ט"ו ניסן התשפ"ד
23.04.2024
השיעור השבועי

פרשת ויחי - "נאמנים פצעי אוהב" | הרב מאיר אשר לוגאסי

יעקב קורא לבניו לברכם. אבל האם באמת כל דבריו הם ברכות? ואם לא, מדוע הם נקראים ברכות? ומה צריך לדעת כשהולכים להתברך מפי גדולים

פרשת ויחי - "נאמנים פצעי אוהב" | הרב מאיר אשר לוגאסי
הרב מאיר אשר לוגאסי צילום: באדיבות המצלם

שני תנאים הלכו לרבי שמעון בר יוחאי ללמוד תורה מפיו, רבי יונתן בן עסמיי ורבי יהודה בן גרים. רבי שמעון תהה על קנקנם והבין שהם אנשים של צורה, וציווה על בנו רבי אלעזר שילך אליהם על מנת שיברכוהו. הלך רבי אלעזר ודיבר עימם בהלכה ובאגדה. כשסיימו שאלוהו למטרת בואו, ענה להם רבי אלעזר שבא בשליחות אביו על מנת שיברכוהו. אמרו לו "יהי רצון שתזרע ולא תקצור, תכניס ולא תוציא, תוציא ולא תכניס, יחרב ביתך, תשב כאורח, שולחנך יהיה מבולבל, ושלא תראה שנה חדשה". נבוך מדבריהם הקשים ניגש רבי אלעזר לאביו רבי שמעון בר יוחאי ושאלתו בפיו. מילא שלא יברכוני, אבל לצער אותי? בקש רבי שמעון לשמוע את אותם ה'ברכות', וכששמע דבריו פירש לו רבי שמעון את דבריהם שכל כוונתם לטובה.

"תזרע ולא תקצור" - תוליד בנים ולא ימותו.

"תכניס ולא תוציא" - תכניס כלות אל ביתך ולא ימותו בניך ותצטרך להוציא כלותיך חלילה.

"תוציא ולא תכניס" - תוציא את בנותיך להתחתן ולא יחזרו אליך.

"יחרב ביתך ותשב כאורח" - בעוה"ז אתה אורח והעוה"ב הוא הבית, שתזכה לשבת כאורח בעוה"ז, ושביתך בעוה"ב יהיה חרב, דהיינו שתאריך ימים.

"שולחנך מבולבל" - מרוב ילדים שיבלבלוהו.

"שלא תראה שנה חדשה" - שלא תתאלמן ותתחתן בשנית ואז יהיה לך דין נקי לביתו שנה אחת. (מועד קטן ט:)

רבים ממפרשי הש"ס ירדו לעומק העניין ופשרו, מדוע בחרו זוג התנאים לברכו בדרך עקלקלה זו, ופרשו כל אחד בדרכו. אך לעניות דעתי מסר רב טמון בדברי גמרא אלו, והוא מתקשר לפרשתנו ויורד מטה מטה עד דורנו אנו. מה צריך לדעת כשניגשים לרב לקבל את ברכתו.

רבים הם המשחרים לפתחו של הרב על מנת לקבל ברכה עצה ותושיה. אלא שכמה דרכים יש בהולכים אל הרב. יש המבקשים שיאציל מברכתו וחוכמתו, יש המבקשים שיברך בלבד אך את ההחלטה הם כבר קבלו בעצמם, יש ההולכים בחשיבה שהרב הוא בגדר המלצה בלבד, יש ההולכים לשמוע עצה מכמה רבנים כאילו בקשו לקבל חוות דעת מקצועית, ויש המנסים למשוך את דעת הרב ולקרבו אל דעתם האישית, וכמעט לשים הדברים בפיו.

יסוד ראשון לימדונו, שאל לנו לצפות לשמוע מהרב דווקא את מה שאנו רוצים לשמוע. ההולך אל הרב צריך להיות מוכן לקבל כל דבר שיאמר. כדי לבחון את נאמנותו של רבי אלעזר השמיעו לו רבי יהודה ורבי יונתן ברכות שהם באצטלא של קללות, ולנסותו עשו זאת, לראות החפץ הוא בברכה באמת. האם יקבל מהם את הדברים או יתרעם עליהם. ורבי אלעזר כגדלותו כך ענוותנותו, מקבל מהם את הדברים והולך לו ללא כל טרוניה, ואת קושיותיו הוא מרצה לפני אביו.

אין הגמרא מספרת מעשיות ללא תוכן ומוסר בצידן, ולעניות דעתי זה הלימוד שיש ללמוד ממעשה זה. אדם החפץ ברב שיתן לו גושפנקא למעשיו, ימצא אולי רב כלבבו, אך ספק גדול אם יש בדעתו של רב כזה דעת תורה ישרה. ויותר מכך, גם כאשר נדמה לנו שהרב לא ברך אותנו, או שפטרנו באמירות שאינן עריבות לאוזננו, ובתוכחות מוסר, או שדבריו אינם נראים כברכה, עלינו לדעת שעיניו של הרב צופות למרחוק וגם תוכחות ומוסר הם הברכה הגדולה ביותר. את זאת ניתן לראות בפסוקים מפרשתנו.

כאשר יעקב קורא לבניו על מנת לברכם, מוצאים אנו שכבר בפתיחת דבריו אין ברכותיו של יעקב נראות כברכות אלא כתוכחות. לראובן אמר יעקב "ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה"(מ"ט ג' ד'). לשמעון ולוי אמר יעקב "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם בסודם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבודי כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל"(מ"ט ה' ו').

על פניו דבריו של יעקב נראים כקללה ח"ו, אך הוא אשר אמרנו, כל דברי יעקב מתפרשים לטובה ולברכה. האור החיים הקדוש מבאר את ברכת יעקב לראובן, וכך כותב "והגם שראינו שלא ברך ראובן ולא שמעון ולא לוי, יגיד הכתוב כי דבורו הקשה להם היא ברכתם, ומה שאמר לראובן דברי קנטור, שם ציווה את הברכה על דרך אומרם ז"ל עתידה עבודה שתחזור לבכורות, וכפי זה כיון שקבע לו שם הבכורה "בכורי אתה", עתיד הוא לעמוד לשרת לעתיד לבא. ותמצא שהצדיקים צופים ומביטים על העתיד...."

גם בדברי רבינו שלמה אפרים בעל ה'כלי יקר' מצאנו שדברי יעקב לשמעון ולוי הם ברכה  שכתב וזה לשונו "ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה, אף על פי שהעזות וקשיות עורף מדה רעה, מכל מקום יש בהם צד לטובה, כמאמר רבותינו הוי עז כנמר. וכן קשיות העורף טוב הוא לישראל כדי שיעמדו בדתם...וזהו שאמר יעקב שכיון שאפם עז ועברתם קשתה אחלקם ואפיץ העזות וקשיות העורף אל עושי מעשה יעקב וישראל דהיינו להפך פעולתם לטובה כאמור".

ההולך אל הרב לקבל ברכתו צריך להיות מוכן לקבל גם את תוכחתו. שגם תוכחותיו הם ברכות. כך נאמר במסכת סנהדרין ק"ה: אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא, טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שברכם בלעם הרשע. אחיה השילוני קילל את ישראל שנאמר והכה השם את ישראל כאשר ינוד הקנה במים, מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובין ואפילו כל רחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו אלא הוא הולך ובא עמהן, כיון שדוממו הרוחות עמד קנה במקומו. אבל בלעם הרשע ברכן בארז (כארזים עלי מים) מה ארז זה אינו עומד במקום מים ושרשיו מועטין ואין גזעו מחליף..... כיון שנשבה בו רוח דרומית מיד עוקרתו והופכתו על פניו".

על דברים אלו ניתן להמליץ את דברי שלמה שאמר "טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת. נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא" (משלי כ"ז ה' ו').

אם חפץ אדם ללכת אל הרב, עליו לבטל את דעתו לפני דעת רבו, ולהיות מוכן לשמוע ולקבל כל אשר יאמר. כי גם תוכחותיו באות מאהבה כמאמר הפסוק "כי את אשר יאהב השם יוכיח"(משלי ג' י"ב).

שבת שלום

הרב מאיר אשר לוגסי

אשדוד. כפר סבא.

פרשת שבוע פרשת ויחי טור

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד