1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. חינוך

לא כולם יענקלה הכונס...

הרב אפרים שבדרון עם מקרה כואב ומרתק על בחור מתייסר שלא היו לו יום ולילה, מחמת שלא ידע לקרוא ולכתוב • בואו לצלול לתוך סיפור רווי מסרים ומלא בהשראה

כתבה מקודמת, כ"א אלול תש"פ 10/09/2020 10:38

לימוד קריאה לימוד קריאה צילום: יח"צ

מי לא זוכר אותו מסיפור המסעיר שהרעיש את העולם. יענקלה הוא ילד שלא הצליח ללמוד ואחרי מאמצים מרובים הצליח לקלוט דף אחד בלבד בפרק הכונס... ומכאן שמו יענקלה הכונס.

האבא היה זה שהשקיע את כל המשאבים העומדים לרשותו. כולל תמריצים כבדים שעלו לו בפת לחמו. הוא שילם לו על כל שורה שהצליח ללמוד, וכך לאט לאט הצליח להגיע לדף גמרא. דף גמרא אחד ויחיד, ועם הדף גמרא הזה הוא נשאר עד סוף חייו.

הסיפור מדבר על תקופה קשה מאוד בהיסטוריה, תקופת השואה האיומה, ובכל זאת האבא ניסה ללמוד עם יענקלה, הצליח בדוחק להגיע לדף גמרא אחת. יענקלה, יחיד בדורו בעקשנות ובמרץ שינן את הדף גמרא עד נשימתו האחרונה.

אבל כמה יענקלאך איכא בשוקא שלא הצליחו ללמוד את הדף גמרא של הכונס. כמה יענקאלאך מתגלגלים ברחובות כי לא היה מי שישלם להם ויוותר על פת לחמו עבור הצלחתו. ובנוסף נשאלת השאלה האם הסיפור עם יענקלה לא היה יכול להסתיים הרבה יותר טוב אם הוא כן היה מצליח ללמוד את כל הש"ס?

תקראו סיפור אמיתי שהייתי עד לו, עם שינויים לשמירת הפרטיות, אבל הסיפור הוא אמיתי לחלוטין.

פגשתי אותו אי שם זרוק באחת הסמטאות. יענקל'ה (שם בדוי) בחור מבוגר שלא שפר עליו גורלו. בחור בן טובים, משפחה חסידית אש. כולם אחד אחד עובדי ה', הקימו בתים בישראל, אנשים יציבים ומסודרים גם כלכלית וגם רוחנית. א מחיה.

יענקלה מתגלגל לו ולא מוצא לעצמו מנוח. כבר היה בכל מקום מפוקפק. ניסה כבר לטעום את כל מה שרק יתן לו קצת מרגוע, אבל ללא הועיל.

לראות את יענקלה ממש כואב הלב. בחור מתייסר שאין לו יום ואין לו לילה. דמעות יש לו לפעמים וגם זה מתנה, כי כשהוא בוכה הוא קצת פורק את שאת היסורים. אבל כשהם נגמרים... כשהם נגמרים ויוצא כבר דם במקום דמעות, אז הכאב חוזר למלא את כל כולו, מכף רגל ועד ראש...

פגשתי את יענקלה באופן ממש לא מתוכנן, (במקרה, בלע"ז) כשהייתי בדרך לצורך עיסוקי. משהו משך אותי לגשת אליו ולדבר איתו. אחרי כל כך הרבה אבחונים של ילדים ובחורים אני כבר יודע לזהות ולהבין את לבם הדווי והשבור.

וכאן מתחיל הסיפור, כפי שמספר אותו בעל המעשה בעצמו: יענקלה עובד לפרנסתו, יותר נכון הוא מנסה לעבוד לפרנסתו אבל לא כל כך מצליח, ואני שובר את רצף המילים שלו ואומר לו: בגלל שאתה לא יודע לקרוא, נכון? איך ידעת?, הוא פותח עלי עיניים גדולות. כי אני עובד בזה עניתי לו, ואני עוזר לבחורים כמוך...

ואז... מעין הדמעות התחיל לזרום כמו הכינרת לאחר חורף מלא ומבורך... דמעות מלוחות זולגות על פניו המיוסרות... אתה רואה אותי? אני בן למשפחת... משפחה חסידית, א ברען פייער. כל בני המשפחה עושים חייל, ואני מתגלגל באשפתות.

סיפור חייו של יענקלה מתחיל מזה שהוא התקשה לקלוט את הקריאה בגיל צעיר, והאבא לא כל כך  הבין ולא הפנים שיש ליענקלה בעיה. אז הוא דחה והדחיק והשתיק... המלמד דווקא ניסה לעזור לי - הוא מוציא את המגבון השישי ומנגב את הדמעות שלא מפסיקות הפעם לזרום...

לא הייתי אשם, הוא מתייפח. באמת שרציתי להיות הכי טוב. אבל לא הצלחתי, לא התחברתי ללימודים, לא הבנתי את הקריאה, האותיות והמילים רקדו מולי, הוציאו לי לשון מגולגלת וברחו ממני. כמה שניסיתי לרדוף אחריהם זה לא עזר...

והאבא. אם האבא היה מבין אותי, אם היה מטפל בי כמו שצריך, הייתי היום כאחד האחים שלי, הייתי בונה בית ויושב בבית המדרש כמו כולם. מה לעשות שהוא לא הבין את חומרת הענין. אני הייתי חייב לשחק את המשחק כאילו שהכל בסדר. המלמדים התייאשו באיזשהו שלב ונתנו לי לשבת בחיידר בצד, בשקט, ללא שהפרעתי לשיעור. אני זוכר איך הייתי חולם כל יום על הציפורים בחוץ בחופש. הם לא צריכים לשבת בתוך החיידר. איזה כיף להם...

הסיפור ממשיך וממשיך, קשה לי לעצור אותו ואת גלי ההתייפחויות. בשלב מסויים הפסיק להניח תפילין, לשמור שבת... לא בגלל רשעות אלא כי לא הצליח להתחבר לבורא עולם, לא הצליח להוציא מפיו תפילה, לימוד. הכל היה זר ומתנכר.

אוי, יענקלה יענקלה. חיבקתי אותו בכל לבי והבטחתי לו. ממחר אתה מתייצב אצלי ומתחיל ללמוד א' ב', ממש כמו רבי עקיבא. אף פעם לא מאוחר...

אני לא יוכל, מתייפח יענקלה, אני מתבייש להגיע למקום שיושבים שם תלמידים צעירים ממני ולומדים קריאה... קטעתי אותו בפעם השלישית בשיחה הזאת וגיליתי לו שהיום אפשר ללמוד מהבית, באונליין, קח לך פינה, תפתח מחשב ואתה מתחבר לאחד המלמדים של מכון מקראות, הם יקדמו אותך ולאט לאט תחזור להיות היענקלה המקורי שלך.

קוראים נכבדים ! הסיפור בנוי על סיפור אמיתי, כמובן עם שינויים לצורך שמירה על הפרטיות. היום, לאחר כמה חודשים של התקדמות, יענקלה מניח תפילין, שומר שבת, אינו מתגלגל ברחובות, מקפיד כל יום על שיעור הקריאה שמחזק אותו ומחזיר אותו הביתה.

הורים יקרים! לצערינו הרב, יענקאלאך כאלה מסתובבים הרבה בינינו. הילדים המתקשים הם הדור העתיד שלנו, אל תתעלמו ואל תזניחו. כשהילד צעיר אפשר לתפוס אותו ולהעלותו על דרך המלך. וגם אם לא עשיתם זאת כשהיה צעיר, אף פעם לא מאוחר.

אני מזמין את כל מי שמזהה קושי, להגיע למבדק ואם צריך לקדם אותו, אנחנו נעשה זאת בעז"ה על צד הטוב ביותר.

המלצת ד"ר קאופמן על פעילות המכון • קרדיט: יח"צ

כותב הטור: הרב אפרים שבדרון, מנהל מקראות של מכון הקריאה ברנשטיין,

לכניסה לאתר מכון מקראות לחצו כאן >>>

ליצירת קשר במייל >>>

אם ברצונכם להירשם להרצאות זום מאלפות ומחכימות על ילדים מתקשים ללא עלות, השאירו פרטים ונחזור אליכם





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. חבל שבשיר ישנן שגיאות כל כך  

    שאלתיאל

  2. מלאכים ממש  

    יהודה

  3. 2 המגיבים צודקים  

    עמרם

  4. הצלת נפשות ממש - שעה של חשבון הנפש  

    משה

  5. אם היה להורים שכל לטפל כשהם קטנים  

    ראובן גליק

;