1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. משפחה

סוכות: זמן של חוויה משפחתית

חג הסוכות קרב ובא ועמו הזיכרונות המתוקים מבית סבא וסבתא, הסוכות המקושטות ומנצנצות היטב, ואווירה מחשמלת של ערב חג הסוכות • מהם הזיכרונות שנעניק אנו לילדינו? ואיזו אווירה נשרה בסוכתנו?

חני לוין, י"א תשרי תשפ"א 29/09/2020 09:17

האווירה המחשמלת מתכוננים לסוכות במאה שערים מתכוננים לסוכות במאה שערים צילום: יונתן זינדל, פלאש90

כמה עונג זה לשבת בסוכה מעוטרת כל המשפחה הגרעינית, לבקר ולארח גם את המשפחה המורחבת.

האמנית מנוחה ינקלביץ משתפת עם זיכרונות מתוקים מבית סבא וסבתא ומספרת ל'בחדרי נשים': בכל שנה מחדש עולה בזיכרוני חג הסוכות שחוויתי בילדותי, במקום המרתק ביותר - אצל סבא וסבתא  ("זיידע ובבא" כפי שכיננו אותם) בשכונת "מאה שערים" בירושלים, המקום האמיתי והאותנטי בעולם.

הזיכרונות מתחילים עוד מערב החג,

כנכדה בכורה, ממשיכה מנוחה ומספרת: הרבתי לבוא לביתם, לשהות במחיצתם, ולעזור להם בערבי חג, כך ספגתי לתוכי הווי חיים יהודי שאין דומה לו!

אבות ובנים עסוקים בהתלהבות בבניית סוכות ענק הממלאות כל חצר ופינה , יוצרות מעין  שביל מבוך ביניהן למעבר, מקושטות ביצירות פאר עצמיות, אותן יצרו בחורי חמד בניסור וחשמלאות, 

כילדה קטנה נפעמתי מהאורות שהאירו  את יצירות העץ שניסרו בעמל ידיהם, כמו: המזלות, אושפיזין,  משתאה איך בחורים שלא למדו שיעור מלאכה ,יוצרים כאלו יצירות מושלמות?   

חוויתי את העשייה והטרחה המנשבת בחלל: דפיקות פטיש לחיזוק קרשי הסוכות, גרירת עצי תמרים לסכך , בליל ריחות טעימים נודפים לחלל...  אווירה מחשמלת של ערב חג סוכות.

במהלך השנים כשאחי הקטן ממני היה מצטרף לאבא לקניית 4 המינים, הרגשתי החמצת חוויה,

הם היו מבלים ביחד שעות וחוזרים עם קופסאות חתומות, חיוך מאושר וגאה וסיפורים מעניינים מהשוק.

 

ממשיכה מנוחה ומספרת: כשגדלתי והייתי בדרכי לבית בבא וזיידע, זכיתי גם אני להציץ לשוק ארבעת המינים התוסס במאה שערים.

היו שם, שפע דוכנים מאולתרים עמוסים בלולבים, הדסים ואתרוגים. 

אנשי קומה עם זכוכית מגדלת מתאמצים לבחור את המהודר ביותר, מתייעצים, מתדיינים, ילדים מוכרים "קוישיקלאך" שקלעו במו ידיהם, המולת ערב חג שמחה. מראות שנספגו בי בילדותי יצאו לאור במכחולי בבגרותי.

בהמשך דבריה מתארת מנוחה שאחד מתפקידיה היה לתלות את הקישוטים אצל זידע ובבא.  

ומדי כמה שנים הייתה מחדשת להם בפרחים צבעוניים העשויים שכבות נייר מבריק, מקופלות, וגזורות עם לשונית, מושחלים זה בזה,

קישוט כה פופולרי שלא נס לחו!

באחת השנים, מספרת מנוחה: הכנתי להם פרח ענק, מגיליון שלם! עשוי 18 שכבות נייר צבעוני מבריק בצבעוניות מתגוונת משולבות בניירות זהב וכסף, היצירה הייתה מאד מרשימה!

היא נתלתה ברוב טקס וחגיגיות במרכז הסוכה, וחיכיתי לפידבקים מעצימים מקרובי משפחה שהיו אמורים להגיע לבקר במהלך החג.

כבר ביום הראשון של החג, ירדו גשמים חזקים. וליבי פרפר בקרבי כשמחשבותיי מרחפות, נודדות לסוכתם... 

מה מצער היה לשמוע במוצאי החג, שהיצירה החדשה שלי התרטבה מאד, הגוונים התערבבו זה בזה, וטיפות המים הצבעונית צבעו את הסדין הלבן והמגוהץ המכסה את קרשי הסוכה בשלל צבעים, ומהפרח המושלם נשארו כמה שכבות פנימיות מקומטות... 

מספרת מנוחה על זיכרון נוסף: הייתה להם לסבי וסבתי בסוכתם "סוכלה", שהייתה האטרקציה של האירוח והשיחה, מה זה "סוכלה"? מנחשים? 

סבי בנה סוכה קטנה כ-25/40 ס"מ בנויה מעץ, חיקוי מדויק לסוכה הגדולה שלהם.

זהה במספר דפנותיה, ובצבעם הירוק הכהה. חלונותיה של ה"סוכלה" היו ממוקמים בדיוק היכן שחלונות סוכתם, וגם הווילונות. הסכך היה עשוי בלפונים דקים זהה לסכך הסוכה הגדולה.

הקישוטים הקטנטנים והחמודים שנתלו על הדפנות, היו מעשה ידי,

מנורה פצפונת תלתה במרכז הגג, והאירה באור צהוב גם בחשיכה.

במרכז ה"סוכלה" ניצבו שולחן וכסאות מיניאטוריים, מפת תחרה פרוסה על השולחן, זוג פמוטות, בקבוק יין וגביע.

מדי שנה אפתה סבתי חלות קטנות מאד לשולחן, זו הייתה השותפות שלה.

סבי היה גאה מאד ב"סוכלה" שעשה בעצמו והייתה מונחת על מדף בסוכה, וכל אורח הוזמן להציץ וליהנות ממעשה ידיו של סבי,

מסיימת מנוחה בדבריה ואומרת: מדי שנה בחג הסוכות צפים הזיכרונות הנעימים הללו, ומעלים רגשות עונג, שמחה וגעגוע, כל משפחה וזיכרונותיה, לכל משפחה יש את הקסם שלה!

אלו זיכרונות נעימים וחוויות מרגשות נעניק אנו לילדינו, או לנכדינו...

ציורים מאת האמנית: מנוחה ינקלביץ

מאת: יוצרים סביבה, עמותה המקדמת אמנות חרדית ואמנות נשית

מעוניינת לשתף אותנו בתוכן מעניין? שלחי לנו הודעה בוואטסאפ - 0583288642




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מדהיםםםםםםםםםם  

    מיכל

;