1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. קורונה

מפקד המכללות הצבאיות: המלחמה הבאה תחזיר את המדינה 30 שנה לאחור

אתמול נערך הכנס השנתי, הכנס לביטחון לאומי ודמוקרטיה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה • פרויקטור הקורונה היוצא גמזו בכנס: הקורונה תסתיים בשנת 2021. ישראל פרוש ראש עיריית אלעד הסביר מה גרם לחוסר האמון בין הרשויות • כותרות הנאומים, בתוך הכתבה

אהרן מילר, ט' כסלו תשפ"א 25/11/2020 13:21

המרכז לביטחון לאומי הרמטכ"ל כוכבי עם קציני פיקוד העורף הרמטכ"ל כוכבי עם קציני פיקוד העורף צילום: דובר צה"ל

אתמול (שלישי) נערך הכנס השנתי של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. הכנס מתמקד השנה באמון הציבור בצה"ל, ביטחוניזציה של משבר אזרחי, מודל השירות וסוגיית השירות המשותף. כאשר לקראת הכנס ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה סקר רחב סביב שאלת האמון בצה"ל, שהראה כי בעוד אמון הציבור בדבר מוכנות הצבא לאיומים צבאיים גבוה, הוא נמוך יותר בכל הנוגע להיבטים אזרחיים.

להלן עיקרי הדברים שנאמרו בכנס השנתי על ידי הנואמים השונים:

מפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין התייחס לטיפול במשבר הקורונה שבמידה רבה הוטלה המשימה על פיקוד העורף "את הטיפול במגפה צריך להוביל משרד הבריאות. אנחנו יכולים לסייע, ועושים זאת הרבה מאד. אינני חושב שעלינו לעסוק במשימות אכיפה, אני לא חושב שהצבא צריך לעסוק במדיניות אזרחית, זה לא התפקיד שלנו. אחת שנקבעת מדיניות כזו על ידי הדרג המדיני, ומדיניות בריאותית על ידי משרד הבריאות, אנחנו צריכים לסייע למערכות האלה.

עוד אמר גורדין "בגל הראשון, כשפעלנו אל מול המגפה, עסקנו הרבה בסיוע אזרחי וחילקנו הרבה מאד 'דגים'. הטיפול היה אפקטיבי, אבל עם הזמן עברנו לבנות חכות ולעבוד במרחב האזרחי באופן הרבה יותר אפקטיבי. כשאני מסתכל היום על מערכות המידע של המערך האפידמיולוגי במשרד הבריאות, הן טובות בעשרות מונים בזכות העבודה המשותפת שלנו איתן. הקורונה חיזקה מאד את השרירים של כל המערכות האזרחיות, ואני שמח שפיקוד העורף וצה"ל היו קטליזטור משמעותי בחיזוק השרירים האלה".

בנוסף התייחס פיקוד העורף למצב הביטחוני בכלל ומצב העורף בפרט "המלחמה הבאה תהיה שונה ממלחמות שאנו זוכרים ומכירים. ההגנה על הגבולות היא הגנה חזקה. מצד שני, האויב בחר ברקטות וטילים כמרכיב העיקרי של בניין הכוח שלו. אל מול זה, הדבר המשמעותי ביותר הוא היערכות והתכוננות העורף. עלינו לשפר את מוכנות העורף להתמודדות עם מתקפת רקטות וטילים כפי שצפויה לנו במערכה הבאה. אם נתכונן נכון, נוכל לצמצם באופן דרמטי את מספר הנפגעים בעורף".

גם פרויקטור הקורונה היוצא הפרופ' רוני גמזו, השתתף בכנס ואמר "במשבר הקורונה כרוכים אתגרים מאוד משימתיים, אופרטיביים, לאו דווקא ה'פורטה' של משרד הבריאות. זאת הייתה טעות לחשוב שמשרד הבריאות יכול לנהל את האירוע המורכב הזה. גבולות הגזרה ברורים - משרד הבריאות נותן את הייעוץ המקצועי. תהליכים של אופרציה, תפעול, מהירות ודיוק ביצוע, לרבות דגימות, בדיקות, תשאולים - תן לאחרים לעשות. הבנתי שזה מה שצריך לעשות מהיום שמוניתי לתפקיד. הצדעתי לצבא על ההסתערות בטריטוריה שהם אינם רגילים לה".

הוא התייחס גם לסאגה סביב סוגיית פתיחת מערכת החינוך: "צריך למצוא פתרון לחזרה של כיתות ה-ו, וז' עד י"ב, בדרך כזו או אחרת, גם חלקית של השבוע. צריך להמשיך לנהל את הקורונה עם חינוך. שיהיה ברור, ילדים מדביקים, אבל כן צריך למצוא את האיזונים. מסחר כן, חינוך גם כן. הכול בצורה סדורה וזהירה, הרבה יותר מהחזרה ב-1 בספטמבר". לסיום קבע פרופ' גמזו: "2021 היא השנה שבה יסתיים משבר הקורונה. להערכתי, החיסון יהיה מוצלח. נראה במחצית הראשונה של שנת 2021 שיווק וייצור מסיביים של החיסון, כנראה לא רק מחברה אחת".

על איכוני השב"כ, אמר גמזו: "השימוש בכלי השב"כ מדיר שינה מעיני כל מקבלי ההחלטות. בכל זאת, במדינת ישראל זהירים מאד כלפי הפרטיות. בישראל, המאבק בקורונה לא פוגע בפרטיות בשלב זה, ועושים את המקסימום כדי להגיע לאיזון כל הזמן. כולם משתדלים לעבור את האירוע הזה עם מינימום פגיעה בפרטיות".

תא"ל הדי זילברמן, דובר צה"ל התייחס אף הוא למשבר באמון הציבור "אמון הציבור בצה"ל הוא רכיב בביטחון הלאומי. הוא יציב וגבוה לאורך שנים, ונובע קודם כל מהפעילות של הצבא, המוכנות למלחמה. יש קורלציה ביחס לינארי מובהק בין שקיפות לאמון. אני לא מקפיד עליה רק במקומות בהם זה פוגע בביטחון כוחותינו, בביטחון המידע בצה"ל או במקומות שאני חושב שהשקיפות נותנת פרס לאויב ופוגעת בצבא. צה"ל נרתם בכל מה שהוא יכול היה כדי לסייע למדינה במשבר הקורונה. במקום שהבנו שהסמכויות מתערבבות וקשה שהחיילים לא ייגררו למשימות שיטור, ניתקנו את החיילים מהמשימות הללו. אנחנו חייבים לשמור על צה"ל נקי מכל המקומות שיכולים לגלוש בגלל הקורונה לחוסר קונצנזוס".

עוד אמר דובר צה"ל על הטענה כי הצבא שיקר לגבי נתוני המתגייסים מהציבור החרדי "הצבא הוא גוף גדול, עשרות אלפי אנשים ואף יותר. במקרה שאנחנו טועים אנחנו חייבים מהר ככל הניתן, ובצורה הכי חדה, להודות בטעות. זה חוסן של ארגון, כל ארגון ובוודאי של צה"ל".

חבר הכנסת עופר שלח, התייחס אף הוא למתרחש בצה"ל ותקף "בשנים האחרונות מתקיימת מתקפה פוליטית מכוונת על צמרת הצבא, בעיקר בתקופה שבה גדי איזנקוט היה רמטכ"ל, סביב פרשת אלאור אזריה, שמטרתה להחיל על הצבא מערכת ערכים מסוימת שקיימת באגף מסוים בפוליטיקה הישראלית, ולהחליש את הסמכות הביטחונית של הצמרת הצבאית. האגף הזה, שמתנגד למשל לוויתורים טריטוריאליים, יודע שכאשר הסכם כזה יעמוד על השולחן, מי שייתן לו את ההכשר זו צמרת הצבא. לכן מראש הוא רוצה לצייר את צמרת הצבא כחבורה של שמאלנים חלושים שלא רוצים לנצח".

עוד אמר שלח "ברמה מסוימת, נחשפת העובדה שמערכת הביטחון היא לא כל יכולה. כשאתה מביא את המוסד לעשות קניות או את סיירת מטכ"ל לעשות בדיקות, אז בסוף מתברר שקופות החולים ומערכות הרכש האזרחיות היו יכולות לעשות זאת עם פחות משאבים ויותר טוב. זו לא אשמת מערכת הביטחון- פוליטיקאים רצו להסתתר תחת האצטלה שהביאו את סיירת מטכ"ל להתעסק עם הבדיקות".

אלוף (מיל') יצחק בריק, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות ונציב קבילות חיילים: "סקרי האמון של הציבור בצבא אינם מבטאים את המציאות העגומה בשטח בשנים האחרונות. יוצרים אשליה שגורמת לאדישות ושאננות של הציבור והדרג המדיני והביטחוני והיעדר טיפול בבעיות קריטיות. המלחמה הבאה תהיה שונה מכל מלחמות ישראל כי היא תהיה מלחמת העורף, והצבא שוקע בתרדמת עמוקה ולא נערך למלחמה בצורה ראויה.

עוד הוסיף בריק "כוכבי נמצא במצב לא פשוט. הקורונה היא כלום לעומת המלחמה הבאה - אם תפרוץ, היא תחזיר אותנו 30 שנים אחרונה. לא יהיה חשמל, לא תהיה תעשייה ותעסוקה, לא יהיו בסיסים, ואף אחד לא מדבר על זה. כוכבי מבקש ממשרד האוצר משהו כדי להתקדם ומסורב. יצרו לצבא דימוי של הצלחה, שלא מחזיק מים".

ישראל פרוש, ראש עיריית אלעד אמר בכנס "פיקוד העורף הוא אחד מהגופים הטובים ביותר שיש למדינת ישראל. פיקוד העורף, יחד עם המשטרה המקומית והשלטון המקומי, היו ערוכים להשתלט על הקורונה כשאף אחד עוד לא ידע במה מדובר. אבל הגוף הפוליטי בשלטון המרכזי יחד עם חלקים בצבא, לא נתנו לפקע"ר לתפוס שליטה. זה יצר חוסר אמון בין השלטון המקומי למרכזי, ובין הציבור לשלטון המקומי".

"במשבר הקורונה ראינו שהממשלה העבירה כמה שיותר מנדטים לגורמי הביטחון לנהל את האירוע, והחברה הערבית הייתה צריכה להתמודד עם ההחלטה הזאת. שיתוף הפעולה הזה בין הממשלה, דרך פיקוד העורך והרשויות המקומיות הוא קריטי לניהול המשבר, ועבד בצורה טובה. זה לא מובן מאליו שרואים חיילים בתוך רשויות מקומיות ערביות" אמר איימן סייף, ראש מטה הקורונה של המגזר הערבי.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;