ורק 'המודיע' לא שמע, לא ראה, לא ידע

הצבי? על במותי 'המודיע' חלל

'המודיע' הודפס הלילה, כנראה מיד עם צאת השבת, וכולל רק ידיעות שהתרחשו עד שרבינו תם הגיע. לא מעבר לזה.

המונים נשמעו לקריאתם של הגראי"ל שטיינמן והגר"ח קנייבסקי והשתתפו במוצאי שבת בעצרת מחאה גדולה שנערכה נגד צבי ביאלסטוצקי, שהשפיל וביזה שורה של דיינים חשובים שפסקו נגדו, וגרר אותם לבית המשפט.


עוד בנושא:
• "גם לי כואב חילול ה" • ביאלסטוצקי תוקף
• מחאת ההמונים: מויסר, צא ממחננו! • סיקור, וידאו ותמונות
• היום השחור של הדיינים: 5 שעות על הספסל


כתבי 'המודיע' בבני-ברק אמנם לא מתפללים בבית הכנסת 'לדרמן' שברחוב רשב"ם, בו קראו לציבור, בנוכחות הגר"ח קנייבסקי, לצאת ולהפגין, אבל לא יתכן שהם גם לא קלטו את ההכרזות מהרמקולים, שעברו במוצאי שבת בכל רחבי העיר. לא שמעו. לא ראו. לא ידעו.

מישהו פינצ'ר כנראה את גלגלי האופניים של משה צורן העסיסי, שעליהן הוא רוכב אל כל עץ שקורס, ורגליו של הכתב קלוגמן היו הרבה יותר כבדות ואיטיות מהעט שהוא אוחז.


ב'יתד נאמן', שהמערכת שלו נמצאת בבני-ברק, מופיע היום דיווח נרחב על העצרת. אפילו ב'המבשר', שהמערכת שלו בביתר, הרחוקה 100 ק"מ ויותר מביתו של ביאליסטוצקי, שלידו התכנסו המוחים על כבוד התורה, הצליחו להתגבר על המרחק, אולי בעזרת אתר 'בחדרי חרדים' ששידר את העצרת בשידור ישיר - ופרסמו עליה ידיעה מלאה.

אבל ב'המודיע', הדיווח האחרון על הפגנה כלשהי שנערכה מכניסת השבת ועד חצות של מוצאי שבת עוסק ב"עשרות שמחו נגד פתיחת מסעדה בשבת בשכונת פרדס כץ בבני ברק".

בעיתון הזה יורדים, ככל הנראה, רק אל שדרות העם, אל השכבות החלשות שברחוב אבוחצירא שבפרדס כץ, ומוותרים על ה'אצולה' הספונה לה בווילה יוקרתית ברמת אהרן, כמו ביאלסטוצקי, ומשגרת משם הזמנות לבתי המשפט לדיינים החשובים בישראל.

ביאליסטוצקי אמנם זכה לכבוד רב ב'המודיע' לא מזמן. היה זה כאשר נשא דברים, כאחד מהנציגים המוערכים, בישיבה ההיסטורית של הנהלת אגודת ישראל, שעסקה בנושא מצוקת הדיור. זאת, למרות שהיא התקיימה כבר לאחר שהגיש את התביעה נגד הדיינים לבית המשפט בתל-אביב. זה אמנם מעורר תהיות רבות, ומספק לביאליסטוצקי עוגן לטענתו בראיון שהעניק לפנות בוקר ל'הכל בקול' ול'בחדרי חרדים', כי "הציבור עומד מאחוריי ואני משוכנע בכך". אבל מכאן ועד למסקנה שהשיקול אם לפרסם את הידיעה על העצרת ב'המודיע' או לא קשור להשתייכות החוגית של ביאליסטוצקי, המרחק עדיין גדול.

אז למה דבר העצרת בכל זאת לא מופיע ב'המודיע'?

כמה פעמים נגיד לכם שזה מפני שהם סגרו את הגליון הלילה בזמן 'רבינו תם'? ולמה אתם חושדים שמישהו כאן סתם מעמיד פני תם?

אכן נבלה נעשתה בישראל

"נבלה נעשתה בישראל" - זעקה פעמיים אותה הכותרת ב'יתד נאמן' של ערב שבת. פעם בראש העמוד הראשון ופעם במאמר המערכת, ובשניהם יוחסה האמירה ל"רבותינו מרנן גדולי ישראל שליט"א" ששמם לא מוזכר, משום מה, במאמר.

מי הם "מרנן" שהורו לנציגיהם בביטאון המפלגה לצאת במתקפה כה בוטה ובלשון כה מבזה נגד "מרן" של שס, שסבור שמותר לנציגיו להצטרף להסתדרות הציונית? - הפרט הזה יישאר כתעלומה.

בעניין הזה נוהג 'יתד', כאילו היה אחד מהעיתונים היומיים הגדולים בישראל, שחובת הדיווח על עצמו אינה חלה עליו, והעיקר שיספק את מנת הפגיעה היומית באחרים.

'דגל התורה' אמנם הצליחה בקושי לגרד רק 2 מנדטים של תומכים בבחירות, למה שמוגדר במאמר הזה "הפרלמנט הישראלי שההשתתפות בו הותרה אך ורק לצורך גדול כדי להציל מצד הארי", אבל 'שגעון הגדלות' שלה מביא את חבריה בפרלמנט, ולא חלילה בחברי הכנסת שלה, ואת עורכי בטאונה לחשוב שהם ה'ארי', ולהתנפל בחמת זעם על מפלגת שס, שלה 11 נציגים שרובם נבחרו בקולות יהודים חרדים ויראים.

המאניה של הבטאון זורע הפירוד והמחלוקת הביא אותו בסוף השבוע לכתוב ש"תנועת שס החליטה לפרוץ גדר...היא מגלה אדישות מנוכרת לעקרונות היסוד של כלל היהדות החרדית...הצעד האחרון מבטא את הטשטוש הרעיוני הגובר בקרבם של אלה אשר אינם צמודים להשקפת התורה הטהורה כפי שנמסרה לנו מדור דור..."

איך הם מעיזים? - כולנו שואלים! התשובה נמצאת כנראה בשימוש היתר שעושים יברוב, גרוסמן, וורצל ושות' מ'יתד נאמן' בתואר "מרנן". לשס יש הרי רק "מרן", וההבדל של נ' אחת הוא, לדעתם, הנון הגדול של שס...

מאחר והחתימה בתחתית המאמר באותיות י.נ., עלולה להטעות, אפילו רק את מעט הקוראים של 'יתד נאמן', לחשוב שמדובר בראשי התיבות של שמנו, שהוא י.נ., אנו מוצאים לנכון לפרסם ברבים כי..."נבלה נעשתה בישראל".

כמו כל יהודי החייב בכבוד כל גדולי תלמידי החכמים, בלי להתייחס לחילוקי הדעות שעל בסיסם נכתב המאמר, לא רק שאיננו מסכימים עם הלשון המשתלחת שבו, אלא שמוטלת עלינו החובה למחות בצורה נחרצת על השימוש הפסול והמופרז שעושים הכותבים במינוח "מרנן" ועל בזיון תלמידי-חכמים.

קצר בתקשורת: 6 קטעים בשולי עתוני סוף השבוע

1. הכתבה המקצועית ביותר

אבי בלום מ'קו עתונות דתית' היה הכתב החרדי היחיד שהמערכת שלו מצאה לנכון לצרפו לנסיעת ראש הממשלה בנימין נתניהו וחמישה משרי הממשלה שלנו, לגרמניה. הכתבה כתובה היטב, ומשקפת, כרגיל, את כישוריו העיתונאים של הכותב.

מי שאמור לצאת מסופק ביותר מהכתבה, הוא שר המדע הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ מהמפד"ל, שבלום הוא הכתב הראשון שמצרף אותו למועדון היוקרה של השרים הבכירים. "ניצבים כאן ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וחמישה מבכירי שריו" - מתאר בלום, ואת מנהיג המפד"ל הרשקוביץ הוא מונה בין אותם חמישה, לצד שר הביטחון ברק ושר החוץ ליברמן. איזה כבוד עשה לו.

מי שבוודאי היו פחות מרוצים, הרבה פחות, הם ניצולי השואה, שגם הם כמונו, היו מצפים מכתב בעל רגש יהודי, ליותר מעורבות נפשית ונתקלו בתחושת 'צוללת' כמו זו שאותה ביקשה המשלחת הישראלית לרכוש מהגרמנים.

והצעה למנהיגים הישראלים בעקבות המסע - אם כבר נסעתם, אולי באמת תאמצו את 'שפת הפיזיקה' שבה שוחחו בביקור הקנצלרית אנגלה מרקל ושר המדע הרב הרשקוביץ. שמעתם מה אמרה עליה מרקל? - זו השפה היחידה שאי-אפשר לשקר בה...


2. הכתבות הסותרות ביותר

מותר לטפוח לעצמנו קצת על השכם? בעצם למה לא?

בסוף השבוע שעבר זרקנו בטור זה 'כפפה' לעיתונאים המסקרים את רעידת האדמה בהאיטי, וכבר מיצו את כל זויות הזוועה האפשריות.

הצענו להם להתחקות אחר יהדותו של היהודי האנוס לואיס דה טורז, מתורגמנו של קולומבוס, שגילה ראשון את האיטי מוכת אסון הרעש.

באותו כתב משימה סיפרנו לראשונה על יהודי בשם גי'לברט ביג'ו, שמשמש כקונסול כבוד של ישראל בהאיטי, שסיפר על החתונה היהודית האחרונה באי וברית המילה, ועל ספר התורה שהחזיק בביתו עד לרעש.

השבת כבר מצאנו את אגדת היהודי מאנוסי ספרד שגילה את האיטי, בכמה עיתונים בהם 'הארץ' ו...'המחנה החרדי'.

כתבה מורחבת על ג'ילברט ביג'ו, מאחרוני יהודי האיטי שבביתו הוסתר ספר התורה מצאנו ב'משפחה' ו'בקהילה'. אלא שבעוד שאהרן גרנות והכתבת א. נתנאל מ'משפחה' השקיעו מאמץ והגיעו אל האיש עצמו, שהעניק להם ראיון מהאחוזה המפוארת במיאמי, שבה הוא שוהה בימים אלה, כתב ב'קהילה', שלמה גרוס, עשה לעצמו חיים קלים ושירבט כתבה המתבססת עם מקורות שונים וקצת על הדמיון, שבמקרה זה היה יותר מדי פורה.

איך אנחנו יודעים?

'במשפחה' מספר ביז'ו עצמו: "הצלחנו לחלץ את ספר התורה היחיד באי שהוחזק אצלי בבית. זה ספר תורה שיקר ללבי מאוד. הוא כבר שרד בעבר הפיכות ומלחמות ועובר אצלנו במשפחה מדור לדור. סבא שלי הביא אותו מחאלב. הוא ב"ה לא נפגע".

ו'בקהילה'? הנה מה שנכתב שם באותו נושא ועוד בכותרת..."זילברט ביג'ו, איש עסקים יהודי מקומי וקונסול הכבוד של ישראל במדינה, החזיק בביתו את ספר התורה היחיד באי. עכשיו הבית והספר קבורים תחת ההריסות"...

איזו פאדיחה...


3. ה'חרטא' הבולטת ביותר

מבצע ההגרלות 'גם וגם' של ה'מבשר' הופיע כבר לקראת השבת, כמה צפוי, ללא כתובת ה'אינטרנט' להשתתפות, אחרי שבשבוע שעבר חשפנו כאן את דו הפרצופיות בנוסח 'גם וגם' של העיתון - גם נוטל על עצמו את תפקיד ה'מוכיח' בעמודי השער, וגם מעודד את השימוש ב'אינטרנט' של קוראיו.

גם ה'תיקון' המעושה הזה, כמו כמה מהכתבות המתפרסמות השבת בעיתון, מוכיח כי במערכת 'המבשר' ממשיכים לגלוש כרגיל. אחרת איך קראו שם את דברי הביקורת הנוקבים שלנו שהובילה לחרטה או ל'חרטא'?


4. הידיעה המפתיעה ביותר

למדור 'תוצרת הארץ' של מוסף 'הארץ' היה בסוף השבוע גילוי מעניין: הוצאות הספרים הגדולות מסרבות להוציא לאור לאחרונה ספרי מתכונים שאינם כשרים, ומי שכבר עושה זאת משמיט את שמו מהספר.

אחד בשם אלי לנדאו, הכותב יחד עם חיים כהן את מדור הבישול ב'הארץ', ביקש להוציא ספר על בישולי 'דבר אחר' בטעם ים תיכוני... (מי במזרח התיכון אוכל בכלל 'דבר אחר'? - לא היהודים ולא הערבים!) הוא פנה לכמה הוצאות ספרים שסירבו.

הוצאת הספרים של 'ידיעות אחרונות' אמרה כי היא אינה מעוניינת להוציא לאור ספרים שאינם כשרים מכיוון שהיא מכוונת לכלל אוכלוסית ישראל, ואין ברצונה לפגוע ברגשות של אף קורא.
יפה.

"כמה הוצאות ספרים אחרות התעניינו, אבל העדיפו לא להדפיס את הסמל שלהן על כריכת הספר, כי יש לזה סטיגמה" - אומר לנדאו. בסופו של דבר הוא הדפיס בהוצאת 'כתר', שנמנעה מלהזדהות כהוצאה לאור.
ב'כתר' כנראה לא יודעים שגם ליהנות מ'דבר אחר' אסור ליהודי, אבל הבושה גם היא משהו כשמדובר בסימני היכר יהודיים.


5. הסיפורים הנקראים ביותר

ברכות לסופרת הילדים מנוחה פוקס. על פי המדור 'מגוון' ב'יתד נאמן' של ערב שבת האחרון, בסקר האחרון של מרכז ההדרכה לכלל הספריות בישראל, ולא רק הדתיות והחרדיות, ניצבת מנוחה פוקס במקום הרביעי והמכובד מאוד של סופרי הילדים הפופולאריים ביותר בישראל. לספרים שלה נרשמו בשנה הקודמת 226,480! השאלות, הצלחה אדירה וביותר כשמדובר גם בילדי הציבור הכללי. מחמיא ומביא כבוד לכולנו.


6. הכתבה המיותרת ביותר

אין תופסים את האדם בשעת צערו, אבל הראיון שהעניקו נחום ורבקה אנשין, הוריו של נחמן אנשין, רוצח עוללתו פרומי ע"ה, למרב בטיטו ממוסף '7 ימים' של 'ידיעות אחרונות' ופורסם בסוף השבוע, היה מיותר לחלוטין.

מי שיעץ להם להסכים ולהעניק אותו בתואנה שהוא עשוי לשמש ככתב הגנה במשפט לא עשה דבר מעבר לפטם את 'יצר הפרסום' בארוחה דשנה נוספת.

שום תועלת לא תצמח מהשיחה האומללה הזו מלבד אולי לקידומה של הכותבת שסיפקה עוד 'סקופ' ל'ידיעות אחרונות'.

אבא לרוצח ילדתו שנטען שהוא לוקה בנפשו המספר - "אני עצמי עזרתי לו להחביא את גלולות ה'דיספרדל' ב...תפילין של ראש, במקום שאף אחד לא יגיע עליהם", וזאת כדי להרחיק את האמת, ככל האפשר, מעיניה של כלתו - מעורר תהיות רבות ועלול להוביל למסקנה שמדובר, חלילה, בבעיה גנטית...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!