1. עמוד הבית
  2. מתכונים
  3. עושים שוק

יש מחסור בחלב? תלוי את מי שואלים

שאלה שמעסיקה רבים מהצרכנים הישראליים בימים האחרונים; האם יש או צפוי מחסור בחלב בקרטון? השר מתייחס: "המתקפה המתוזמרת הזו מנסה כמובן להציג אותי בתור האחראי הבלעדי למחסור" ומסביר מהיכן נובע המחסור בחלב הנמכר בקרטון

קובי ברקת, י"ח תשרי תשפ"א 06/10/2020 22:50

השר מתייחס ומסביר חלב חלב צילום: נתי שוחט, פלאש 90
מחסור בחלב? תלוי את מי שואלים. שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר העלה הערב (שלישי) פוסט מפורט לעמוד הפייסבוק שלו ובו הוא עונה על השאלה שמעסיקה את כולנו לאחרונה: "האם יש מחסור בחלב?".
השר שוסטר הסביר כי "כל מי שרואה או קורא חדשות יודע שלאחרונה משרד החקלאות הותקף לא מעט על רקע המחסור בקרטוני חלב על מדפי הסופרמרקטים. המתקפה המתוזמרת הזו מנסה כמובן להציג אותי בתור האחראי הבלעדי למחסור, אבל הסבטקסט שלה הוא מתקפה על כל רפתות החלב בארץ, על החלקים המתוכננים בענף החלב ובהמשך לכך על החקלאות בכלל.
אינני חס על כבודי, כיוון שנבחרתי לשרת את הציבור וראוי שהציבור גם יבקר את פעולותיי. עם זאת, ראוי שהביקורת תגיע תוך ידיעת העובדות והכרת המציאות כפי שהיא. לצערי, גורמים בעלי אינטרס פוליטי דואגים לערבב את המידע (המורכב ממילא) ולהציג חצאי אמיתות לציבור ברשתות החברתיות ובכלי תקשורת מסוימים. בכך הם מייצרים הטעיה מכוונת שכל קשר בינה ובין טובת הציבור היא אקראית. הניסיון לקשור את חתימתי הפורמלית על מסמך שמאשרר מצב קיים ברפתות לבין העובדה שהמחלבות ורשתות השיווק התקשו למלא את מדפי הסופרמרקט בקרטוני חלב, הוא סילוף חמור של המציאות. שלא לומר – שקר גס. כאמור, הם אינם מתקיפים רק אותי, הם מתקיפים כל רפתן ורפתנית במדינת ישראל תוך הטעיית הציבור.
וכעת לעובדות, שיעזרו לכם סוף סוף להבין מה קרה כאן עם החלב בשבועות האחרונים.
את התהליך שבסופו מגיעים מוצרי החלב למדפי הסופרמרקט, ניתן לחלק למספר מקטעים: מקטע ראשון – ייצור החלב הגולמי. רפתות החלב. מקטע שני – עיבוד החלב הגולמי למוצרי חלב במחלבות (טרה, שטראוס, תנובה, יוטבתה וכד'). מקטע שלישי ואחרון – שינוע מוצרי החלב לסופרמרקט, וקביעת מחירם לצרכן על ידי רשתות השיווק.
ענף החלב פועל מזה שנים רבות באופן מתוכנן במקטע הייצור הראשוני שלו, כלומר בחלק שבו מייצרים את החלב הגולמי ומוכרים אותו למחלבות. החלב הגולמי נמכר במחיר אחיד למחלבות וכל רפת יודעת בדיוק כמה עליה לייצר. כך פועל ענף החלב מזה עשרות שנים, ועל פי קביעת מכסות הייצור יודעים הרפתנים כמה עליהם להשקיע בטכנולוגיות חדישות, עד כמה הם צריכים ויכולים להגדיל את עדר הפרות החולבות שלהם, ובאופן כללי – לתכנן קדימה. בלי תכנון קדימה, רפתות החלב עלולות להיכנס להשקעות לא פרופרציונליות ולקרוס, או לחילופין להחליט שהן מקטינות את הסיכון ומייצרות בכמויות קטנות שלא יספקו את הביקוש למוצרים. תרחיש שאינו מאפשר את התכנון קדימה יהפוך את ענף החלב ממשק יצרני לבורסה. כל מי שראה פעם גרפים של מניות בבורסה יוכל להעיד על מידת אי-היציבות שלהן.
במקטע שלאחר רכישת החלב הגולמי על ידי המחלבות, מתקיים שוק בלתי מתוכנן. נכון, מחירי החלב האחיד, הגבינה הלבנה, השמנת והחמאה עדיין מפוקחים, מה שמשאיר אותם כמוצרי צריכה בסיסיים ברי השגה לכל כיס. אך מלבד אלה, המחלבות יכולות לייצר ולתמחר ככל העולה על רוחן, על פי שיקוליהן העסקיים והביקושים שהן מזהות אצל הצרכנים. חלק מהמחלבות ישקיעו במוצרי חלב עתירי שומן, וחלק ישקיעו במוצרים עתירי חלבון. חלקן יפנו משאבים גדולים לייצור חלב בטעמים וחלקן יחליטו שהן מייצרות יותר קוטג' או מעדני חלב, גבינות חצי קשות וכן הלאה. שוק חופשי.
במקטע השלישי – גם כן שוק חופשי. כאמור מלבד מוצרי הצריכה הבסיסיים שבפיקוח, רוב מוצרי החלב נמכרים במחיר אותו קובעת רשת השיווק, על פי מה שהיא מנתחת שהצרכנים יהיו מוכנים לשלם ובאופן שיגרוף עבורה את הרווח הגדול ביותר.
העובדות מראות שדווקא במקטע המתוכנן הכל מתפקד היטב. המחסור שנוצר לאחרונה במוצרי חלב, לא נוצר במקטע הראשוני של שרשרת הייצור. הוא נוצר דווקא במקטעים השני והשלישי, היכן שהדברים מתנהלים על פי עקרונות שוק. הסיבות העיקריות לכך הן צירוף של נסיבות כלכליות מאתגרות: סגר כלל ארצי, כניסות רבות של עובדים לבידוד ביתי בנקודות קריטיות של שרשרת הייצור ותקלות בלתי צפויות במכונות הייצור שדורשות תיקון ע"י טכנאים מחו"ל, בזמן שהשמיים סגורים וטיסות אינן נכנסות.
המקטרגים ומתנגדי החקלאות הישראלית לא נותנים כמובן לעובדות לבלבל אותם. כמו דת, הם נצמדים לאמונתם וצועקים זעקות שבר על 'שוק חופשי', 'מכסות ייצור', 'קומוניזם' וסיסמאות נוספות. את כל אלו יכולים לעשות מי שאינם נושאים באחריות.
מי שכן נושא באחריות צריך לבדוק, להתייעץ עם אנשי המקצוע, לדבר עם המחלבות ולשמוע מהן היכן הבעיות, ובסופו של דבר לקבל החלטות מאוזנות. זה דורש ירידה לפרטים שלציבור לא תמיד יש סבלנות אליהם. ולפעמים, רק לפעמים, צריך להבין שכאשר לא הכל נמצא בידיים שלנו (אנחנו הרי רוצים שוק חופשי), אז יהיו תקלות, ואותן נצטרך לתחקר ולהפיק מהן לקחים מתאימים. גם כאן, נדרשים סבלנות וירידה לפרטים. לא סיסמאות.
דווקא בימים של מגיפה עולמית, כאשר כל העולם כבר הבין שהמציאות השתנתה והמדינות צריכות ללמוד להתבסס על כוחות הייצור המקומי, יש מי שמבקשים לתקוע טריז בין החקלאים לבין הצרכנים. הם עושים מעשה ציני ושפל, ולא אתן להם לצלוח בכך. לחקלאים בישראל אני מבקש לומר: המשיכו בעבודתכם המסורה, המשיכו לייצר את המזון של אזרחי ישראל. בעיקר בתקופת הסגר, בה אתם חיוניים יותר מתמיד. אתם ספקי המזון של המדינה, ומהווים את הערבות לביטחון המזון הלאומי שלנו. הצלחתכם מביאה לצרכן הישראלי תועלת רבה, ובזכותה הוא מקבל מזון טרי איכותי יותר, בריא יותר ובטווח הארוך גם במחירים נוחים יותר.
מעוניינים לשתף אותנו במתכונים שלכם? שלחו אלינו לוואטסאפ 0583288642 או למייל madorhl@gmail.com ואולי נעלה גם את המתכון שלכם.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הוא מסביר מעולה איך עובד קומוניזים, אבל שוק חופשי חופיש מסדר כל הבעיות האלה. אם חסר חלב אז הרפתנים מעלים את הרף של עשיית חלב!  (ל”ת)

    אינטלקטואל

  2. טרור ערבי שקט  

    אפרת

;