י"א ניסן התשפ"ד
19.04.2024
הישגים או ויראליות?

המצווה טאנץ של טראמפ מול הסעודה מפסקת של ביידן // דעה

יענקי פרבר בטור דעה על המירוץ לנשיאות בארה"ב בעידן הרשתות החברתיות • על הסרטון המשעשע של טראמפ מול מקבילו המביך של ביידן • ומהי הדרך לפרוץ את תקרת הזכוכית בדרך לתפקיד המיוחל

המצווה טאנץ של טראמפ מול הסעודה מפסקת של ביידן // דעה
ג' ביידן/דולנד טראמפ צילום: מתוך פייסבוק/דוברות הבית הלבן

אתמול נתקלנו בקטע שלא נראה הרבה בעידן הרשתות החברתיות, הנשיא טראמפ התנועע לפי קצב של שיר מפורסם מאד - YMCM, טראמפ נראה לרגע כמחותן ממשפחה מכובדת הרוקד לצלילי המצווה טאנץ המשפחתי, מוקף עשרות אלפי תומכים שמחזירים לו אהבה.

הדבר הזה מצטרף לתיעוד ויראלי נוסף שאירע בימים האחרונים, יריבו הפוליטי ג'ו ביידן יו"ר המפלגה הדמוקרטית, שלא ממש מצליח לסחוף אחריו המונים בסגנון של חסידים נלהבים, אמר בעת נאום שנשא כי "200 מיליון אמריקאים ימותו עוד לפני שאסיים את נאומי". הכוונה של ביידן היתה כי עוד אלפים ימותו מנגיף הקורונה, ודימה את המהירות שזה יקרה. אך לתומכי טראמפ זה הספיק, והתיעוד התפרסם במהירות מסחררת, והנזק לדמוקרטים כבר נעשה.

אם מסתכלים על "ביידן הישנוני" (כינוי של טראמפ) לעומת "טראמפ האנרגטי", מגלים שני עולמות, עולם אחד של חיבור להמוני תומכים, זה כולל שיתוף פוסטים של תומכי טראמפ בחשבון של הנשיא עם מעל 80 מיליון עוקבים. ולהיות תמיד צעד אחד ברשתות החברתיות, אצל ביידן לא תראו בחשבון הטוויטר שלו פוסטים של תומכים, הכל כזה רשמי ומסודר, ובעידן 2020 מי שקובע סדר יום, זה מי שמצייץ ראשון (תרתי משמע).

הנשיא טראמפ התקשר לשוטרת שנפצעה מירי לאחר שאלמוני פתח לעברה באש, טראמפ התעניין בשלומה, ואמר לה כי "המדינה עומדת מאחוריה". ומה עשו אנשי ביידן באותו זמן, ניסו להסביר את דבריו על "200 מיליון מתים".

ככה לא מנצחים בחירות בעידן הרשתות החברתיות. שיטת הבחירות בארה"ב היא מאד מוזרה, כולנו זוכרים את קלינטון מפסידה לטראמפ ב-2016 למרות שקיבלה 3 מיליון קולות יותר, אך מאחר והשיטה האמריקאית היא ניצחון לפי מספר אלקטורים (נציגים) של כל מדינה התומכים במועמד מסוים, זה לא ממש משנה כמה קולות יהיה לכל צד, חשוב מספר האלקטורים שתומכים בך.

תוצאות הבחירות בארצות הברית נקבעות על פי מספר האלקטורים שבהם זכה כל מועמד. סך הכל 538 אלקטורים. מספר האלקטורים לכל מדינה היא על פי מספר חברי הקונגרס של אותה מדינה. המנצח הוא מועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול במדינה מסוימת, והוא מקבל את כל האלקטורים של אותה מדינה, כך שהמאבק הוא בכל מדינה ומדינה בנפרד, כך שאם מדינה מסויימת הצביעה יותר קולות לביידן, אך בשקלול כל המדינות עדיין זה יכול לא להספיק.

וכך המעומדים מתרוצצים בין המדינות, יש מדינות כמו ניו יורק שהדמוקרטים שולטים בה ולטראמפ אין בה סיכוי, מנגד יש מדינות שלביידן אין בהן סיכוי, כך שהמאבק הוא לגבי מדינות מתנדנדות.

טראמפ וביידן מזכירים את נתניהו וגנץ לפני בחירות מספר 3, פחות מתמקדים בקמפיין של עשייה או תוכניות לעתיד, יותר מתמקדים בלמצוא 'פדיחות' אצל היריב, אצל אנשי טראמפ זה פחות מלחיץ, כי אנשי קלינטון כבר ירו את כל התחמושת והוציאו את כל הרפש שהיה להם נגד טראמפ, כך שאין פה איזה הפתעה שתצוץ ותסכן את תמיכת הבייס שלו, מנגד אנשי ביידן עסוקים יותר במגננה מאשר בהובלה של השיח הציבורי.

טראמפ יכול לנופף עם הרבה הישגים, כמו הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ועם בחריין, ולהוסיף לקינוח את ההסכם בין שני יריבים מרים, קוסובו וסרביה, לביידן אין עם מה לנופף, כי הוא מגיע מעמדת נחיתות של מתמודד מול נשיא מכהן, כך שהרבה יותר קשה לו להוביל את השיח הציבורי.

אם מסתכלים על טראמפ ותומכיו, הם לא מאכזבים לרגע, הם מקיפים אותו באהבה וממתינים לפעמים חצי יממה בתור, כדי להיכנס לכנס בחירות שלו, מנגד אצל ביידן לא תראו תומכי המפלגה הדמוקרטית עומדים חצי יממה בתור כדי להיכנס לשמוע נאום שלו, בניגוד לאובמה שביידן היה סגנו, ביידן לא סוחף, אובמה סחף את תומכיו, ביידן נראה תמיד כמי שמפריעים לו בשנ"צ.

נכון שזה לא קובע כלום, עובדה שהילארי קלינטון לא הצליחה למלא אולמות בגודל של מתנ"ס בפרדס כץ, וטראמפ מילא אנגרים של תעשיות צבאיות ועוד אלפים נותרו בחוץ. ועדיין קלינטון ניצחה עם שלושה מיליון קולות. כי הדמוקרטים כנראה פחות מתחברים לשואו מאשר תומכים רפובליקנים. בנוסף מספיק לראות את ההפגנות של תנועות שונות בארה"ב שזורעים הרס ברחובות עם ונדליזם ושריפות ונזקים לרכבי משטרה עם ירי לעבר שוטרים. ולהבין כי ההפגנות הללו עוזרות לטראמפ ופוגעות בביידן.

השורה התחתונה היא מי יצליח להביא אנשים מעבר לבייס שלו, כרגע זה נראה שיוויון לפחות לפי מה שאני רואה, הבייס של טראמפ וביידן יציב מאד, מאד לא סביר שכמויות מצביעים יעברו מצד לצד בגלל פוסט כזה או אחר, אבל המאבק הוא על האנשים שעדיין לא החליטו, ויש מיליונים כאלה, ומי שיצליח לקחת אותם לצידו ינצח את הבחירות. בינתיים טראמפ נראה כמוביל את המצווה טאנץ המשפחתי, וביידן נראה מוביל את הסעודה המפסקת בערב תשעה באב.

דונאלד טראמפ ג'ו ביידן בחירות לנשיאות ארה"ב 2020

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד