1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. היכלי הישיבות

מחקר מיוחד: הסטודנטים החרדים מפתיעים בחשיבה ייחודית

המחקר התמקד במיומנויות החשיבה והכתיבה של סטודנטים חרדים המשתלבים באקדמיה, והשווה בין מאפייני הכתיבה הטיעונית של הסטודנטים החרדים שלמדו בישיבות לפני יציאתם ללימודי החול, לעומת סטודנטים בוגרי תיכון ממלכתי, שלמדו בתוכניות קדם אקדמיות

אהרן מילר, ט"ז כסלו תשפ"א 02/12/2020 15:46

קשיי כתיבה משמעותיים סטודנטים חרדים. אילוסטרציה סטודנטים חרדים. אילוסטרציה צילום: באדיבות המצלם

מהישיבה לאוניברסיטה: זו הכותרת של מחקר חדש שערכו לאחרונה שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אהוד צמח ופרופ' ענת זוהר, בו השוו את יכולותיהם של סטודנטים חרדים מול כאלו שאינם חרדים.

המחקר שפורסם בכתב העת "Argumentation", התמקד במיומנויות החשיבה והכתיבה של סטודנטים חרדים המשתלבים באקדמיה, והשווה בין מאפייני הכתיבה הטיעונית של הסטודנטים החרדים שלמדו בישיבות לפני יציאתם ללימודי החול, לעומת סטודנטים בוגרי תיכון ממלכתי, שלמדו בתוכניות קדם-אקדמיות. 

כדי לעמוד על המאפיינים הייחודיים לסטודנטים החרדים עורכי המחקר השוו 92 חיבורים טיעוניים שנכתבו על ידם אל מול 76 חיבורים שנכתבו על ידי סטודנטים בוגרים שאינם חרדיים. כאשר לכל סטודנט ניתנו 45 דקות כדי לכתוב חיבור טיעון על אחת משתי השאלות: האם כדאי להשתמש ברובוטים בעבודות סיעודיות או האם להעלות את המס על הסיגריות? הוראות החיבור התבססו על משימת כתיבה הדומה לזו הנערכת בבחינה הפסיכומטרית, והחוקרים בחנו באמצעותה היבטים שונים הנוגעים לכתיבה הטיעונית של כל קבוצת מחקר. הניתוח המחקרי התבסס על גישות קוגניטיביות יחד עם גישות שמתמקדות בהיבטים החברתיים והתרבותיים.

ממצאי המחקר מעידים כי לסטודנטים החרדים יש מאפייני חשיבה טיעונית ייחודיים - הם נוטים להציג עמדות מורכבות יותר מאשר בוגרי תיכונים ממלכתיים, להתמקד יותר בעמדות נגדיות ובהפרכות, להציג הכללות גורפות ונרחצות לעיתים קרובות, ולעשות שימוש בדפוסי חשיבה לוגיים הרווחים בישיבות. אצל החרדים ההתמודדות עם העמדה הנגדית עומדת בלב הטיעון, תוך "שקלא וטריא" בין אפשרויות ושיקולים שונים.

בשונה מהסטודנטים החרדים, הסטודנטים שאינם חרדים הצטיירו כמי שנוטים לדבוק בתבנית אחידה של כתיבה טיעונית. הללו מציגים עמדה פשוטה ולא מורכבת בפתיחה, לעיתים בינארית, לאחר מכן להציג נימוקים לעמדותיהם ומסיימים עם התייחסות קצרה לעמדה נגדית.

הממצאים הללו גם עשויים לשקף גישה שונה כלפי הכתיבה הטיעונית - בעוד החרדים, חסרי הניסיון האקדמי באופן יחסי, מנסים לפתור בעיות באופן שקול ומורכב, דנים באפשרויות רבות ולבסוף יוצאים עם נימוקים שנוגעים לעמדתם המוצקה, בוגרי התיכונים הממלכתיים כותבים בתבנית אחידה ומוכרת.

החוקרים ציינו כי "ניתן לשים לב כי למרות שתוכנית הלימודים של הסטודנטים הלא-חרדים נועדה במפורש לטפח אוריינות וכתיבה טיעונית ותכנית הלימודים החרדית לא, בהיבטים מסוימים, -עמדות מורכבות וטיעון נגדי- התלמידים החרדים הציגו חשיבה טיעונית איכותית יותר".

עוד אמרו "הסטודנטים שלמדו בתיכונים ממלכתיים מאומנים לכתוב בדפוס ספציפי שנלמד בדרך כלל בבתי הספר וכולל פסקת פתיחה. הם לומדים לכתוב הקדמות בצורה טכנית - העתקת צורת הכתיבה המוכרת להם או ניסוח מחדש שלה. הודות לנטייתם להשתמש בתבנית קבועה, החיבורים שלהם היו קלים יותר למעקב וקוהרנטיים יותר בזכות ארגון ברור ודקדוק הולם. הטענות שהוצגו בחיבורים של הסטודנטים החרדים היו לרוב לא קוהרנטיות ושיקפו את חוסר הניסיון שלהם בכתיבה פורמלית".

ממצאי המחקר מעידים על נקודות חוזק בחשיבה הטיעונית של הסטודנטים החרדים, אך לצד נקודות החוזק שנמצאו, הסטודנטים החרדים מתמודדים עם קשיי כתיבה משמעותיים. מחקר אחר שהתפרסם השנה בכתב העת "דפים" נערך במתכונת דומה על מדגם נוסף של 70 סטודנטים חרדים והתמקד במיומנויות הכתיבה האקדמית. מחקר זה, שנערך בסיועה של פרופ' עילית אולשטיין, מצא כי "על אף החשיבה המורכבת, הגברים חרדים מתקשים בכתיבה אקדמית – המבנה של החיבורים היה רופף וקשה למעקב. בחיבורים נעדרו סממני מבנה כמו חלוקה נאותה לפסקאות, פיסוק, שימוש הולם במילות קישור ותחביר מסורבל. חלק נוסף במחקר התמקד בכתיבה בישיבה וכלל 107 סטודנטים שהשיבו על סקר ו-11 סטודנטים שהשתתפו בראיונות. מחלק זה מעלה תמונה ברורה לפיה בישיבה הגדולה (החל מגיל 16-17) כמעט ואין התנסות של התלמידים בכתיבה, והלימוד נערך בעיקרו בעל פה".

"נראה כי האופן בו נלמדת כתיבה טיעונית בבתי ספר, כלומר אימוץ מבנה קפדני עם כללים ברורים לגבי מה שנחשב למבנה טיעוני ראוי ומה לא, עשוי להגביל בעתיד את יכולתם של התלמידים להביע עמדות מורכבות ולהתמודד עם טענות נגד והפרכות", הוסיפו החוקרים.

הערת הכותב: הטענה שהועלתה במחקר כי הסטודנטים החרדיים אינם כותבים את הטיעונים בצורה קוהרנטית, ובמחסור בסימני פיסוק וחלוקה נאותה לפסקאות, אינה מתכתבת עם ארון הספרים היהודי הפורה והמנצח, ניתן גם לומר, בזהירות המתבקשת, וללא ההכללה, כי אלו הנשארים ללמוד בישיבה, הם אלו שלא נחקרו, והם גם אלו הכותבים את הקונטרסים והחיבורים הרבים. לסיכום: נקודת החולשה בקרב ההולכים ללימודי האוניברסיטה, אינה מעידה על הכלל.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. כתיבה ישיבתית  


  2. איום על תוקף המחקר  

    דוד ווייס

  3. תגובה  

    ענר

  4. אבל כל זה רלוונטי למקצועות מדעי החברה לשאר המדעים זה פחות רלוונטי וכאן הבעיה  (ל”ת)

    סטודנט

;