1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. רוחניות

התלמיד אמר לרבו: "אני מיואש, השמחה נעלמה מביתנו"

תלמיד שהגיע לרבו והתלונן על דירתו הקטנה, לאחר שעשה את מצוות הרב, גילה להפתעתו שהדירה מרווחת והחיים נפלאים. מה ציווה אותו רבו? כיצד זה מתקשר לחיי היום יום שלנו ולפרשת השבוע? • להביט על החיים ממקום אחר

חדי חזן, א' שבט תשפ"א 14/01/2021 13:56

המצב לא השתנה רחוב בבני ברק רחוב בבני ברק צילום: Tomer Neuberg/Flash90

סיפור לשבת

אדם הגיע לרבו ואמר לו: "כבוד הרב, אני מיואש, אני זקוק לעזרתך. השמחה נעלמה מביתנו. אנחנו גרים בחדר אחד אני, אשתי, חמשת ילדינו וחמותי. אנחנו כל יום צועקים זה על זה. ממש הגענו לקצה, זה ממש גיהנום.

"שאל אותו הרב: "אתה מבטיח לעשות כל מה שאגיד לך?" האיש ענה שיעשה הכול כדי להחזיר את השמחה לביתו. אמר הרב: "מצוין. כמה חיות יש לכם בבית?" "יש פרה, עז ושש תרנגולות" ענה האיש.

אמר לו הרב: "קח את כל החיות שלכם, הכנס אותם יחד איתכם לדירה, וחזור אליי בעוד שבוע". האיש חזר לביתו ועשה כמצוות הרב.

לאחר שבוע חזר לביתו של הרב, מיואש לגמרי. וכשהוא מיילל אמר לרב:  "אני בהתמוטטות עצבים. הבוץ, הלכלוך, הרעש, אנחנו כולנו בטירוף".

"חזור חזרה והוצא את החיות החוצה." אמר הרבי. האיש מיהר לביתו ושוב עשה כמצוות הרב. למחרת חזר לרבי עם עיניים נוצצות משמחה:

"איזה חיים נפלאים! החיות יצאו החוצה, הבית הוא גן עדן. כל-כך שקט, יש מקום, כל כך נקי, כל-כך מרווח! אנחנו מאושרים".

נקודה למחשבה: לפעמים החיים מזמנים לנו מכשולים על מנת להאיר ולהעיר אותנו, כדי שנפקח עיניים ונתעורר.

להיות שמח זה לא אומר שהכל צריך להיות מושלם, זה אומר שהחלטת לראות מעבר ולא נכנעת. נאחזת בתקווה לשפר ולשנות את המציאות שלך.

פרשת השבוע פרשת וארא

אחרי שה' מבטיח להוציא את עם ישראל ממצריים מעבדות לחירות, לארץ ישראל אומר להם משה: "וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו למשה מקצר רוח ומעבודה קשה."

 'קוצר רוח ועבודה קשה' יוצרים פער בין ההבטחה לבין הניסיון לממש.

  • כמה פעמים אנחנו לא שומעים את עצמנו ואת האחרים?
  • עד כמה אנחנו מרוכזים בעצמנו ששכחנו לעצור ולהקשיב?
  • עד כמה אנחנו באמת רוצים שינוי אך לא מוכנים לשלם מחיר עבורו, לא מוכנים באמת לצאת מהמשבר (או ממצרים) ומעדיפים לקטר, להאשים ולסבול?

לפעמים אנו כל כך שקועים במצבנו הנוכחי שאיבדנו סבלנות אפילו לנסות. הקוצר רוח בא לידי ביטוי בייאוש פנימי והעבודה הקשה היא העבודה הפיזית שאנו שרויים בה 'מסביב לשעון'.

המרפסת הדמיונית

אם רק יכולנו מידי יום "לעלות למרפסת דמיונית" ולהביט מלמעלה 'ממעוף של ציפור' על מה שקורה בחיינו, היינו מצליחים לקבל מעט בהירות ואולי אפילו איזון לחיינו. מתי דג יודע שהוא שוחה בתוך במים? רק אחרי שהוא 'מרים' ראש מעל המיים... ואולי קל יותר להוציא אותנו ממצרים מאשר להוציא את מצרים מתוכנו?

הרבה יותר קל לראות את הלא טוב, או את החסר. תתבוננו, תסתכלו, תורידו משקפיים ואפילו החליפו לאחרות ואל תחכו לרגע של משבר בשביל להעריך את מה שיש לנו פה!

חייכו יותר, תגידו תודה על מה שיש, הקשיבו, פתחו חמלה וסילחו יותר, כי תמיד זו הבחירה שלנו מה לעשות עם מה שיש!

שבת שלום

מאת: חדי חזן, מלווה ויועצת לתהליכי סליחה לשחרור כעסים

מעוניינת לשתף אותנו בתוכן מעניין? שלחי לנו הודעה בוואטסאפ - 0583288642




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;