י"ח ניסן התשפ"ד
26.04.2024

נתניהו עומד ב...'פרץ' התקשורתי

למה מסתבך נתניהו בהצעה לאמץ ילדים מהאיטי? • האם גילה 'יתד' לקוראיו שי. סבר וי. שינפלד הם אותו כתב? • ואיך השתלטו החרדים על שטחי המסחר בירושלים? • טורו היומי של יצחק נחשוני

מחפשים צרות?אנשי זק''א בהאיטי
מחפשים צרות?אנשי זק''א בהאיטי



דו"ח חמור סבר

שקט מטריד נרשם היום בביצה החרדית. העיתונות היומית אמנם מלאה, כמו בכל יום, באותיות קטנות ושחורות, אבל אף אחת מהן לא מצטרפת עם חברתה להרכיב אפילו את צמד המלים "ההסתדרות הציונית", לא את השם המסורבל "ביאלסטוצקי", לא את המשפט המרגיז ומרחיק הלכת "נבלה נעשתה בישראל", ואפילו לא מצאנו בהם די מרכאות כפולות כדי לסמן בהן את מטבע הלשון השדוף - אתרים "חרדים".

כל מה שנכתב אתמול כבר עוטף היום את הדגים שהוצאו מהמים העכורים וגם ה'צפרדעים' נעלמו להם כך לפתע מן הביצה.

במקום הקרקור שלהם הופיעו אצלנו קרקורי בטן, שבשקט המתוח נשמעים כשואלים "מה יהיה"? כנראה בעקבות כך שנותרנו היום רק עם נושאים טפלים שאינם עומדים במרכז ההתעניינות הציבורית.

אבל ברוח האימרה היהודית העתיקה: "אם אין דגים גם דג מלוח הוא דג", צדה את עינינו היום הכותרת הראשית המשותפת ל'מעריב' ול'יתד נאמן', המדווחת ערב 'יום השואה' העולמי לציון 65 שנה לשחרור אושוויץ, על שיא ב'אנטישמיות' במערב אירופה, ועל הזינוק בשנאתה ליהודים למימדים מפלצתיים שלא נראו כמותם מאז מלחמת העולם השניה.

הדו"ח השנתי של 'פורום המאבק באנטישמיות', שפורסם אמש, ושעליו מתבססות הידיעות המתפרסמות בעניין זה היום, מייחס את הגאות באנטישמיות בשנה האחרונה בעיקר למבצע 'עופרת יצוקה'.

על מה שמרחיב בעניין זה 'יתד נאמן', לא יכולנו להסתמך גם אם מאד רצינו. הכותרת הראשית הפנתה אותנו אל הידיעה שבעמוד 7, אבל כמו כל אי הדיוקים האחרים שבעיתון הזה, בעמוד המצוין לא מצאנו שום ידיעת המשך העוסקת בנושא ה'אנטישמיות'.

כשהפלגנו עד עמוד 13 מצאנו משהו, אבל בעוד שבעמוד הראשון היה חתום על הכותרת י. סבר המוכר, על הידיעה הזו מופיע שמו של י. שינפלד. האם גילה 'יתד נאמן' בלי משים לקוראיו שמדובר באותו כתב, או ששמו של י. סבר נשאר חקוק בעמוד הראשון של העיתון בעקבות הידיעות הממוחזרות הרבות שהוא פרסם בדיוק באותו מקום בשלושת השבועות האחרונים, והיום נעדרו משם? - מאחר ולא ידענו להשיב ובשל ה'תיקו' נאלצנו ללכת ל...'מקורות זרים'.

מצאנו אותם אצל דליה מזורי ב'מעריב': "תופעה בולטת היא מה שמכונה 'עלילת הדם המודרנית'. כדוגמאות מובאים בדו"ח כמה מקרים שעוררו סערה גדולה: הכתבה בעיתון השבדי והטענה כי ישראל הורגת פלסטינים כדי לסחור באבריהם וסדרות טלוויזיה אנטישמיות במדינות ערב שהציגו את אנשי הבטחון כרוצחים צמאי דם".

העלילה האנטישמית הטריה ביותר, שהדם עוד לא יבש בה, מתייחסת ל...האיטי. בסרט שהועלה לאינטרנט מוצגת המשלחת הישראלית להאיטי, שזכתה לשבחים רבים בעולם כולו, כ...חבורה של גונבי איברים שהפעילה בית חולים שדה מתקדם רק כדי לקצור איברים פנימיים של נפגעי אסון הרעש.

תארו לעצמכם במה עוד עלולים להאשים אותנו, אם יצא אל הפועל הרעיון הסופר הומני, אבל גם מגה אווילי, שהעלה אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו לאמץ 50 יתומים מהאיטי ולהביאם לישראל.

רק אתמול הכיר ראש ממשלתנו בנאמר: "עניי עירך קודמים", וקבע שהצלת חייהם של ילדים ישראלים אומללים, שהאוכל לא תמיד בא לפיהם ואת תחושת ה'חום' הם מכירים רק מהמחלות הפוקדות אותם, חשובה יותר מהדאגה לילדי העובדים הזרים ושל המסתננים, וקומם עליו את יפי הנפש, השונאים מבית. עכשיו הוא מציע שיביאו לכאן, במקום אלו שידוללו ויוחזרו לארצם, ילדים מפורט או פרנס שנותרו ללא בית, צעד שגם המועצה לשלום הילד, שבראשה עומד דר יצחק קדמן מישראל, וגם האו"ם מתנגדים לו, ומסתכן בהסתבכות נוספת שיטפלו עלינו גם אשמת ..."חטיפת ילדים".

למה הוא צריך את זה? בשביל מה זקוק ראש הממשלה שלנו לילדים מהאיטי? גם האנטישמים הגדולים ביותר, אלה מהדו"ח, לא יחשדו בנו שבשביל הדם להכנת המצות לקראת הפסח. 'חוק החמץ' נדחה ונדחה, והכל יודעים שגם בפסח הבא לא יהיה כל הכרח לאכול במדינת היהודים דווקא מצות.
אבל הם ודאי יטענו שנתניהו מקים באמצעותם חומת אדם וירטואלית כדי לעמוד ב...'פרץ' התקשורתי שתוקף אותו ואת שרה רעייתו.

הוא הרי הכריז ש"עניי עירך קודמים"...

עיר אנטישמית? תל אביבצילום: עיר אנטישמית? תל אביב
עיר אנטישמית? תל אביב


שוק בלב דיזינגוף

"שיא השנאה" - הכריזה כותרת הענק הראשית של 'מעריב' שהופיעה היום בראש העמוד הראשון של העיתון, וגודלה לא הותיר מקום להוסיף לה עוד מילה אחת שחסרה - "עצמית".

"שיא השנאה העצמית".

כדי להגיע אל המסקנה המדאיגה שהאנטישמיות נוסקת, אין צורך לנדוד עד למערב אירופה, שבה 42% מתושבי היבשת משוכנעים שהיהודים מנצלים את עברם כקורבנות רק כדי לסחוט כספים, כשם שאין כל צורך לכוון לתחנות התקשורת האיראניות והפלסטיניות כדי לשמוע שהשואה היא בדיה.

ברוכים הבאים לככר דיזינגוף ולאתר הצילומים של הסרט 'אודם', המצולם בימים אלה.

אסף וייס מספר ב'ידיעות אחרונות' שבככר דיזינגוף קיימת תעשיה שלמה של מסחר בפריטים מהתקופה האיומה ביותר בחיי העם היהודי, והקונים עומדים בתור לרכוש. "סבון" מאפר יהודים עדיין אין שם, אבל מטבעות ובולים עם צלבי קרס, צלבי ברזל, קופסאות של תחמושת ששימשה לרצח יהודים, ומזכרות שונות עם דמותו של הצורר היטלר נמכרים לכל המרבה במחיר.

מי שלא הצליח לתפוס מקום על המטוס שבו יוצאת המשלחת הישראלית לטקס שיערך מחר בקרקוב שבפולין, לציון 'יום השואה' העולמי, משום שחברי הכנסת הערביים הקדימו אותו ותפסו את מקומו, כמו ח"כ מיכאל בן ארי מ'האיחוד הלאומי' שלא צורף למשלחת הכנסת, בנימוק המתפרסם היום ב'המבשר' כי "אין מקום להרהורי גזענות במשלחת", מוזמן להגיע לככר שבלב תל אביב - העיר היהודית הגדולה, ולהזכר שם בשואה האיומה.

גם צפיה בסרט 'אודם' היא אפשרות. 'ידיעות אחרונות' חושף שהבמאי הישראלי יונתן סגל קיבל מימון של מליון שקל מכספי המדינה, ומפיק בהם סרט המבוסס על סיפורה של אמו במחנה השמדה נאצי. בתסריט הופכים קורבנות השואה לפלסטינים, והנאצים לחיילים ישראלים. הסרט מצולם בימים אלה ברמאללה, ירושלים וביפו ולא העלה עד כה 'אודם' אצל מממניו.

האם יכול להיות שהדו"ח הקשה על האנטישמיות הגואה בעולם, נעשה ב'עולם הקטן' שלנו כאן?

יותר חרדים? חנות חרדית בירושלים. צילום: מנח זרקאצילום: יותר חרדים? חנות חרדית בירושלים. צילום: מנח זרקא
יותר חרדים? חנות חרדית בירושלים. צילום: מנח זרקא


'מסחרה' בחרדי ירושלים

היום, י' בשבט, 60 שנה לנשיאותו של האדמו"ר האחרון מליובוויטש זצוק"ל, ימצאו בוודאי חסידי חב"ד רמז במספר תושבי ירושלים המתפרסם בעקיפין בעיתון העסקים 'גלובס'. כרגע, לפני שהעיתון הודפס אמש, הוא עמד בדיוק על...770 אלף.

הנתון הזה הוא רק שולי בידיעה שבה נטען שחלוקתה של ירושלים לשתי ערים היא עובדה קיימת. אם עדיין לא מודים בקיומה בין יהודים לפלשתינים, עד שגם בשייח' ג'ראח תוכרע המערכה, הרי שבין "העיר החרדית", כהגדרת 'גלובס', לעיר החילונית היא הושלמה כבר לכל פרטיה. גם אם החלוקה הזו אינו מוצדקת מהזווית המספרית, שכן החרדים מונים, על פי אותה הידיעה, רק 173 אלף נפש, וגם אם השליטה החרדית על מוסדות העיר ועל רשות הרבים רחוקה מלהיות מלאה, דווקא בכל מה שקשור לשטחי המסחר שבה, החרדים הם ששולטים.

המחקר שאותו ערכה חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי-בן שחר נראה תלוש ומופרך לאור העובדה שירושלים היא העיר שבה קו העוני, שמתחתיו מתרכז הציבור החרדי, הוא הארוך והאדום ביותר, אבל בידיעה נטען שנתון זה נלקח בחשבון בסקירה המתפרסמת, והוא זה שעושה דווקא את המחקר לאטרקטיבי.

"באופן פרדוקסלי נהנית הקהילה החרדית בעיר, המתאפיינת בעוני, משטחי מסחר גדולים ביחס לכח הקניה, לעומת שטחי מסחר מצומצמים העומדים לרשות הציבור החילוני" – טוען ה'מחקר', הנחזה, בשלב הזה עדין ל'תמים', לא במובן הליובוויטשי של המושג 'תמימים'...

"ברמת המסחר מורכבת ירושלים משתי ערים, חרדית וחילונית, המתפקדות כערים עצמאיות עם ערוב קטן בקהלי היעד של שטחי המסחר" - נאמר עוד בידיעה ב'גלובס' עליה חתומה הכתבת מיכל מרגלית. "שיעור הקונים החילוניים באיזור מאה שערים עומד על אחוזים בודדים ושיעור החרדים במרכזי הקניות החילוניים אף הוא נמוך מאוד".

ולמרות זאת, בא המחקר וקובע שהחרדים משתלטים לא רק על החיים, לא רק על הדירות שמחוץ לתחומי הספר הלבן, בקרית יובל למשל, אלא גם ובעיקר על...שטחי המסחר בירושלים. "שטחי המסחר של החברה החרדית בירושלים עומדים על 65 אלף מ"ר, מתוכם 82% ברחובות ראשיים ו- 18% מצויים בשני קניונים שפונים לקהל החרדי – קניון סנטר 1 שבכניסה לעיר וקניון 'רב שפע' שברוממה".

ככל שהידיעה מתרחבת, גם מגמותיה מתבהרים. "בעיר החרדית קיימים 1.24 מ"ר שטחי מסחר, כולל סופרמרקטים על כל 1000 שקל של כח קניה חודשי, לעומת 0.81 מ"ר ב"עיר" (המרכאות כאן במקור) החילונית...שטחי המסחר למזון בחברה החילונית מהוים 46% ואילו בחברה החילונית הם מהווים 28%..."

אחת המסקנות כתוצאה מה'מחקר' מוכרת מתחומים אחרים שבהם היא נעטפה במושג המקצועי "הגירה שלילית" או במונח הוולגרי יותר "בריחת תושבים". "בשל היצע נמוך של שטחי מסחר בירושלים", החילונית כמובן, "דולף כח הקניה אל המטרופולין תל אביב".

לא צריך להיות מומחה גדול בתקשורת כדי לנתח ידיעה מתוחכמת שכזו. תמיד טענו נגד היהודים שהם משתלטים על חיי המסחר, ובדרך זו ליבו את אש השנאה נגדם.

אם במרכז תל אביב מוכרים בצהרי היום מזכרות מאותה תקופה חשוכה, ניתן גם להבין איזה כח קניה דולף "אל המטרופולין תל אביב" ומה הוא קונה שם שאין לו בשטחי המסחר שהחרדים השתלטו עליהם בירושלים...

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד