1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. זוגיות

מדהים: 10 כללים שיעזרו לכם להתווכח נכון

בחיי הנישואין לא פעם אנו נתקלים בוויכוחים, כאשר פעמים רבות הוויכוח הקטנטן הופך לנסער ביותר ואף עלול להוביל למריבה | מתי הוא הזמן המתאים ביותר להעלות וויכוח ומהם עשרת הכללים לוויכוח איכותי וחיובי?

הרב ישראל מאיר רבי, כ"ט טבת תשפ"א 13/01/2021 12:21

אומנות של ממש כותב על דף כותב על דף צילום: pixabay

כללי הוויכוח

לאחר שהבנו את 'מעלת' הוויכוח בחיי הנישואין, ולאחר שהגדרנו את ההבדל בן וויכוח למריבה, נסביר מהם הכללים הנכונים לוויכוח איכותי וחיובי שלא מוביל חלילה למריבה.

תחילה עלינו לדעת, שחוכמת הוויכוח היא לא רק 'כיצד' אלא גם 'מתי' להתווכח. אנו נוטים לחשוב שלא כדאי לקלקל את הרגעים היפים שלנו בהעלאת הנושאים בהם אנו חלוקים. אבל האמת שההיפך הוא הנכון, דווקא בזמנים אלו כדאי לעסוק בהם, כיון שכאשר אנו שמחים ורגועים יוקל עלינו לדון בנושאים רגישים ולהגיע להסכמות מתוך הבנה הדדית, מבלי להיגרר למריבה.

עלינו להפנים, הוויכוח הוא אומנות של ממש ויש לו כללים. אם נדע להשתמש בהם ולנהל אותו לפיהם, נזכה לחיזוק הזוגיות, ולמינוף הקשר הזוגי לכדי רצון אחד משותף.                                                        

אימצו לעצמכם את הכללים הבאים וצאו לדרך.

  • הזמנת הוויכוח - כאשר אחד מבני הזוג נתקל בדבר שעליו יש לקיים דיון, עליו להזמין את הוויכוח. לתאם עם בן הזוג שעה ומקום, להגיע, לחייך בפה מלא, ולהכריז "עכשיו מתווכחים".

בנוסף כדאי לקצוב את זמן הוויכוח, כך תישארו ענייניים וממוקדים. ואם לא הספיק הזמן, מתאמים דיון נוסף.

  • הקשבה מלאה - כשבן הזוג מתחיל להרצות את דבריו, יש להביט לתוך עיניו ולהקדיש לו את מלוא תשומת הלב, דבר זה מעיד שאנו מתייחסים אליו ברצינות. ולכן, הנייד לא יהיה בהישג יד, לא מתעסקים בדברים צדדיים, וכדו', רק הקשבה.

ובנוסף, בזמן שמציג השני את טענותיו, לא נכנסים לדבריו ולא קוטעים אותם. וכמו במשחק שחמט, לאחר שמסיים להגיד את אשר על ליבו, הוא צריך לומר: "סיימתי, עכשיו תורך".

כשתנהגו כך, תופתעו לשמוע משפטים כמו "למה לא אמרת זאת עד עכשיו?" או "לא ידעתי שזה עד כדי כך". עד היום כשלא הייתה הקשבה מלאה, כ"א היה עסוק בעצמו בהגנה או בהתקפה, עכשיו שניכם עסוקים בהכלה הדדית.

  • ''אמרתי לך'...'- יש לסלק מן הלכסיקון את צמד המילים "אמרתי לך", מדובר בצירוף אכזרי הנאמר בדרך כלל לאחר כישלון של אחד מבני הזוג. "אמרתי לך" מבטא אכזבה המונעת מבן הזוג להתקדם ולנסות שוב. בן הזוג מכיר בכישלונו, הוא לא צריך לשמוע זאת מפינו, הוא זוכר היטב ש"אמרנו לו".
  • דנים במעשה ולא בעושה - לא תוקפים את האדם אלא את מעשיו בלבד. אפשר לומר ש'המעשה' שעשה הבן זוג אינו ראוי, פסול, מעצבן וכדו', אבל זה לא אומר שהוא בעצמו, לא ראוי, פסול או מעצבן וכך גם בהאשמות, לא מאשימים את בן הזוג אלא מייחסים את הביקורת למעשיו בלבד.
  • העבר מאחורינו - לא חוזרים לעבר. וויכוח אמור לדון בנושא אחד ספציפי שיש בו השלכות לעתיד, ולכן אין לערב בו חשבונות מהעבר. ברגע שזה יקרה, יהפוך הוויכוח באופן מיידי למריבה אחת גדולה.
  • פתיחה רכה - הצגת הטענות, לפחות בהתחלה, צריכה להיעשות בקול מתון ורגוע. טון הדיבור חשוב ביותר. עלינו לזכור ככל שנרים את הקול, ימנע בן הזוג להסכים לטענה. המשוואה פשוטה - ככל שהכעס מתגבר, זה מעיד על חומרת המעשה, מה שגורם לבן הזוג לסרב להכיר בטעותו. וזה מכיוון שאנו כבני אנוש מוכנים להודות בטעויות קטנות ולא בגדולות.
  • העצמה שלילית - לא צריך להעצים את הטענות. בן הזוג יכול לומר שהוא חש מתוסכל. אין צורך להוסיף את המילה 'מאוד', את עוצמת התסכול קולט בן הזוג בחושיו ללא עזרה.
  • לא ליד הילד - חל איסור חמור לנהל וויכוחים ליד הילדים. הם לא יודעים להבחין בו וויכוח למריבה. עבורם כל 'דיון ער' בן ההורים מהווה איום על שלימות הבית ובטחונו. וילד אין לו בעולמו ביטחון אלא בביתו. ולכן, זכרו, וויכוחים מנהלים רק ב'ארבע עיניים'.
  • איפוק זה כוח - כאשר נוצר מצב שלמרות על הכללים והזהירות שננקטה, מרגישים בני הזוג שהוויכוח מתלהט והולך להפוך למריבה, כדאי לעצור, לעשות הפסקה, או אפי' לקבוע מועד אחר להמשך. זכרו! וויכוח מוביל לבניה והעצמה זוגית, מריבה גורמת להיפך. לא חבל?...
  • תפילה - מעל הכל עלינו להתפלל לפני יושב מרומים שמשרה את שכינתו בעם ישראל, שיעזור לנו לנהל דיון ער וחיובי, ענייני ואיכותי, המוביל את מערך הרצונות לכדי רצון משותף אחד, ולקיום דברי חכמינו: "זכו- שכינה ביניהם".

 מאת: הרב ישראל מאיר רבי, מרצה ומגיד שיעור

מעוניינת לשתף אותנו בתוכן מעניין? שלחי לנו הודעה בוואטסאפ - 0583288642




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. תגובה  

    כהן

  2. ממש יפה.כיצד ניתן להשיג את כל המאמרים של המרצה?  (ל”ת)

    חן

;