1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. קורונה

מחקר שנערך בישראל מגלה: חולי לב חששו להגיע בגלל הקורונה – ובריאותם נפגעה

המחקר החדש שמתבסס על נתונים שנאספו ב-13 בתי חולים בארץ, מאושש את אזהרתם של הרופאים מיד לאחר ה'גל הראשון': "חולים שמשתהים וחוששים להגיע לבתי החולים, עלולים להינזק קשות רק מעצם ההשתהות" • המסקנה: אם יש צורך להגיע לבית חולים, אל תחששו להגיע. העיכוב מסוכן עוד יותר

יוסף קליין, י"ד אב תש"פ 04/08/2020 23:55

חיכו והסתכנו התקף לב. אילוסטרציה התקף לב. אילוסטרציה צילום: unsplash

ההמתנה עשויה להיות מסוכנת: מיד לאחר 'הגל הראשון' יצאו בתי החולים בישראל בקמפיין מיוחד שקרא לחולים כרוניים, ובעיקר לחולי לב, לא לוותר על ביקורים ומעקבים אצל הרופאים אלא להגיע מיד לבית החולים, בכל מקרה שבו מתעורר חשש קל בנוגע לפעילות התקינה של הלב. כעת, מתברר שהחשש של הרופאים לא היה מוטעה: חולים רבים חששו להגיע, בטעות, לבתי החולים, והם שילמו מחיר כבד.

חולים רבים, כך טענו בבתי החולים, חששו להגיע לבתי החולים פן ידבקו בקורונה, אך בעוד שהסיכוי להידבק היה אפסי – בבתי החולים קיימת הפרדה לאורך כל הציר בין חולי הקורונה לכלל המבקרים – עצם ההשתהות, שלא לדבר על ביטול הביקור, גרמה לנזק קשה בהרבה. לפעמים גם בלתי הפיך.

ואכן, כעת מתברר ממחקר שנערך בישראל כי החשש מפני הגעה לבתי החולים בעת הגל הראשון של נגיף הקורונה גרם לחולים שעברו אירוע לבבי לעשות זאת באיחור של שעה בממוצע – ביחס לתקופה מקבילה ב־2018. האיחור הזה, של שעה אחת בסך הכל, עשוי להתברר כאיחור קטלני.

המחקר שנערך על ידי פרופ' שלומי מטצקי, מנהל מערך האשפוז הקרדיאלי וסגן מנהל מערך הלב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, וד"ר אלכס פרדמן, רופא מתמחה בקרדיולוגיה בבית החולים, מתבסס על איסוף נתונים מ־13 בתי החולים בישראל בשיא הגל הראשון: 9 במארס עד 30 באפריל, כאמור ביחס לשנת 2018. בין בתי החולים שהשתתפו במחקר: שיבא, איכילוב, הלל יפה, סורוקה, שערי צדק ואסותא אשדוד.

מנתוני המחקר עולה כי לא נרשמה ירידה במספר הפונים לבתי החולים בעקבות הופעת סימנים המעידים על אירוע לבבי, אולם ב־2020 ההגעה לקבלת טיפול התרחשה בשלב מאוחר יותר באופן משמעותי לעומת 2018. בממוצע, משך ההגעה ב־2020 עמד על כ־3 שעות, לעומת שעתיים ב־2018.

והאיחור הזה, של שעה אחת, גרם לא פעם לנזק קשה ומהותי. לפי עורכי המחקר, כמעט פי שניים מהחולים ב־2020 הגיעו לבתי החולים עם אי־ספיקת לב או שוק, כעדות לנזק שנגרם ככל הנראה בגלל העיכוב.

נציין, כי המחקר מתייחס אך ורק לחולי לב. פרט לכך נרשמו עדויות גם על עיכובים שגרמו לנזקים מוחיים, או חולים כרוניים אחרים, כמו חולי סוכרת, שויתרו על הביקור הקבוע אצל הרופא או המעקב במרפאה, וכך מצב בריאותם הידרדר. המסקנה העולה מהדו"ח היא שיש להקפיד על שגרת ביקורים קבועה גם בימי הקורונה, ואם ישנו חשש קל שבקלים לגבי הגעה לבית החולים, כמו אם ישנו חשש לארוע לבבי או מוחי, אסור להשתהות.

בנוסף, מבקשים בבתי החולים להעביר מסר למשרד הבריאות, שהורה לבתי החולים לצמצם את הפעילות האלקטיבית (מרפאות חוץ) על מנת למקד את המאמצים בטיפול בחולי קורונה. בבתי החולים טוענים כי למדיניות זו יהיו השלכות קשות על מצבם הרפואי של מטופלים רבים משום שפרוצדורות רפואיות נחוצות עלולות להידחות.

פרופ' שלומי מטצקי, מנהל מערך האשפוז הקרדיאלי וסגן מנהל מערך הלב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר אומר בעקבות המחקר כי "ככל שעובר הזמן מהופעת הסימפטומים ועד תחילת הטיפול, הנזק יכול להיות קשה יותר". עוד הוא מוסיף כי יתכן שהנזקים חמורים בהרבה: "אני מניח שחלק מהחולים מתו בבתיהם ולכן אפילו לא היו בסטטיסטיקה שלנו".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. לוליטה  


;