1. עמוד הבית
  2. עסקים ונדל"ן
  3. בארץ

אין פתרון: הבעיה העיקרית של בעלי האולמות ומזמני האירועים

בתקופה זו כאשר רבים מבטלים אירועים בשל המצב, אנו נתקלים בסיטואציה מורכבת ולא פשוטה שהמזמינים ובעלי האולמות נמצאים בא, כאשר מדובר באירועים שתוכננו זה מכבר ושולמו כספים על החשבון לבעלי האולמות • מה זה אומר מבחינה משפטית? ומה ניתן לעשות בנושא?

אסתי וייסלר, כ"ד אב תש"פ 14/08/2020 12:10

מה ניתן לעשות? חתונה חתונה צילום: pixabay

האם תם עידן החתונות באולמות? 

בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי עוסקת בסוגיה כאובה של הגבלות על עריכת אירועים באולמות. הסוגיה הזו מטלטלת הן את בעלי האולמות והן את המזמינים. כעורכת דין שמייצגת גם פרטיים וגם עסקים נקלעתי ממש לעין הסערה ומצאתי את עצמי מקשיבה לשני הצדדים מתוך מטרה למצא פתרון הולם למצוקה.

אם מישהו חשב שההיתר על קיום אירועים באולמות יחזיק מעמד הוא התבדה. נכון להיום לא רק שהוגבלה האפשרו לקיום אירועים במתחם סגור אלא שגם במרחב הפתוח יש כללים וסייגים לא פשוטים.

בעיתוי הנוכחי המזמינים ובעלי האולמות נמצאים בסיטואציה מורכבת ולא פשוטה ובייחוד כאשר מדובר באירועים שתוכננו זה מכבר ושולמו כספים על החשבון לבעלי האולמות.

הסיטואציה מורכבת גם בהיבט העסקי וגם בהיבט המשפטי,  אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שמאחר שמדובר בבני אדם הסיטואציה נוגעת גם לצד האנושי שלנו.

מבחינה עסקית אולמות רבים גבו סכום לא מבוטל על חשבון האירוע שהיה צפוי להתקיים. סכום זה נבלע בפעילות השוטפת וברב המקרים לא קיים ככסף נזיל.

מבחינה משפטית המזמינם דורשים לקבל את מה ששולם בחזרה. לטענתם אי קיום האירוע מחייב את השבת הכספים. מנגד משיבים בעלי האולמות - "זה לא מבחירתנו, יש כאן כוח העליון".

מניתוח של פסיקות רבות קשה לומר שמדובר בכוח עליון ואולי אפילו להיפך. מגיפות הן דבר צפוי. מה שלא צפוי הוא משך הזמן ומימדי המגפה. לכך יש להוסיף שעד כה אין הכרזה מטעם גורמים רלוונטים על הקורונה ככוח עליון ונראה שהמגמה הפוכה.

יוצא איפא, שאנחנו מדברים על מציאות שבה מופר חוזה לעריכת אירוע.

מבחינה משפטית, סיטואציה של הפרת חוזה יכולה להביא למספר תוצאות. אחת התוצאות נקראת "ביטול והשבה". הכוונה היא ביטול החוזה והשבת מה שנתקבל כתוצאה מכריתת החוזה.

זו הסיטואציה שבה אנו נמצאים: המציאות שנקלענו אליה לא מאפשרת לדרוש אכיפה וביצוע של החוזה, לא ניתן לדרוש פיצויים אבל כן נדרש להשיב את מה שנגבה.

נקודה נוספת שחשוב לשים לב אליה היא העובדה שיש אולמות שמצאו דרך לקיים אירועים מטעמם בשטח פתוח הצמוד לאולם, אבל באופן אבסורדי הם כופים על מי שכבר חתום על חוזה איתם לשנות את החוזה באופן חד צדדי ולשלם סכומים נוספים כולל התקשרות עם מפיקים, שינוי הגשה מהגשה אישית לבופה ועוד.

בהתאם לפסיקה הקיימת, על צדדים לחוזה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. בנסיבות הקיימות קשה עד בלתי אפשרי לקבל מציאות של אי קיום אירוע מחד ואי השבת הכספים מאידך או כפיה של שינוי חוזה באופן חד צדדי ולטובת בעל האולם.

מתוך השטח אני יכולה לומר שניתן להגיע לפתרונות לטובת שני הצדדים. כך לדוגמה הצעתי כי בעל האולם שהכספים שגבה נבלעו בפעילות השוטפת ישיב את הכספים במספר תשלומים.

חשוב לציין כי עד כאן הצד החוזי של העסקה אבל העיסוק בענין מציף שאלות נוספות כמו דיני הגנת צרכן.

אני סבורה שטוב יעשו האולמות שלא יגרמו עגמת נפש נוספת למזמינים ולא יקלקלו לעצמם את השם. לקוח לא מרוצה עושה נזק שקשה מאד לשקם אותו בהמשך.

האמור אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי והשימוש באחריות המשתמש  

מאת: אסתי וייסלר- עורכת דין, עובדת סוציאלית ומגשרת.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. וחוץ מכל מה שנאמר,  

    א

;