הם הצילו את חיי, בכה האיש • תמונות

זה קרה במוצאי שבת, ערב פורים, בעיר אלעד. דקות אחדות לפני קריאת המגילה, התקבלה קריאה במכשירי הקשר של איחוד הצלה. הדיווח לאקוני: "אדם מחוסר הכרה בדירה בבית". שני מתנדבים שחשו למקום מצאו אדם ללא דופק, והחלו מיד בפעולות החייאה ועיסויים, תוך שהם שמודיעים ליתר המתנדבים במכשירי הקשר כי הם צריכים עזרה בהחייאה.

אפי שטרן, אחד המתנדבים, מספר כי הגיע מיד עם רכבו למקום, מאחר וברשותו מכשיר למכות חשמל. הדקות חולפות, להחייאה מצטרפים עוד ועוד מתנדבים, ואז, לאחר מכת חשמל נוספת, אשר שילון, תושב אלעד, חוזר לחיים.

רעייתו של אשר מספרת: "הוא יצא כרגיל לתפילת ערבית בדירה של חברים, כשמיד אחר כך הוא תכנן לשמוע מגילה. אני יצאתי דקה אחריו, כשפעמי היו לעבר בית הכנסת. ראיתי את כוחות ההצלה מטפלים במישהו, ואמרתי לעצמי: אין לי את הכוחות לעבור במקום ולראות עוד צרות - והמשכתי לכיוון בית הכנסת. ואז אני רואה על הגדר את החליפה של בעלי, והבנתי מיד שזה בעלי המטופל. ראיתי את אותם מתנדבים שקועים כל כולם בהצלת חיים, ועמדתי מהצד והתפללתי. כשהגיע האמבולנס, ובעלי כבר פונה עם דופק, אמרו לי: רק נס החזיר את בעלך לחיים, ואלו המתנדבים, היו השליחים להביא לך את נס הפורים הזה".

אליהו מני, התנדב שהגיע ראשון למקום, סיפר בסעודת ההודיה: "למרות שההחייאה הייתה מוצלחת מאוד, ידענו שהוא הולך לעבור תקופה לא קלה בכלל, וספק אם בכלל יחזור לקדמותו. היום כשהגענו לכאן, לסעודת ההודיה שלו, פחות מחודש מאז, כשהוא מהלך על רגליו ושום דבר בגופו לא ניפגע, אנחנו רק מבינים את המשמעות של המילים 'ההחייאה היתה מוצלחת'".

"אני רוצה להודות לכם" - ניסה בעל השמחה להשלים משפט, כשהוא חנוק מדמעות, ובנו אומר לו: "אבא אסור לך להתרגש" - "אני רוצה להודות לכם, על החיים שנתתם לי. מהיום, כל שנה אחגוג שני ימי הולדת, כשאני מודה לקב"ה על היותכם שליחים נפלאים להצליני מרדת שחת. זהו נס הפורים הפרטי שלי. כל מה שאעשה למענכם לא יוכל להשוות למחיר שמגיע לכם". - וכך, כשדמעות חונקות את גרונו, הסתיים הערב בשירת "יודו לה' חסדו... ונפלאותיו לבני אדם".

בחוץ שמענו את המתנדבים משוחחים ביניהם. אחד מהם אמר לשני: "כמה נפלא שיש כאלו שיודעים להודות על הצלת חייהם, וכמה כואב לראות ברחוב אנשים שהצלת להם את הילד ממוות בטוח, והם עוברים את הכביש בלי לומר אפילו שלום, כשהם לא מבינים כמה אנחנו קשורים לילד הזה, כמעט כמו הוריו". חברו הנהנן בראשו ואמר: "לא כל יום חוזרים מעולם האמת לכאן, ולא כולם יודעים להודות..."

"ערב כזה", אמר אחד המתנדבים, "נותן לנו את הכוח להמשיך לשרוד בעבודה הקשה והמתישה הזאת, בעיקר נפשית. עצם הידיעה שאנחנו היינו שותפים לחלק אלוקי, להחיות אדם ממוות, נותן לנו את הסיפוק לעשר שנים הבאות, להתנדב ולהמשיך להציל חיים בכל מצב".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!