1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

הצלם שנדבק ארגן ישיבת בין הזמנים לזכרו של האדמו"ר

הצלם שוקי לרר שנדבק בקורונה ושוהה ב'רוח הגלילית', בטור שני ל'בחדרי חרדים' על חוויות ממלון הקורונה והיום: ישיבת בין הזמנים שארגן לזכרו של האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל וסיום מסכת שבת שבה השתתף 

שוקי לרר, כ"א אב תש"פ 11/08/2020 23:14

טור שני ממלון הקורונה שוקי לרר בסיום שבת במלון הקורונה שוקי לרר בסיום שבת במלון הקורונה צילום: באדיבות המצלם

אחרי 24 שעות של שהות ביישוב המיוחד 'רוח הגלילית', אני יכול כבר לכתוב שכל החששות שלי נמוגו, כמו כולם ראיתי את הגדרות מסביב וחששתי להיכנס למקום הזה, אבל אחרי שיחה כאן עם אנשים, הם מסבירים לי שהם פשוט לא מוכנים לעזוב את "המקום הזה", מי יודע אולי עוד כמה שבועות כאן, (מקווה מאוד שלא) גם אני יחשוב ככה.

קבלת הפנים לה זכיתי (בעיקר דרך הטלפון הפנימי...) ממי שמנהל את המקום בפועל שמוליק יונגרייז, הבהירה לי שאני הגעתי לאתר נופש, לא לבית חולים, לא לבית הבראה ובטח לא לבית כלא. רק יש הבדל אחד, כאן הכל בחינם. אולי זה  מזכיר קצת את הקעמפים שעושים החסידים בהרים בארה"ב.

הטלפונים מתחילים מאז שאני מגיע לצימר שאליו הופניתי, מה חסר לכם? בקבוקי קולה, בקבוקי חלב. הכל מגיע ע"י "עובדים מוגנים" (ההסבר יבוא בע"ה) עד לפתח החדר. תכננתי לכתוב היום על קבלת הפנים כאן ועל סדרי הלימוד כאן, אבל כשנמצאים מרחוק מרגישים דברים שלא כ"כ מרגישים מקרוב.

אתמול בלילה השתתפתי בסיום מסכת שבת בדף היומי שלמדו כאן, והתחלת מסכת עירובין, כי לאחר קבלת הפנים המיוחדת והבקשות להשתתף בדף היומי לא יכולתי לסרב והצטרפתי לדף היומי, וכבר בערב השתתפתי בסיום המיוחד שנערך, ואף כובדתי לומר את הקדיש לעילוי נשמת אימי ע"ה. כיאה לסיום של מסכת שבת, הנהלת המקום אירגנה כיבוד, אז חוץ משלוש ארוחות שקיבלנו כאן, לצד ארוחת ביניים, הפעם גם כיבדו אותו בכיבוד לסיום.

מיד כשאני חוזר מהאירוע הענק שהסתיים מאוחר בלילה, הטלפון שלי מתחיל לצלצל, אחרי עשר שיחות בשעה 1 וחצי בלילה אני מבין שאני צריך לענות, ועל הקו היה הבן שלי נפתלי שיחי', שהודיע לי על פטירתו הפתאומית של האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל, קיבלתי את ההודעה בהלם, כי בשנים האחרונות זכיתי להשתתפות של הרבי מסאדיגורה בשלוש שמחות שלי, בברית לבני בבית מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, שם גם היה המפגש האחרון של הרבי עם מרן הגראי"ל זצ"ל, בבר מצווה לבן שלי וגם בביתי לפני שנתיים בשבע ברכות לבני נפתלי. וכעת פתאום כזה שבר, ועוד שאני לא יכול להשתתף בהלוויה בגלל שאני "חיובי" ואסורה עלי היציאה מכאן. לילה קשה עבר עלי אבל הרגשתי שאני חייב לעשות משהו לעילוי נשמתו.

הבוקר פניתי לידידי הרב יששכר קנול, שהיה מאוד מקורב לאדמו"ר זצ"ל ואני שמעתי שאף למד איתו בחברותא בכל יום שישי בשנים האחרונות כדי שייקח על עצמו להחזיק את הלימודים של ישיבת בין הזמנים עד סוף השבעה שיהיו לעילוי נשמת האדמו"ר זצ"ל, במיוחד שיש כאן אצלנו במלונית הרבה שהכירו את הרבי זצ"ל, וכעת אף יוסיפו בלימוד לעילוי נשמתו. הרב קנול הסכים ברצון, ועוד לפני מסע ההלוויה, עשרות בחורים ואברכים שבימים כתיקונם היו אמורים להשתתף במסע ההלוויה, וכעת ישבו ולמדו לעילוי נשמתו.

אז לפחות אנחנו כאן יכולים להתפלל בציבור, יש כאן מניינים של 70-100 איש ביחד באולם אחד, אולי המניין הגדול ביותר בארץ בעידן הקורונה שיש לו אישור מלא של משרד הבריאות... אז מה שאנחנו יכולים לעשות כרגע זה רק לומר קדיש וללמוד לעילוי נשמתו של הרבי הגדול מסאדיגורה זצ"ל.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. בפעם הבאה אנחנו רוצים גלריית תמונות מאותה ישיבת בן הזמנים.  (ל”ת)


  2. ו...אז ו...אז  

    עמרם

  3. ישיבת בין הזמנים  

    ב.

  4. איזה עדשות יש למצלמות של שוקי שהוא יכול מגורן לצלם את ההלוויה?  (ל”ת)

    Baruch

;