י"ז ניסן התשפ"ד
25.04.2024
צפו בתיעוד

"המקום הכי מבודד באי הכי מתוייר בעולם"

במסע אל האי בקפריסין במקום המבודד ביותר בעולם, אך מקום תיירותי להפליא, הגיע יצחק כרמלי לאחר שעות רבות של הליכה הגיע אל החוף ונדהם מיופיו, הוא פתח אבטיח עסיסי שרענן אותם לדרך חזרה 

"המקום הכי מבודד באי הכי מתוייר בעולם"
כרמלי פותח אבטיח צילום: מתוך הסרטון

פרשת כי תבוא "כי לי איים יקוו" (מתוך ההפטרה)

הוא נחשב לאחד המקומות המבודדים ביותר בעולם, למרות שהוא ממוקם באחד האיים המתויירים ביותר בעולם. מיליוני תיירים פוקדים את האי בשנה (עד הקורונה) רבים מהם ישראלים.

עשרות פעמים שביקרתי באי הנחשב לשלישי בגודלו בים התיכון. מפעם לפעם גברה סקרנותי, מה יש שם באותה רצועת חוף צרה וארוכה הדומה לידית של מחבת, רצועה הנמתחת לאורך של 80 ק"מ? ובעיקר מה יש שם בקצה ב"שפיץ"?

שאלתי תיירים ונוסעים המבקרים תדיר באי, שאלתי גם מדריכים, בעלי מלונות, ואפי' מקומיים, מסתבר שהרצועה הנקראת "קרפז" והשפיץ הנקרא "זאפר" אכן עונים להגדרה "מקום נידח", הנה הסיבה שהאיצה אותי להגיע אל השפיץ המיוחל.

ככל שהתקדמנו מזרחה אל פנים הרצועה, התאהבנו יותר ויותר במקום. היה זה מסע במנהרת הזמן. בק"מ הראשונים יש עדיין כביש אספלט יחסית נח, לארכו מספר כפרים פרימיטיביים, המגדלים גפנים ליין ו... פיסטוקים. בחלק מהבתים אפי' חשמל אין, בהמשך הופך הכביש למשובש ביותר, ורק בתים נטושים מוקפים בשיחי צבר נראים פה ושם. זה בשליש הראשון.

המקטע השני, הופך לעוד יותר נידח. בתים כבר אין. הנופים משתנים מקטע לקטע. הכביש מתקרב עד לחוף הים. בשלב מסויים תוואי הכביש נכנס אל תוך גבעות מכוסות חורש טבעי כמובן, הים מוסתר, ואז פתאום, זהו הקטע היפה, מופיעים דיונות החול המזכירות ממש את ראס אל בורקה שבסיני, הרצועה הופכת לצרה, הים נראה משני צידי הכביש.

המקטע השלישי, אנחנו קרובים לשפיץ, הדרך הופכת לחולית, אין אספלט, אין גם נפש אדם. ציפורי שיר נודדות מרגישות בטוח. השפיץ נחשב לאחד מריכוזי הפרנקולינים (סוג של חוגלה) החשובים בעולם , כאן אין מי שיצוד אותם...

הים נשקף במלוא הדרו. המים תכולים ירקרקים סגלגלים, גלים מתנפצים אל הסלעים המרכיבים את ה"שפיץ", אין בים התיכון מקום בו המים יותר תכולים! אחרי הכל, אין מי שיזהם.. זהו, הגענו לשפיץ. 80 ק"מ של דרך משובשת, היה שווה.

היה זה טקס צנוע המציין הגשמת חלום נכסף.על רקע קולות הגלים המתנפצים, ניפצנו (לא היה לנו סכין ...) אבטיח עסיסי שרענן אותנו, עכשיו היה עלינו לחזור 80 ק"מ חזרה. היה שווה!!!

שבת שלום

יצחק כרמלי עיתונאי וחוקר תפוצות ישראל

 

 

יצחק כרמלי אי קפריסין מסע

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד