1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. בחצרות חסידים

מיוחד: תולדות חייו של האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל

'בחדרי חרדים' עם תולדות חייו של האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל שנפטר בשיא הנהגתו הרוחנית למאות חסידיו שאבלים על הסתלקותו מהמחלה הקשה. הרבי שלמד בפוניבז', הקים את קהילת סאדיגורה בלונדון וביסס את חצר החסידות לאחר הסתלקות אביו 

משה ויסברג, כ"א אב תש"פ 11/08/2020 01:48

מלונדון ועד חצר הקודש הרבי מסאדיגורה זצ"ל הרבי מסאדיגורה זצ"ל צילום: שוקי לרר

שבע וחצי שנים כיהן כ"ק האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל על כס האדמו"רות מאז הסתלק אביו האדמו"ר הקודם בעל ה'עקבי אבירים' מסאדיגורה זצ"ל בפתע פתאום, בי"ט טבת תשע"ג 

האדמו"ר רבי ישראל משה פרידמן מסאדיגורה זצ"ל, הוכתר בלוויה כממלא מקומו. האדמו"ר המשיך במורשתו של אביו והצעיד את החסידות קדימה. עם הכתרתו לאדמו"ר מונה אף לשמש כממשיכו של אביו במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

'בחדרי חרדים' עם תולדות חייו של האדמו"ר זצ"ל שפיתח ורומם את חצר חסידות סאדיגורה. 

האדמו"ר רבי ישראל משה זצ"ל נולד בארה"ב לאביו האדמו"ר בעל ה'עקבי אבירים' מסאדיגורה זצ"ל, ולאמו מרת צפורה פייגא ע"ה, בד' אב תשט"ו. הוא נקרא על-שם מייסד השושלת, הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין, ועל-שם רבי משה מבאיאן זצ"ל. שמחת הבר-מצוה שלו נערכה בשנת תשכ"ח, בהיכל ישיבת רוז'ין בירושלים, במעמד אדמו"רי בית רוז'ין, ובהם זקנו - האדמו"ר בעל ה'כנסת מרדכי' מסאדיגורה זצ"ל. 

בישיבה קטנה למד בישיבת רוז'ין, ואחר-כך עבר ללמוד בישיבה הגדולה פוניבז' בבני-ברק. שם נמנה על בחירי תלמידיה, ואף קשר קשר של קיימא עם ראשי ורבני הישיבה - קשר שנמשך עד עצם היום הזה. 

ידיו של האדמו"ר זצ"ל עסקו בכתיבת חידושי תורה. חיבר את הספר 'אבירי ים' ב' חלקים - חידושים על התורה. שם הספר מרמז גם על ספרו של אביו - 'עקבי אבירים', ו'ים' מסמן את שמו הפרטי. 

עד לפטירת אביו שימש האדמו"ר במשך עשרות שנים כדיין ורב קהילת 'אור ישראל' בלונדון, במשך תקופה זו נקשרו אליו רבים מחשובי ונכבדי העיר לונדון אשר ראו בעצותיו וברכותיו גורם להצלחתם. 

עם פטירת אביו, עזב את מקום מגוריו בלונדון ועבר להשתקע בארץ, לגור בקרב חסידיו בשכונת שיכון ה' בבני ברק - סמוך לבית המדרש הגדול 'חצר הקודש'. רבים מחברי הקהילה בלונדון מספרים על הקושי הרב בפרידה מהאדמו"ר, אך השנה בפסח נסע האדמו"ר לשהות בקרב חסידיו ובני הקהילה בלונדון. 

האדמו"ר היה ידוע כגאון בתורה והוראה ומפורסם כפועל ישועות. בקבלת הקהל שהתקיימה אצלו מדי יום היו מגיעים רבים מהקהילה ומחוץ לקהילה בכדי להתברך ולהתייעץ, כשניכרת הדאגה והאהבה שהרעיף האדמו"ר על כל אחד ואחד. 

צעיר לימים היה הרבי מסאדיגורה, שעה שכוכבו דרך כיהלום בכתרה של מלכות רוז'ין-סאדיגורה. הרבי זכה לגדול בצל סבו הגדול, הרבי בעל ה'כנסת מרדכי' זיע"א, שעליו היה חביב ביותר. באותם ימים זכה לשאוב אוצרות עמוקים מבארו של סבו הגדול. בד בבד קנה את תורתו ביגיעה ובהתמדה בהיכלה של ישיבת פוניבז' בבני ברק. הרבי מיזג אפוא באישיותו ובהדרכותיו מזרח ומערב - מלקט פנינים מכל קצווי העולם התורני והחסידי. 

קומתו התורנית של הרבי, הייתה מושא להערצה חוצת חוגים ומגזרים. שיחותיו היו נאמרות לעתים בסגנון ישיבתי, וכוללים קטעי פלפול עמקניים. כתבי הרמב"ן, המהר"ל ושאר ספרי המחשבה הקדומים - אינם משים מעל שולחנו. 

בהגיעו לפרק האיש מקדש, אירסו אביו עם בתו של הנגיד הרה"ח ר' חיים משה פלדמן מלונדון, מהיושבים ראשונה במלכות חסידות ויז'ניץ. הקשרים בין המשפחות נארגו שנים קודם לכן, שכן אביו עצמו, גם הוא חתן היה לבית פלדמן, אצל הרה"ח רבי יוסף אריה פלדמן, סבו של רבי חיים משה. זקנו הגדול של הרבי, האדמו"ר ה'כנסת מרדכי', עוד השתתף בשמחת הנישואין של הרבי וחסידים מבוגרים מעידים כי שמחה גדולה ניכרה בכל תנועותיו. שלושה חודשים לאחר מכן, נתעלתה נשמת ה'כנסת מרדכי' לגנזי מרומים. 

לאחר נישואיו המשיך לשקוד על דלתי התורה, מילא כרסו בש"ס ופוסקים, ואף זכה להורמנא דרבנן מגדולי הדור, ובהם הגר"מ פיינשטיין, הגרח"ה פדווא, הגרי"י וייס והגר"ש וואזנר זצ"ל, ששיבחוהו עד מאוד. בתקופת המגורים בקראון הייטס רקם האדמו"ר קשר קרוב עם בעל 'אגרות משה', שלא זז מלחבבו, ואילו הקשר הקרוב והאמיץ עם בעל 'שבט הלוי' נמשך עד לימיו האחרונים, סמוך להסתלקותו בלילו הראשון של פסח תשע"ה. 

הרבי קבע את משכנו בשכונת סטמפורד-היל החסידית שבלונדון, שם החלו להתקרב אליו בעלי השגות ומבקשי דעת - מכל החוגים, ליטאים וחסידים. לפני עשרים ושתיים שנה התמסדה התופעה הייחודית - והפכה לקהילה: ביום ג' בחשון תשנ"ד, יום ההילולא של סבו הגדול מרוז'ין, הקים את בית הכנסת 'אור ישראל' ברובע גולדרס גרין. אנשים הרימו אז גבה: וכי מה לו, לנסיך רוז'ינאי מושלם, בשכונה הרחוקה מהווי חסידי? התשובה המעשית לא איחרה לבוא: עשרות רבות של משפחות שקצה שורשיהן נגע בבית רוז'ין מצאו עד מהרה את דרכם חזרה אל ה'הויף' החסידי שהוקם במעוז הליטאי. הם, ובעיקר משפחותיהם, שינו כליל את אורח חייהם. 

כך, שלא ברצונו, נמנה הרבי עם היושבים ראשונה בשולחן המזרח הרבני בלונדון החרדית, כשבתבונתו המיוחדת הצליח לנטרל את עצמו מכל מחלוקת ופירוד. 

הכהונה כרב הקהילה בלונדון הכריחה את הרבי לחשוף טפח וטפחיים מאישיותו הסגולית. לונדון החרדית, ולא רק, למדה להכיר את מעלותיו ואת מידותיו התרומיות, את גאונותו בכל מקצועות התורה, את התמדתו המופלאה, את טוב לבו הרחום, ומעל הכל, את הרצון לסייע לכל יהודי הזקוק לעזרה, כמסורת בית אביו הגדול. 

חברי הקהילה היו קשורים אליו בעבותות אהבה. רבים מהם לא עשו צעד אחד בחייהם, כלכלי כאחר, מבלי להתייעץ עמו, והוא מצידו - השיב להם אהבה כפליים. הרבי דאג לכל מחסורם עד כדי מסירות נפש, ליווה אותם בכל שלב מחייהם, קלים כקשים, שמחים כעצובים. עד היום, כשלוש שנים לאחר שעלה על כס הנהגת עדת רוז'ין-סאדיגורה, עדיין הקהילה בלונדון הייתה כרוכה אחריו בעבותות של אהבה ומונהגת על ידו, כשהרבי זיכה את בני קהילתו בביקורים מפעם לפעם. 

כשעלה הרבי על כס אבותיו - החלה חצר הקודש סאדיגורה לחוות הנהגה שממזגת את סגוליותם ואצילותם של אבות השושלת, ומוסיפה להם גוונים משלה. האדמו"ר זכה להערצת המונים מחוץ לעולם החסידי, וזאת בזכות היכרות נרחבת של הרבי עם כל מרחבי העולם התורני, לצד משנת חינוך מעמיקה ויסודית המעמידה עדרים של פרחי חסידים שימשיכו לצעוד במסילה העולה בית ק-ל, בדרכה הייחודית של מלכות בית רוז'ין.

מאז במשך למעלה משבע וחצי שנים ביסס האדמו"ר את חצר הקודש בהקמת המוסדות ופתיחת בתי מדרש ברחבי הארץ והעולם, לצד הנהגתו הטמירה שהייתה לסמל ומופת בעיני כל רואה. האדמו"ר כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל לקח חלק פעיל והיה לדמות דומיננטית בכל מה שנוגע לחוקים הנוגעים לציפור הנפש של היהדות החרדית.

בשנים האחרונות חלה הרבי במחלה הקשה והוצרך לטוס מספר פעמים לטיפולים בלוס אנג'לס שם שהה, החסידים שרק עתה קיבלו את הרבי לפני פחות מחודש נפרדים ממנו הלילה בפעם האחרונה. 

האדמו"ר הותיר אחריו את רעייתו הרבנית שתחי' ועשרה ילדים: בנו בכורו - הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן חתן האדמו"ר מבוסטון, הרב אפרים פישל חתן האדמו"ר מראפשיץ, הרב אהרן דוב בער רב חסידי סאדיגורה בלונדון וחתן רבי אברהם נפתלי אייגר מלובלין, הרב אליהו אליקים געצל, הרב יצחק יהושע העשיל, והבחור שמעון מנחם נחום מבחירי ישיבת גייטסהד. חתניו: רבי יהושע מאיר פרישוואסר בן רבי שלמה מסאסוב לונדון, רבי צבי אייכשנטיין בן האדמו"ר מטריסק, רבי מנחם מנדל מרגליות נכד ראש ישיבת תורה תמימה בארה"ב, והרב יוחנן שפירא, בנו של הרב קלמן מנחם שפירא, רב בית המדרש פיאסצנה בבית שמש.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. השאיר עשרה ילדים  (ל”ת)

    סדיגורה

  2. כ"ק  

    יוסי

  3. כ"ק עט"ר ותפארתנו  

    חסיד בלו"נ

  4. תודה על הכתבה היפה.  (ל”ת)


  5. תודה על הכתבה היפה. אבל ניכר מאוד מהכתבה שהוא כתבה שנכתבה על האדמו"ר לפני כמה שנים ורק עשו העתק הדבק. צריכים לפחות לשנות את הניסוח של הווה לעבר ולא לכתוב לפני שלש שנים כשעלה על כס האדמורו"ת  (ל”ת)

    אליהו

  6. לונדון  

    חסיד

;