הרב שאול יורוביץ': איך מתמודדים עם הרע

פרשתנו מספרת את סיפור שהותו הארוכה של יעקב אבינו אצל לבן הארמי, זהו סיפור מורכב, לאורך שנות שהותו של יעקב שם מוצאים אנו חיכוכים רבים בינו לבין לבן עד שיעקב לוקח את משפחתו ובורח לנפשו, אך לבסוף הם כורתים ברית.

סיפור זה הוא אחד מני רבים במפגשי הטוב והרע בחיי אבותינו הקדושים, אך הוא משקף צורת התנהלות דומה החוזרת על עצמה. תמיד יש להם קו משותף אחיד, החיכוך עם הצד השני מגיע לכדי נקודת רתיחה עד שנוצר פירוד מוחלט בין הטוב לרע, אך בהמשך הסיפור מסתיים בפיוס והשלמה, נתבונן בקצרה בכמה ממערכות יחסים אלו:

אברהם אבינו עם הגר וישמעאל, אברהם מגרש אותם במצוות שרה, אך לבסוף הוא חוזר אל הגר וישמעאל חוזר בתשובה כדברי חז"ל. כן הדבר עם לוט בן אחיו, הם הולכים ביחד עד שאברהם אומר לו "הפרד נא מעלי", ולאחר מכן אברהם מצילו גם בגופו ממלחמת ארבעת במלכים את החמישה, וגם על ידי תפילותיו בהפוך הקב"ה את סדום. כן הדבר גם בין אברהם לפרעה ואבימלך.

אותו דפוס אנו מוצאים בין יצחק לאבימלך, ובצורה בולטת יחסים כאלו אנו מוצאים בבירור בין יעקב לעשיו, מתחילה יעקב בורח ונפרד ממנו לחלוטין, ולבסוף הוא חוזר ומשלים אתו, וכן כאן אצל לבן כפי שראינו לעיל.

מכל זה נוכל לשרטט דרך התמודדות ראויה עם הרע. ספרי הפנימיות מתארים שתי צורות התמודדות עיקריות עם הרע המתעורר באדם, הדרך הראשונה נקראת בספרים "אתכפיא" משמעו כפיית הרע והתגברות עליו על ידי בריחה והיבדלות מוחלטת ממנו, לדוגמה כאשר מתעורר כעס או תאווה באדם עליו לשלוט בעצמו שליטה מוחלטת ולא להתייחס אליה כלל .

עבודה זו אין משמעה התגוששות והתעסקות עם הרע, אדרבה עיקרה היא ההתעלמות המכוונת, אלו דברי רבי נחמן:

"אם רוצה להיות ירא ה', ורוצה להתפלל, ואינו רוצה באלו המחשבות רעות, צריך שלא להשגיח עליהם כלל, ושלא יכפת ליה מה שעומדים לפניו, ורק יעשה את שלו במה שהוא עוסק, בתורה או תפלה או משא ומתן, ולא ישגיח עליהם כלל". עליך להמשיך בשלך, לא לתת משקל מיוחד למחשבה הזרה ההיא. כאשר אתה מנסה בכל כוחך לגרש את אותה מחשבה, דווקא אז אתה מעצים אותה, נותן לה מקום.

הדרך השנייה נקראת "אתהפכא" משמעו הפיכת הרע לטוב, על ידי שימוש מבוקר וראוי בכוחות הנפש של האדם והכללתם בטוב, הדוגמה הקלאסית לעניין זה היא פיתוח וגילוי כוחות האהבה הפנימיים עד שהתאווה השלילית תהפוך לאהבה.

הדרך הראשונה היא קצרת מועד, היא טובה לשעתה כאשר הרע בתוקפו, אך היא לבד לא תספיק, לטווח ארוך אנו זקוקים לדרך השנייה המשלימה אותה, כאשר האדם מצליח לנתב את כוחות נפשו השורשיים לטוב, הרע לא יתעורר בו כלל, ולזה אנו קוראים 'אתהפכא', הרע הופך לטוב.

זה מסביר את דרכי פעולת אבותינו הקדושים עם הרע סביבם, הם פעלו בשתי מישורים אלו, מחד הבדילו עצמם מהרע עד לכדי נתק מוחלט, אך לצד זה חיפשו דרך להמתיק ולהפוך את הרע לטוב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!