י"ט אדר ב' התשפ"ד
29.03.2024

סיפורי 'סופר באבא' של 'המודיע'

מדוע 'המודיע' תוקף את am:pm, אבל משבח את 'מחסני תאורה' ו'ניופאן' מחללי השבת? • איך השתכנענו שהנבואה ניתנה לשוטים • ולמה השופט אדמונד לוי מפליל את עצמו • טורו של יצחק נחשוני

מחפשים את השבת של המודיע. מצילום: miorio.co.il
מחפשים את השבת של המודיע. מצילום: miorio.co.il



ל'המודיע' יש 'תחום שבת' משלו

מוסף 'מדורים' של 'המודיע' תמיד יודע לחדש. אבל השבוע מסתתר בו 'סקופ' אמיתי, בתוך סבך מקושקש בנוסח חידת 'הציור השבועי לילדים' של 'ידיעות אחרונות'.

סובבנו את עמודי העיתון 180 מעלות, ולא מצאנו דבר. עוד פעם 180 מעלות, דפדפנו עד עמוד 8 במוסף , והנה התגלתה בפנינו ההפתעה הגדולה - חנהל'ה ושמלת השבת, בכבודה ובעצמה, מסתתרת לה בתוך הידיעה המאוד מפרגנת על סניף חדש של 'מחסני תאורה' שעומד להיפתח, ומעמידה פנים כאילו מדובר בכלל ביום חול.

בתחתית העמוד הראשון של "התוספת המיוחדת לכלכלה וצרכנות" מופיעה ידיעה בלעדית של הכתב שי רוזן, המתבססת על העיתון 'דה מרקר'. היא מדווחת כי בתל-אביב תפתח רח"ל רשת סופרמרקטים חדשה מחללת שבת שגם תציע שירות שליחויות.

"סופר באבא הגדול ברחוב ישעיהו בתל אביב מתרחב והופך לרשת סופרמרקטים בתל-אביב" - מדווח העיתון.

כאילו בעלי 'סופר באבא' הם ה'באבא' קמא שהמציא את חילולי השבת של מרכולי תל אביב, והרחובות המרכזיים של 'העיר הגדולה', כמו דיזינגוף ובן יהודה, לא ידעו מהרעה החולה הזו עד שהופיעה בעולמנו רשת am:pm.

אבל מה זה משנה? - חובתנו לזעוק את זעקת השבת, ולמחות נגד הפורצים בה פרצות, גם אם היו כאלה שהקדימו אותם. אם 'המודיע' נטל על עצמו משימה זו, צריך לשבח אותו על כך ולא להיתפס לקטנות.

לקטנות לא, אבל לגדולות כן. וכאן אנחנו מגיעים ל'סקופ' המסתתר לו בעמוד 8.

מסתבר של'המודיע' יש 'תחום שבת' משלו- לא אלפיים אמה אלא ...אלפיים מלים הטווח שלו.

העמוד הראשון של המוסף 'מדורים' הוא עמוד הקלון של מחללי השבת כמו am:pm , 'סופר באבא' ודומיהם. אבל בעמוד 8 כבר מותר להודיע בהערכה רבה על חנוכת סניף מרכזי חדש של חברת מחסני תאורה באיירפורט סיטי.

חלק גדול מחנויות חברת 'מחסני תאורה', ש'המודיע' מעודד את קוראיו לקנות בה, פתוח בשבת. ביניהם גם בערים שהציבור החרדי, ואפילו קוראי 'המודיע', מאוד דומיננטי בהם כמו אשדוד, נתניה, זכרון יעקב וצומת ירקונים שליד פתח תקווה. גם הסניף המרכזי של החברה בראשון לציון, ש'המודיע' מצא לנכון לבשר לקוראיו כי הוא עובר לקומפלקס החדש והמרווח באיירפורט סיטי, פתוח בשבת.

אז מה בכל זאת ההבדל בין 'מחסני תאורה' המבערים אש בכל מושבותינו ביום השבת, לבין 'סופר באבא' וסניפי am:pm הפתוחים בשבת בתל-אביב? מדוע אלה נמצאים מחוץ לתחום השבת וזוכים לחסותו של 'המודיע' ואלה נמצאים בתוכו? הפתרונים ל'המודיע' אבל גם לנו - מחסני תאורה הם מהמפרסמים הקבועים ב'המודיע' ובכמויות גדולות.

השבת הסלקטיבית של 'המודיע', שאינה נכנסת לעולם בחלק מסניפי 'מחסני תאורה', היא אותה השבת של חברת 'ניופאן' למוצרי חשמל. למרות שגם לחברה זו חנות, בבית יהושע, הפתוחה בשבת, נותן לה העיתון ציון לשבח במדור הנקרא 'פינת הצל"ש'. הוא מפרסם מכתב בנוסח "משום הכרת הטוב אבקש להודות לחברה" - עליו חתום ר' א' מבני ברק.

זוהי כנראה גם הכרת הטוב של 'המודיע' עצמו על המודעות הגדולות שמפרסמת חברה זו בעתון הזה ובשאר העיתונים החרדים, מה ש'סופר באבא' ורשת am:pm לא השכילו לעשות בזמן.

עכשיו, אחרי שהשבת 'ירדה' עליהם, בעמוד הראשון של המוסף 'מדורים, כבר מאוחר מדי...

יוסף מוקיר שבת זכה באוצר רק אחרי שהוקיר אותה. 'המודיע' זוכה בו מ'מחסני תאורה' ומ'ניופאן' ודומיהם לפני השבת, אז למה שיוקיר אותה ולא אותם?

מה צפוי לנו? רעידת האדמה בהאיטיצילום: מה צפוי לנו? רעידת האדמה בהאיטי
מה צפוי לנו? רעידת האדמה בהאיטי


רק רוצים לחזור 'הביתה' בשלום

משלחת ישראל להאיטי חוזרת היום לארץ עטורת הישגים ותשבחות. כאן היא תגלה לראשונה שכל המאמץ שהשקיעו חבריה להוכיח לעולם כולו, עד כמה ישראל היא אנושית ולא אכזרית, כפי שמשתקף בדו"ח גולדסטון, היה בסך הכל 'תרגיל פתע' של 'פיקוד העורף', שנועד להכשיר אותם, או את מי שיזכה להנצל, במקרה שתתרחש גם כאן, חלילה, רעידת אדמה גדולה. זאת, כדי שגם אז כמה שיותר מתוכנו יוכלו לחזור 'הביתה' בשלום.

הדבר הראשון שחברי המשלחת יחשפו אליו, עם נחיתתם בישראל, הוא אמיתותה של האמרה המוכרת: "מאז חורבן הבית לא ניתנה נבואה אלא לשוטים".

כמו תמיד, היו צריכים להיחרב בתיהם של למעלה ממיליון תושבי האי האיטי, כדי שזנבו של הלוויתן ינער בפעם-המי-יודע-כמה את ראשי המדינה שלנו לתת את דעתם לדרכים למזעור הנזק במקרה של 'רעידת אדמה', וכדי שרואי השחורות ינבאו שרעידת אדמה רבת עוצמה תתרגש עלינו בקרוב והיא תהיה אפילו יותר חזקה מזו שפקדה את האיטי.

נבואת הזעם מופיעה היום כמעט בכל העיתונים בישראל, כולל החרדים, מפי יו"ר ועדת ההיגוי של משרד התשתיות הלאומיות דר' אבי שפירא.

בדיון משותף שקיימו אתמול, ועדות הפנים של הכנסת וחברי ועדת משנה של ועדת החוץ והבטחון, ב'עיתוי מקרי' - בדיוק שבועיים אחרי רעידת האדמה הגדולה שהרעישה את העולם כולו, הסכימו כל המשתתפים שרעידת אדמה היו תהיה כאן ובקרוב.

איש לא ימלט ולא ימנע אותה.

מעניין אם גם הגב' שרי אריסון קיבלה אותות כאלה בצינורות שלה.

למרות שמדובר בכנסת, ולא בהסתדרות הציונית חלילה, ישבו באותה ישיבה גם ח"כים חרדים והאזינו בקשב רב לתחזיות נוסח "רעש אדמה הוא לא אסון טבע אלא אסון מעשה ידי אדם"...

'יתד' לא הזדעק הבוקר לכתוב כי 'נבלה נעשתה בישראל', רק מחק את הציטוט הזה, המיוחס ב'מעריב' לד"ר שפירא, מן הפרוטוקול שלו. על ה'אוי לאזניים' הם יתגברו אחר כך. במקומו מופיע בעיתון הזה, וגם באחרים, גיבוב ארוך של 'נבואות' ו'תחזיות' ושורה של ויכוחים "מחזקי אמונה" בין נציגי משרד השיכון לנציגי הקבלנים, סביב השאלה האם ברעידת האדמה יתמוטטו 96,541 בתים או ש"מיליון דירות עלולות לקרוס במקרה של רעידת אדמה", כפי שמופיע בכותרת הגדולה של 'המודיע' בשמם של הקבלנים.

מאחר וכבר נאמר באותה ישיבה שאסון 'רעידת אדמה' הוא מעשה ידי אדם, החישוב המדויק של הנזק אמור להיות פשוט יחסית...
רק 'המבשר' מביא היום בעמוד הראשון של עיתונו זווית שונה של התייחסות לרעידת האדמה, שנאמרה ממש באותה שעה שבה התקיים הדיון בועדת הכנסת, בפורום לא פחות גדול והרבה יותר רציני.

י. הלר מדווח בעיתון כי בשיחה שקיים אמש לאחר שיעורו הקבוע בפני תלמידי ישיבת פוניבז', התייחס ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין בהרחבה לרעידת האדמה ממבט תורני."עלינו לדעת שאין הקב"ה (לא "ידי אדם") מביא אסונות, בכדי להעניש אלא בשביל שיחזרו בתשובה. אם כן מה תועלת יש שמתרחשים אסונות ופגעים על אומות העולם כמו רעידת האדמה שהיתה לאחרונה? הרי בוודאי אומות העולם לא יחזרו בתשובה! אלא זהו לימוד מוסר רק בשביל ישראל שיתעוררו לחזור בתשובה בראותם גבורות ה'".

העובדה שרק 'המבשר' פרסם את הדברים, וכל העתונות החרדית האחרת העדיפה להביא רק את נבואות הזעם ללא תכלית שמתפרסמות בתקשורת כולה, דווקא מבשרת שסכנת הקריסה המוחלטת אצלנו גבוהה מאוד. אבל כנראה זה לא יקרה כתוצאה מ'השבר' הסורי-אפריקני , שעלול להמיט אסון על טבריה, צפת, בית שאן ועוד, אלא מה'ברוך הגדול' שלנו העוסקים בטפל ונטפלים זה לזה, במקום לעסוק בעיקר.

'מאוהב' בפסיקותיו? אדמונד לוי


הוידוי המפתיע של השופט אדמונד לוי

'אביר הצדק', השופט ה'עליון' אדמונד לוי, מגיח היום שוב אל מרכז מדורי המשפט של עיתוני ישראל וסוחט כותרות.

בדיוק ב'יום השואה הבינלאומי' הוא מקבל החלטה לפסול את עצמו מלהשתתף בערעור הנוסף והנדיר של עו"ד ישראל פרי, העומד להישמע בפני הרכב מורחב של 7 שופטי בית המשפט העליון. אחרי הערעור הראשון שבו ישב אדמונד לוי בדין, הורשע עו"ד פרי בגניבת כספיהם של ניצולי שואה והושלך לתקופה ארוכה בכלא.

השופט אדמונד לוי, היושב בבית המשפט העליון על ה'תקן' הכפול והחסכני של 'מזרחי' (לא רק בשל שייכותו הפוליטית בעבר) ו'דתי', לא היה בשואה ואין לו קרובי משפחה הזכאים ל'שילומים' שעל פי פסק הדין שלו פרי שלשל לכיסו. לא אמורה להיות לו שום נגיעה אישית בנושא כספי הפיצויים לניצולי השואה. אז מדוע בכל זאת עשה את הצעד המאוד לא מקובל, ופסל עצמו מלהשתתף בדיון המשפטי החוזר? לא רק בגלל ה'כבוד' האישי שלו והיוהרה המשפטית שנפגעו מאוד מאי הלויאליות של חברו השופט ראובן ריבלין, שהחליט בצעד יוצא-דופן, שיש מקום לערער על הרשעתו של פרי, אלא גם מסיבה הרבה יותר עקרונית שאולי יש בהכרזתה נועזות, אבל היא בעלת משמעות חמורה ביותר.

בכתבה שמפרסם בנושא יובל יועז הכתב המשפטי של 'גלובס', הוא מביא את נימוקיו של השופט לוי, כפי שהוא עצמו מעיד עליהם, כאלף עדים הנוהגים להופיע בפניו: "לאחר שעיינתי בעתירה לקיומו של דיון נוסף, ובהחלטתו של השופט רבלין (ככה עושים בחבורת 'חבר מביא חבר'?), נתחזקתי בדעתי שאין לשנות מתוצאת פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור. בנסיבות אלה הגעתי למסקנה כי לא אוכל ליטול חלק בדיון נוסף, מאחר שאני סבור כי יש לתת לפרי סיכוי הוגן לשכנע בצדקת טענותיו את מי שלא נתגבשה אצלו דעה מוקדמת"...

בקריאה ראשונה זה נראה טיעון 'הוגן' מאוד 'אמיתי', ואפילו 'אבירי', כזה שהשופט אדמונד לוי יודע להציג ולצבור לעצמו, באמצעותו מקסימום של נקודות, כפי שמגיע לשופט עם עקרונות. אבל באותה מידה מדובר בהודאה חמורה ביותר מצדו המשליכה על כל פסקי הדין הקודמים שלו, ואין להתעלם מכך.

אדם הנעול על עמדתו ו'מאוהב' בפסיקותיו, ועוד לפני שהוא נדרש על-ידי סמכות גבוהה ממנו לשקול מחדש את החלטתו, יחד עם ששה שופטים נוספים, הוא מתחפר ומקבע עצמו, אסור לו לשבת בדין, ולחרוץ את גורלם ועתידם של נאשמים.

מי שאינו מתון בדין, או בעגה המשפטית אין בו 'מזג משפטי', אל יהיה שופט ובוודאי לא בבית משפט עליון, שהוא הסיכוי האחרון הניתן לנאשם לשכנע את בית המשפט בחפותו.

הודאתו של השופט אדמונד לוי "גיבשתי דעה נגד חפותו", אינה פוסלת אותו מלדון רק בדינו של עו"ד ישראל פרי, אלא מלהמשיך ולדון בכלל, והיא עילה מספקת לפתוח מחדש את כל התיקים שהוא דן בהם וחשוד כי גיבש מראש עמדה נגד חפותם של הנאשמים בהם. גיבוש עמדה של שופט מראש אינה מעידה חד פעמית!

מי יודע איפה היה היום הרב שלמה בניזרי, אם הווידוי הזה של השופט אדמונד לוי, שהוא מגבש דעה מראש, היה יוצא מפיו כשהנאשם עצמו טען אותו נגדו.

בניזרי בוודאי לא היה ישן הלילה בתא הסרוח בכלא מעשיהו, יחד עם שכנו החדש עמי פופר, כפי שחושף הבוקר העתון 'מעריב'.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד