1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. המעניינים ביותר

כך תדעו לאבחן בעצמכם על פי סגנון הדיבור

חברכם פנה אליכם בצורה פוגעת ואמר "סתם צחקתי" מה תוכלו לדעת על אותו אדם? • מי הוא המתקשר המצוין? כיצד תוכלו לזהות את האדם הסותר ומה מתחולל בנפשו? • אבחון רגשי מעניין המביא ידע ואבחון על סגנונות דיבור נרחבים

חני לוין, ו' טבת תשפ"א 21/12/2020 23:18

מרתק ומעניין גבר משוחח גבר משוחח צילום: Pexels

אבחון רגשי על פי סגנון הדיבור

מניסיוני למדתי כי צורת הדיבור הוא כלי הכי חזק ומדויק כדי לאבחן מצב נפשי רגשי של האדם. ללא שימת לב לצורת הדיבור סגנונו ואיכות הקול, האבחון לא יהיה מקצועי. ולמעשה מומחים לאבחון על-פי שפת הגוף קוראים את העומד מולם גם - או בעיקר - באמצעות הדיבור וסגנונו.

החוקרת היהודית ד''ר ליליאן גלאס, מומחית בינלאומית לשפת גוף, כתבה על הסימנים בדיבורו של האדם ואיכות קולו, המסגירים את אישיותו והמגלים לנו מה מצב רוחו ונפשו הרגשי – פנימי, וחילקה אותם לתסמונות אישיותיים.

יש לזכור, כי כשם שניתן לראות באופן חזותי – בעיניים - דליפה רגשית חזותית שמתגלה לרגע אחד בהבעת פניו של העומד מולנו. כך ניתן לשמוע באוזננו [גם בטלפון] דליפה מילולית שמיעתית, שתספר לנו מיהו ומה באמת האדם ששמענו אותו כרגע - מדבר אלינו, אמר או לא רצה לומר, מרגיש או מסתיר, ומה ערכיו.

להלן הסברים על הקודים הנפוצים של הדיבור - זהותם של סוגי הדברנים:

המתקשר המצוין – הוא מאורגן בדיבורו ויודע מה לדבר. חושב לפני שמדבר. אין לו כמעט פליטות פה. הוא מודע תמיד למה שנאמר לאיש שיחו, דיבורו ענייני ואין לו כוונות סמויות. הוא נדיב מילולית במילים טובות וחמות, ותגובתו כנה וישרה. איש שיחו מעניין אותו יותר מאשר הרצון שלו להשמיע. לכן, הוא מאזין כהלכה. בדרך כלל משמיע ביטויים של שיתוף פעולה, כמו ''אולי נוכל/ נעשה...''. הוא למעשה אדם מתחשב, רגיש, מסודר ובעל ביטחון רגשי.

'סתם צחקתי' – אם חבר העליב אתכם ואחר-כך אמר לכם "סתם צחקתי" - היזהרו ממנו. הוא לא באמת חבר שלכם. אף-על-פי שה'מתבדחים' האלה אולי אומרים שהם סתם צוחקים ומשועשעים, ושאתם צריכים להיות פחות כבדים - למעשה הם חושפים עוינות או קנאה. אנשים שמקניטים בצורה כזאת אולי גם מנסים לחבל בהתנהגות טובה שלכם שמעוררת בהם אי נוחות.

הם אינם מתמודדים עם דברים באופן ישיר אלא באיצטלה של הומור עוקצני. לאמיתו של דבר, יש כאן גיחה של כעס מודחק כלפיכם, כלפי עצמם או כלפי החיים בכלל. זיכרו שהם לא מתלוצצים בכלל. הם למעשה חסרי ביטחון עצמי עם נופך תחרותי.

חסרי המודעות המילולית – אנשים שלא מעודכנים מילולית בהתאם לזמן ולסיטואציה. ומילים הם לא העניין שלהם.

הסותר [איפכא מסתברא] – הוא אדם שחש בתוך תוכו [שמעמדו] מאוים מהסביבה, ולכן הוא חייב להתפאר באמירת ההפך ובמתן מידע נוסף המעניק תוקף לעמדתו. למעשה, הוא נגוע במידת הקנאה בזולת או שהוא מכור לכוח. סוג התנהגות זה נפוץ בין אחים הקרובים זה לזה בגילם. אדם סותר הוא חסר הערכה עצמית וחסר נימוס. אם היה שלם עם עצמו הוא לא היה צריך להקטין אחרים.

פטפטן – הוא אדם שמדבר בשטף, ללא הפסקה, ולא מבחין כלל אם למאזין יש בכלל זמן לשמוע אותו. פטפטנים בדרך כלל שקועים בעצמם. הם לא מסוגלים לשאת שתיקה כי היא מעוררת בהם תחושת פאניקה ומועקה. יש להם מנוע פנימי שלא כבה. הם מדברים במטרה לנחם ולהרגיע את עצמם, וכך הם מסיחים את דעתם מנושאים שליליים או מרגשות משמעותיים שאולי עליהם להתעמת איתם.

דברנות מתמדת, עשויה להיות מנגנון הגנה מפני פחד נטישה ובדידות. לעיתים מתגלה שכילדים הם חשו דחויים וגלמודים מבחינה נפשית כתוצאה מהתעלמות של הורים ואחראים. לכן, הם פיתחו שיטה לאחוז באחרים על-ידי דיבור שוטף.

הרכלן [בעל לשון הרע] – מדבר סרה, חסר שליטה, רוצה להרגיש חזק. הוא אינו מרוצה מעצמו ולכן מקטין את זולתו להגדיל את עצמו. הרכלנים לעיתים קרובות הם דו-פרצופיים ובדרך זו מנסים הם להתקרב לשמוע את סודותיכם כדי לגלות זאת לאחרים. זיכרו: מי שמביא לכם מידע, גם יעביר מידע עליכם.

הקופץ מנושא לנושא – בעל טווח קשב קצר. משתעמם בקלות. כשהנושא הוא-הוא עצמו, זה כמובן כן מעניין אותו. לכן, הוא נוטה לשנות את כיוון השיחה לפי טעמו - לנושא שמעניין אותו. אנשים שמדברים איתו לא יוצאים מרוצים מהשיחה עימו.

נרקיסטי [''אני ואפסי''] – הוא אדם שחש צורך כפייתי לספר לכם על עצמו, כמה הוא הכי טוב. הוא חייב להרגיש במוקד תשומת הלב בכל עת. לכן, הנרקיסטים גם עשויים לספר אינספור בדיחות ומעשיות ובלבד להישאר באור הזרקורים.

רברבנים, ככל שהם נשמעים, האנשים האלו הם כמעט תמיד חסרי ביטחון. אם אינם במוקד תשומת הלב - הם יעשו הכל על-מנת לכבוש את מרכז הבמה, בלי להתחשב בצרכים וברגשות של מישהו אחר. כל זאת רק כדי לתת תוכן חזק לעצמם, מכיוון שהם חשים ריקנים וחלשים. בדרך כלל הם חוו התעלמות בילדותם, ולכן כפיצוי הם מוודאים שכולם חשים שהם קיימים.

הבחשן [נייעסן] – הוא רוצה לדעת הכול, כל מה שקורה בעולם ולכולם, כתוצאה מכך שהוא עצמו אין לו מספיק חוויות אישיות. לעיתים הוא פולש לפרטיות האחר בגסות רוח. בחשנים תקועים כנראה בגיל שלוש, גיל שבו הילדים שואלים שאלות רבות בלי להתחשב במה שמקובל, מבחינה חברתית.

על עוד סוגי צורות דיבור, נרחיב בעז"ה בשבוע הבא

מאת: אליהו עזריאל, מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו"ר מכון התבוננות

מעוניינת לשתף אותנו בתוכן מעניין? שלחי לנו הודעה בוואטסאפ - 0583288642




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. סתם צחקתי'  


    • נכון ביותר (ל”ת)

      דודי

;