1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. זוגיות

מה נדרש מאיתנו: תקשורת רגשית או שכלית?

קורה וישנן תחושות שאנו מעבירים לבן/בת הזוג שלנו, כאשר אנו חשים בכאב ראש או עייפות, אנו לאו דווקא מבקשים ייעוץ או עזרה בנידון אלא יותר תשומת לב | כיצד נצליח ליצור תקשורת רגשית ולא שכלית? ומה גורם להתפרצויות של בן/בת הזוג בדברים שלא היו בעבר?

חני לוין, ה' טבת תשפ"א 20/12/2020 10:51

התפרצויות בין בני זוג גבר דואג גבר דואג צילום: unsplash

התפרצויות של בן הזוג שלא היו בעבר

בחודשים האחרונים אני עדה להתפרצויות של בעלי שלא חוויתי בעבר, על כל מיני טענות שלא הוזכרו ולוּ אפילו ברמז. והתסכול הגדול שלי שבעלי נתן לי להרגיש עד היום, שכביכול לא היו לו את הקשיים שהוא מציג אותם היום, וזה גורם לי להרגיש גם לעתיד חוסר אימון בבעלי. מה עלי לעשות?

תשובה:

מקובל לספר על בעל החוזר לביתו ושואל לשלום אשתו, עונה האישה: "יש לי כאב ראש", והוא עונה לה בחזרה: "קחי אקמול". או כשהבעל חוזר הביתה עם פנים רציניות, והאשה שואלת אותו: "מה שלומך, הכל בסדר"? והוא עונה לה: "אני עייף"! והיא עונה לו בחזרה: "אז תלך לישון היום מוקדם". עד כמה שהתרחיש פשוט, הוא מבליט בעיה זוגית נפוצה של חוסר בתקשורת רגשית, שהלב אינו מדבר בשפתו שלו אלא בשפת השכל.

אומנם האישה או הבעל אמרו את האמת הפשוטה: "כואב לי הראש", או "אני עייף", אך בליבו של כל אחד היה מסר אחר וסמוי: "תן לי תשומת לב", "תגרום לי להרגיש טוב יותר". הבעל או האשה לא שמעו את המחשבות האלה, ולכן הגיבו בפתרונות והתוצאה של האכזבה לא איחרה לבוא לצד השני. 

הרי ברור לעומד מן הצד, שליקוי זה בתקשורת גורם לבעיות אי הבנה. אנחנו נתקלים בהתפרצויות ופגיעות עד כדי מריבות, זאת מאחר ושורש המריבה הוא אינו בתוכן עליו מתווכחים השניים, אלא בכאב הרגשי שבתוך שני הלבבות. כל צד מרגיש תסכול וכעס, ובעומק הלב דוחה את טענות השני. כל אותן רגשות מסתתרות מאחורי התוכן שעליו מתווכחים, ובאות לידי ביטוי בטון הדיבור וסגנונו, ובכך מוחרפת המחלוקת.

דוגמה לרגשות סמויים קשים המתבטאים בסגנון הדיבור: "את לא תגידי לי מה לעשות, מספיק קשה לי". או "אתה מתנהג כאלו לא אכפת לך". "למה אתה מאכזב אותי שוב"? וזאת מאחר ולא למדנו כיצד מנסחים תקשורת רגשית, לא מדוגמה אישית בבית ולא בבית הספר. השפה שלימדו אותנו היא שפת השכל ולא שפת הלב, המתייחסת לעובדות ומחשבות מופשטות אך לא לרגשות.

על כן, על כל אירוע שאחד הצדדים משתף יש לשאול את הרגש: "מה הרגשת"? ולאחר שהמשתף מביע את הרגשותיו כגון: אני בייאוש או בתסכול או יש לי כאב או עייפות וכדו', יש לנסות להבין בעקבות מה הגיע המשתף להרגשה זו, ולנסות להבין את אותה הרגשה בין אם היא הרגשה טובה או רעה, ולתת לה תוקף מבלי להציע שום פתרון. הרווח בזה הוא - שהמשתף ירגיש מובן, והצד השני יבין לסיבת ההרגשה של המשתף.

אם אחד מבני הזוג רואה שאין הצד השני מנסה ליצור תקשורת רגשית ולהבין את הרגשתו, אין זה אומר שיש לשתוק ולא להביע את הרגשתו, אלא יש לבקש עידוד וחום ולומר: "אני מרגיש/ה קצת ירוד/ה, והייתי רוצה קצת עידוד, מילה טובה, תמיכה חברית". לשמע מילים מדויקות אלה, יכול הצד השני להבין מה נדרש ממנו, ולרוב יסכים להעניק תמיכה לבן זוגו כמיטב יכולתו.

מאת: הרב דניאל פנחסוב, מרצה ויועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט

מעוניינת לשתף אותנו בתוכן מעניין? שלחי לנו הודעה בוואטסאפ - 0583288642




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;