1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. המעניינים ביותר

נוגעים באפכם בזמן שיחה? היזהרו! זה מהווה סימן לכך שאתם לא מאמינים לסיפור

האף הוא האזור הרגיש והאנרגטי בפנים, אם אתם מרבים לנגוע בו בזמן שיחה הוא עלול להראות עליכם שאתם כועסים כרגע או שאינכם מאמינים לסיפור שלפניכם • בנוסף ניתן לראות אם אתם הולכים לקבל החלטה, או שאינכם אוהדים את האדם שלפניכם

חני לוין, כ"ג אב תש"פ 13/08/2020 12:17

שפת הגוף אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: unsplash

האף הוא באזור הרגשי – אנרגטי שבפנים. האף מריח ומרגיש דברים מרחוק מבלי הצורך לגעת בהן. נגיעה בו מסמלת על תנועה רגשית שהתעוררה היא יכולה להיות חיובית ויכולה להיות מאד שלילית.

בעבר, באורח מסורתי ובאופן לא מקצועי - כוללני, נהגו לומר כי נגיעה באף נחשבת כסימן לשקר והסתרה שלילית. אך זה לא תמיד נכון. כי ייתכן כמעט באותה תדירות, שאנשים המנסים להרגיש משהו, המעריכים דבר או שוקלים אותו, נוגעים, משפשפים, או מלטפים את חוטמיהם. כאשר אדם מלטף את אפו, הוא תוהה אם הוא יכול 'להריח עכבר'. כלומר, לחשוד במשהו.

אנשים החושבים על משהו לעיתים קרובות, טופחים על קצה אפם או מלטפים אותו לעורר את ההרגשה האינטואטיבית שבליבם. לכן, עשויה תנועה זו להיות סימן לכך שהם עומדים לקבל החלטה.

נגיעה, שפשוף, או צביטה של האף - יכולים להוות סימן לכך שהאדם אינו מאמין למה שהאדם האחר אומר. משום שנגיעה תזיזיתית [ועצבנית] באף מסמלת שהאיזור הרגשי בלב שרוי בעצבים. אם כן, כאשר האדם נוגע באפו בשעת דיבורו, זהו סימן לכך שהוא בתת ההכרה בלחץ והוא עלול לשקר.

אנשים צובטים לפעמים את נחיריהם בין האגודל לאצבע כאשר הם שומעים משהו לא נעים, או מקבלים בשורות רעות. זה מסמן שמה ששמעו הוא רע עד כדי כך שריחו נורא. לפעמים צביטה זו באה כדי לחסום את האויר המנסה לצאת מנחיריהם, כדי שלא יתגלה כעסם הפנימי לזולת.

נגיעה חדה באף על ידי אצבע [המורה] המכוונת אופקית לעבר הזולת כמו אקדח, מלמדת על כעס ברור והאשמה, שאותו אדם מודע להם, והוא לא מתבייש להאשים את חברו ולא מסתיר זאת.

אף מורם - אף מורם הוא ההפך מהרכנת הסנטר. כאשר האף מורם, האדם מרגיש ביטחון מלא. הוא עשוי גם להרגיש ביקורתי, שיפוטי או עליון. למרות העובדה שזה נעשה באופן בלתי מודע, זו יכולה להיות הפגנה של עליונות ויהירות. וכבר אמרו חז''ל ''אל יפסע אדם בקומה זקופה'' משום שידעו חז''ל שהליכתו של האדם משפיעה על נפשו, [עקב ההשפעה הפיזיולוגית רגשית של הגוף על הנפש] ולכן הזהירו מהתנהגות מזלזלת זו.

נחיריים מתבדרים - נחיריים מתבדרים לצדדים הם סימן לכך שהאדם עירני ביותר. הנחיריים מתבדרים גם כאשר האדם מחליט לעשות משהו פיזי. לאחר שקיבל החלטה, הנחיריים מתבדרים כדי לאפשר כניסת חמצן רב ככל האפשר לדם.

זה מועיל כאשר אדם מתכונן להזיז פסנתר, או כשעליו לטפס כמה גרמי מדרגות. אולם, זה יכול גם להיות סימן לסכנה בכוח. נחיריים מתבדרים עשויים להיות סימן לכך שהאדם עומד להתקיפך.

עיקום החוטם - כאשר אדם אינו מאמין במה שאדם אחר אומר או אינו מסכים עימו, הוא עשוי לעקם לרגע את חוטמו לצד אחד. במובן מסוים, אנשים אלה 'מריחים' משהו שאינו ראוי. זו עשויה להיות לעיתים מחווה של חוסר אהדה.

סוגי נגיעות באף - נגיעה באף מורה על גירוי האיזור הרגשי היצרי. עקימת האף מורה כידוע על הרגשת חמיצות ותיעוב. לדוגמה: אם התפוח מתברר כחמוץ מדי, או מקולקל - אזי האף מתעקם, ולא האוזן. למה דוקא האף? כי האף הוא המריח והקולט את העולם, מה נעים ומה לא, במוצרים החיצוניים והאנושיים שבסביבה.

ולכן, כשלפתע אנו עוברים ליד פח זבל שנודף ממנו ריח לא נעים, אנו סותמים את האף בשתי אצבעות, עם תזוזת הראש הצידה, כדי שהריח הרע לא ישפיע על רגשותינו היצריים, שאמונים על רגש הנעימות.

החלקה קלה ונעימה של היד או האצבע על האף, מורה על התעוררות האינטואיציה - 'מה יהיה נעים וכדאי לי לעשות' וממה הרגשתי לא נעים.

גירוד עצבני בנחירי האף מורה על חוסר נעימות שהרגשנו. יש לבדוק מה ראינו, ומה נאמר לנו שגרם לנו לשפשף את האף. נחיר ימני מסמל את המידות. נחיר שמאלי מסמל את הדחפים. נגיעה באחד מהן תספר לנו מה אנו צריכים לתקן.

סתימת הנחיריים לכמה שניות, בדרך כלל מעידה על הרגשה של משהו לא נעים בכלל, עקב דבר-מה שנאמר על-ידי אחר, 'המדיף ריח רע' או מכעיס, שצריך בגלל זה לסתום את הנחיריים, מכיוון שהרי בשעת כעס [וחרון אף], הנחיריים נפתחים להוצאת האוויר, וכשאדם סותם את האף באצבעותיו, הווי אומר שהוא לא רוצה שיראו את הכעס שהוא מסתיר, אך יצויין - שצריך שיהיה בד בבד עוד סימן מסתיר.

הנחת יד אנכית על קצה האף - חסימת רגש יצרי. הרמת הנחיריים [האף] ביד על-ידי החלקה מלמטה כלפי מעלה, מעיד על סילוק האובייקט המפריע להרגשה הנעימה או, מאידך-גיסא – על גאווה וזלזול.

חשוב לציין ומיותר לציין, שאם רואים אדם חיובי עושה תנועה מתנועות אלו, אזי אין לפרשם באופן שלילי, אלא באור חיובי, כפי שכבר אמרנו שלכל תנועה יש משמעות חיובית ושלילית. לכן, לאדם חיובי ובן תורה מפרשים את תנועותיו לחיוב, והוא אינו דומה לשאר בני אדם הנתונים תחת השפעת היצר השטחי.

נמשיך בעז"ה בשבוע הבא אליהו עזריאל מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו''ר מכון התבוננות.

מעוניינת לשתף אותנו בתוכן מעניין? שלחי לנו הודעה בוואטסאפ - 0583288642





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מקורות  


;