שינוי השיח
החלשים לתקשורת: די לאובססיית נתניהו
אותה תקשורת שמבכה את מות האידיאולוגיה, מעודדת שיח רדוד וחסר תוחלת וממשיכה לעסוק בנושאים שאינם רלוונטיים לאף אחד, כגון השאלה המתישה והמיותרת "האם תשב בממשלת נתניהו?" • לקראת הבחירות הקרובות, הגיע הזמן לזעוק נגד בזבוז הזמן של הצופים והמאזינים
- יוסי אורצל
- ט"ז טבת התשפ"א
- 2 תגובות
נתניהו צילום: Yonatan Sindel/Flash90
משהו רע עובר על התקשורת הישראלית. רע מאוד.
בעידן שבו הרשתות החברתיות השתלטו על השיח הציבורי וציוץ של פוליטקאי מקבל חשיפה רחבה יותר מהעברת חוק למען הציבור, נדמה כי גם התקשורת החלה להתאים את עצמה לקונספט ובהתאם לכך מחפשת אך ורק כותרות שימשכו עוד תגובה ועוד לייק.
שימו לב כי בתקופה האחרונה הראיונות התקשורתיים החלו לדבר רק בלשון עתיד: "האם תשב עם נתניהו בממשלה?" "האם תתנגד לחוק צרפתי מורחב?" וכו' וכו'
מה שמרגיז בשאלות האלו מעבר לעובדה שהן כל הזמן חוזרות על עצמן באופן אובססיבי ומתיש, זה העניין שהן באות במקום נושאים חשובים באמת. מדהים שהתקשורת כמעט ולא עוסקת בשאלת התקציב והמובטלים בישראל ובמקום זאת מקדישה את רוב הזמן לשאלות תיאורטיות על הבחירות וזה קרה עוד הרבה לפני שהן הוכרזו באופן רשמי.
מה שמדהים עוד יותר הוא שמאותן שאלות לא יוצא מאומה.
בעידן שבו הרשתות החברתיות השתלטו על השיח הציבורי וציוץ של פוליטקאי מקבל חשיפה רחבה יותר מהעברת חוק למען הציבור, נדמה כי גם התקשורת החלה להתאים את עצמה לקונספט ובהתאם לכך מחפשת אך ורק כותרות שימשכו עוד תגובה ועוד לייק.
שימו לב כי בתקופה האחרונה הראיונות התקשורתיים החלו לדבר רק בלשון עתיד: "האם תשב עם נתניהו בממשלה?" "האם תתנגד לחוק צרפתי מורחב?" וכו' וכו'
מה שמרגיז בשאלות האלו מעבר לעובדה שהן כל הזמן חוזרות על עצמן באופן אובססיבי ומתיש, זה העניין שהן באות במקום נושאים חשובים באמת. מדהים שהתקשורת כמעט ולא עוסקת בשאלת התקציב והמובטלים בישראל ובמקום זאת מקדישה את רוב הזמן לשאלות תיאורטיות על הבחירות וזה קרה עוד הרבה לפני שהן הוכרזו באופן רשמי.
מה שמדהים עוד יותר הוא שמאותן שאלות לא יוצא מאומה.
מפלגת ימינה כמשל לכך, מאומנת היטב על ידי יועצי תקשורת לא לענות לשאלת הישיבה בממשלה עם נתניהו. מה שלא מפריע לכלל המגישים לחזור בטרחנות על אותה שאלה מעשרות זוויות שונות, שמא תצא מפיהם של חברי הכנסת רבע רמיזה בנושא.
הסיבה לכך היא אחת, כותרת. ברגע שבנט בטעות יכחכח בגרונו ולא ישיב מיידית על השאלה, מיד תצא הודעה דרמטית מהאולפן ובה נתבשר על ה"זגזוג של יו"ר ימינה".
לא מעניין אותם שום דבר מעבר לזה, גם לא את אלו הוותיקים והמוכשרים שנגררים לסוג השיח הזה.
הסיבה לכך היא אחת, כותרת. ברגע שבנט בטעות יכחכח בגרונו ולא ישיב מיידית על השאלה, מיד תצא הודעה דרמטית מהאולפן ובה נתבשר על ה"זגזוג של יו"ר ימינה".
לא מעניין אותם שום דבר מעבר לזה, גם לא את אלו הוותיקים והמוכשרים שנגררים לסוג השיח הזה.
מה שעוד יותר מתסכל, שזה כלל לא משנה מה אותו פוליטיקאי יענה, כפי שראינו לא פעם ולא פעמיים. כל אמירה יכולה להתיישר עם פעולה או אמירה סותרת לחלוטין, אז למה זה משנה מה אותו אחד ענה לגבי הישיבה בממשלה וכדו'?
או שאולי גם זה תכנון ארוך טווח למקרה שיסתור את עצמו בעתיד, שאז יהיה אפשר להוציא כותרת נוספת 'גזרו והשוו' מה אמר אז ומה עכשיו. ממש תוצר עיתונאי משובח.
כאילו לא למדנו שפוליטיקאים מתמקצעים בלשקר כמו שבערך הם יוצאים לבחירות - מתי שרק אפשר.
סגנון השיח התקשורתי הפך גם לנחלת הציבור. לא בכדי מפלגות השמאל הצטמקו והתאדו מהעולם. זה לא שמצביעי השמאל נעלמו, הם פשוט מצביעים למפלגות שחרטו על דגלן את המשפט הקצר והקולע 'רק לא ביבי', בגלל שזהו הנושא היחיד שמעסיק את השיח הציבורי בשנים האחרונות.
את האנשים ברחוב פחות מעסיקות שאלות בוערות שעל סדר היום הציבורי, מכיוון שהן נדחקות לשלהי הראיונות ומגוון התכניות המשודרות.
יתירה מכך, מי שלא משיב בנחרצות לשאלת הישיבה בממשלת נתניהו, נתפס כחסר עמוד שדרה וחסר אג'נדה, גם אם הוא יהיה היחיד שבאמת יציג עמדות ועקרונות אידאולוגים חשובים.
או שאולי גם זה תכנון ארוך טווח למקרה שיסתור את עצמו בעתיד, שאז יהיה אפשר להוציא כותרת נוספת 'גזרו והשוו' מה אמר אז ומה עכשיו. ממש תוצר עיתונאי משובח.
כאילו לא למדנו שפוליטיקאים מתמקצעים בלשקר כמו שבערך הם יוצאים לבחירות - מתי שרק אפשר.
סגנון השיח התקשורתי הפך גם לנחלת הציבור. לא בכדי מפלגות השמאל הצטמקו והתאדו מהעולם. זה לא שמצביעי השמאל נעלמו, הם פשוט מצביעים למפלגות שחרטו על דגלן את המשפט הקצר והקולע 'רק לא ביבי', בגלל שזהו הנושא היחיד שמעסיק את השיח הציבורי בשנים האחרונות.
את האנשים ברחוב פחות מעסיקות שאלות בוערות שעל סדר היום הציבורי, מכיוון שהן נדחקות לשלהי הראיונות ומגוון התכניות המשודרות.
יתירה מכך, מי שלא משיב בנחרצות לשאלת הישיבה בממשלת נתניהו, נתפס כחסר עמוד שדרה וחסר אג'נדה, גם אם הוא יהיה היחיד שבאמת יציג עמדות ועקרונות אידאולוגים חשובים.
לסיכום. קיימת סיטואציה תיאורטית שלאחר הבחירות הבאות, נראה את גדעון סער (מעודד התיישבות בהתנחלויות ומתנגד למסתננים) נבחר לראשות הממשלה, את נפתלי בנט (לשעבר יו''ר מועצת יש''ע) ממלא את תפקיד שר הביטחון, כשאביגדור ליברמן ("עונש מוות למחבלים") יהיה שר החוץ ועדיין יהיו כאלו שיצטערו ויאמרו "אויש איזה עצוב, השמאל עלה לשלטון".
זה מצב הפוליטיקה העגום בישראל, בעידוד נרחב של התקשורת הישראלית שרואה את ביבי כמרכז האג'נדה הפוליטית במדינה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות