קורונה בגל הראשון היה 2.1% לעומת 0.8% בלבד בגל הנוכחי (שבו מספרי החולים גבוהים בהרבה).

בחדשות ערוץ 12 אמר בליצר כי: "בעוד מספר החולים במצב קשה ובינוני ממשיך לעלות, מספר המתים נמוך יותר ממה שראינו בגל הראשון. אחת הסיבות האפשריות לכך: בגל השני, הנוכחי, קבוצות האוכלוסיה שבסיכון נשמרות טוב יותר".  לדבריו, בעקבות הגל הראשון הפנימו אלו שנמנים על אוכלוסיית הסיכון (קשישים, או כאלו שמתמודדים עם מחלות רקע) שעליהם להיזהר ולא לצאת למרחב הציבורי, והם מקפידים ביותר על ההנחיות. זו הסיבה שאנו רואים יותר צעירים, מעבר לאחוז היחסי, במחלקות הטיפול נמרץ, ולכך שמצב התמותה נמוך יחסית.

עם זאת, הוא מוצא לנכון לסייג את דבריו. "אין הסבר מלא ומוכח לסיבות לכך ולשם כך יידרש מעקב נוסף. ההסבר הוודאי הוא שבגל הנוכחי הצליחה ישראל לשמור יותר טוב על קבוצות הסיכון. שיעור ההדבקה בהן ירד כמעט פי שניים. זה גורם ישיר שאחראי לכמחצית מהירידה בתמותה בין הגל הראשון לגל השני".

עוד הסבר שהעלה הוא כי בגל השני אותרו יותר א-סימפטומטיים (70% עכשיו לעומת 50% בגל הראשון). מהמחקר ב"'כללית" עלה ששיעור התחלואה הקשה והתמותה נמוך משמעותית בקרב חולים שהיו א-תסמיניים ביום בדיקתם. הסבר נוסף: השיפור שחל באיכות הטיפול בחולים, לרבות ההחלטה לדחות ככל האפשר את הנשמתם כשניתן להם טיפול תומך יותר נכון ויוזם, וטיפול תרופתי מתאים. "בישראל היום כל חולה קורונה מטופל במספר מטפלים ממוגנים יותר והטיפול מאוד אינטנסיבי. עם זאת, נדרשת הגדלת כוח האדם במערכת הקהילתית ובבתי החולים והכשרתו לטיפול ייעודי בחולי קורונה והגדלת מערכי הבדיקות והפעולות לקטיעת שרשראות ההדבקה", סיכם בליצר.

אך דווקא בשל כך אסור לנו לנוח על זרי הדפנה. בליצר מפנה מבט למספר החולים המאושפזים במצב קשה ובינוני שממשיך בימים האחרונים לעלות בהתמדה: כ-500 מאושפזים כאשר כ-300 מהם במצב קשה. לפי המודל שלו, בכל שבוע גדל העומס על בתי החולים בכל נקודת זמן בכ-100 חולים בינוניים-קשים נוספים. לדברי פרופ' בליצר, "אם מגמת העלייה תימשך בשבועות הקרובים, בעוד כחודש מערכת הבריאות תתקשה לתת את התוצאות הטובות שהיא מציגה היום. כשנגיע לנקודת אי ספיקה, לא ניתן יהיה להיחלץ ממנה בקלות. יידרשו יותר שבועות כדי לטפל בחולים הקיימים ולהקטין את זרם החולים הקשים החדשים. בשבועות הללו עולה חשש שאיכות הטיפול בחולים אלה עלולה להידרדר ותסכן את חייהם גם של אלה שיזדקקו לטיפול נמרץ, בכל גיל."

פרופ' רן בליצר קורונה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד