1. עמוד הבית
  2. בריאות
  3. בריא לדעת

עדויות קדומות למחלת הסוכרת מזמן השעבוד במצרים

קצת היסטוריה וציוני דרך של מחלת הסוכרת, תיעוד ראשון של סוכרת (סוג 1) נמצא בכתב הפאפירוס אברס נמצא כיום בספריית אוניברסיטת לייפציג, כבר מלפני 3500 שנה, כשבני ישראל עוד היו במצרים! בכתב בו מתוארות בפרוטרוט מחלות רבות מאותה התקופה, מתוארים במדויק התסמינים אותם חווה הלוקה בסוכרת, ומוכרים גם לנו כיום • סקירה היסטורית

אהרן מילר, כ"ט חשון תשפ"א 16/11/2020 11:46
תגיות:

מחלה בת 3500 שנים! מצריים מצריים צילום: Wissam Nassar/Flash90

תיאור ראשון של סוכרת סוג 1 נמצא בכתב הפאפירוס אברס, הנמצא כיום בספריית אוניברסיטת לייפציג, עוד מלפני 3500 שנה - כשבני ישראל עוד היו במצרים! בכתב בו מתוארות בפרוטרוט מחלות רבות מאותה התקופה, מתוארים במדויק התסמינים אותם חווה הלוקה בסוכרת, ומוכרים גם לנו כיום. בתיאורי הרפואה העתיקים הוגדרה הסוכרת בלטינית במילה 'דיאביטיס' המתארת 'משפך/סיפון' כאשר הכוונה היא למחזוריות השתיה המרובה. במהלך השנים גילו שהנוזלים המופרשים מהגוף הינם מתוקים, והוכח הקשר בין התופעות לבין רמות הסוכרים בגוף. אז נוספה גם המילה 'מליטוס' המגדירה מתיקות, 'דיאביטיס מליטוס' - משפך מתוק.

יש הטוענים כי הרמב"ם היה הראשון לחלק בין סוכרת סוג 1 לסוכרת סוג 2, כאשר את האחרונה תלה באורח חיים עצלני וחוסר הקפדה על תזונה מתאימה.

לאורך השנים השתכללו התיאורים על ידי העוסקים ברפואה, אולם ההתקדמות הגדולה בכל הנוגע לסוכרת סוג 1 הייתה לפני כ-150 שנה עת החלו החוקרים להבין כי יש קשר בין פעילות הלבלב והחומרים אותו הוא מייצר, לסוכרת. היה זה במסגרת ניסיונות שערכו החוקרים כשכרתו את הלבלב לכלבי מעבדה ובעקבות כך הם פיתחו תסמיני סוכרת.

מאז התמקדו החוקרים בניסיונות לפצח את פעילות הלבלב, לבודד את החומרים אותו הוא מייצר, ולנסות למצוא להם תחליף.

באותה עת עבדו ברחבי העולם במקביל, מעל 400 חוקרים ומדענים כדי לפצח את סוד החומר הנעלם המיוצר בלבלב ומווסת את ערכי הסוכר בדם.

פריצת הדרך הגדולה הייתה בחודש טבת שנת תרפ"ב לפני כמאה שנה בלבד, כשלאחר מחקרים ארוכים הצליחו חוקרים לבודד ולפתח את החומר האמור - 'אינסולין', אותו הזריקו לילד סוכרתי, ובכך פתחו עידן חדש ומבטיח לחיי הלוקים בסוכרת סוג 1. עד אז היה נגזר דינו של הלוקה בסוכרת מסוג 1 למוות תוך תקופה קצרה, כתוצאה מריבוי הסוכר בדם, וחוסר היכולת של התאים לקבל את האנרגיה הדרושה להם. החמצת היתה מובטחת ולא היתה כל דרך לטפל בסוכרת. ילדים הנוטים למות מחמצת סוכרתית הוחזקו במחלקות גדולות, פעמים רבות עם 50 או יותר חולים במחלקה, רובם בתרדמת. בני משפחה אבלים היו מצויים לידם, ממתינים למוות שהיה עד אז בלתי ניתן למניעה.

באחת ההתרחשויות הדרמטיות ביותר של הרפואה, עברו החוקרים בנטינג, בסט וקוליפ ממיטה למיטה, והזריקו למחלקה שלמה את האינסולין. עוד לפני שהגיעו לילד האחרון הנוטה למות, התחילו הראשונים להתעורר מהתרדמת, לקול צהלת קרוביהם ההמומים.

מאותו זמן והלאה נפתחה תקופה חדשה בחיי הסוכרתיים – הסוכרת הפכה ממחלה סופנית למחלה כרונית. חייהם של הסוכרתיים השתנו והפכו למציאות קיימת, כאשר הם הזריקו לעצמם אינסולין והצליחו "לחיות". לא עבר זמן רב והחלו להופיע "סיבוכי סוכרת" שבמבט לאחור ידוע היום כי הם נגרמו מחוסר האיזון בערכי הסוכר.

איש לא העלה בדעתו כי לצד הזרקת ה"תרופה" המאפשרת חיים, יש צורך גם לאזן את ערכי הסוכר בעקביות, ולנסות לתחום אותם בערכים של בין 70-110 מ"ג לד"ל (מיליגרם לדציליטר) כדי לא להיקלע לסיבוכי הסוכרת. כך יעברו להן עוד למעלה מ 50 שנה עד שיתוודע העולם המדעי / רפואי לקשר המובהק בין חוסר איזון ערכי הסוכר אצל סוכרתיים לבין סיבוכי הסוכרת שהגיעו בעקבותיו...

ממחלה כרונית להתמודדות קבועה

רק בסוף שנות ה80 של המאה הקודמת, לפני פחות מ30 שנה, לאחר מחקר מקיף ומתמשך, הגיעה הרפואה למסקנה כי לא די בהזרקת אינסולין ספוראדית רק כדי "לחיות ולא למות", אלא ניתן להגיע לאיכות חיים מצויינת גם עם הסוכרת. לשם כך, יש צורך לנהל את איזון הסוכרים על ידי הזרקת אינסולין באופן מבוקר, על פי ערכי הסוכר הנמדדים בסמוך להזרקות. תהליך איזון הסוכר כולל מדידות רבות לאורך היום, ו"תיקון" של הערכים על ידי הזרקת אינסולין או הפחתה במינון ההזרקה טרם הארוחה. כך למדו לדעת כי פחמימות "מקפיצות" את ערכי הסוכרים בדם, וסמוך לאכילתם יש להזריק כמות אינסולין מסויימת. תחשיבי כמות הפחמימות הנאכלות ויחס הזרקת האינסולין אליהן הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי הסוכרתיים עד ימינו אנו.

הממסד הרפואי הבין כי יש לאפשר לסוכרתיים בדיקות סוכר זמינות ומהירות, ולצד פיתוח טכנולוגי של 'מדי סוכר' פשוטים וזמינים, החלה תקופת התייחסות חדשה בטיפול בסוכרת. הסוכרתיים החלו להשתמש במדי סוכר, לבדוק באופן מידי את ערכיהם, ולטפל בעצמם בהתאם. במקביל, התפתחו תרופות נוספות, וכן אינסולינים מתאימים – מהירים מאד שאמורים לתת מענה בהזרקה בסמוך לאוכל, וארוכי טווח שמנסים לחקות את אופן ייצור האינסולין הבסיסי לאורך כל שעות היממה.

תהליך איזון הסוכר כולל מדידות רבות לאורך היום, ו'תיקון' של הערכים על ידי תרופות ו/או הזרקת אינסולין טרם הארוחה. כך למדו לדעת כי מזון פחמימתי (קמחים, סוכרים וכדו') הוא המעלה את רמות הסוכר באופן נחרץ ומהיר. גם חלבונים ושומנים מעלים את הסוכרים בדם, אך זה קורה בדרך כלל באיטיות ויעילות שלא משפיעה על רמת הסוכר בדם באופן קיצוני. מכיוון שפחמימות 'מקפיצות' את ערכי הסוכרים בדם, יש להזריק סמוך לאכילתם כמות אינסולין מסוימת. תחשיבי כמות הפחמימות הנאכלות ויחס הזרקת האינסולין אליהן הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי הסוכרתיים עד ימינו אנו. להקלה על הסוכרתיים פותחו שיטות שונות לספירת פחמימות. 

עם השנים הפכה הסוכרת למעין 'מקצוע' המורכב מידע אנטומי/פיזיולוגי של המערכות השונות בגוף, ידע על השפעת מיני מזונות ומשתנים נוספים על ערכי הסוכר, לצד ניסיון אישי מצטבר. לסוכרת גם 'שפה' משלה, הכוללת בתוכה לקסיקון המובן לסוכרתיים ומתאר מצבים, עזרים וכו'. אמור מעתה: סוכרתי מאוזן - סוכרתי מקצועי יותר, בעל ידע והבנה בתחום, לצד נטילת אחריות אישית וניהול נכון.

יודגש: כי כל סדרת הכתבות מובאת כאן רק להעמקת הידע והרחבת הידיעות, ואין בכל האמור מתן עצה רפואית כלל, על כל שאלה ובירור פנו אל גורמי הרפואה המוסמכים.

סייע בהכנת סדרת הכתבות אברהם דיקמן, מומחה למחלת הסוכרת.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;