י"ט אדר ב' התשפ"ד
29.03.2024
מודעות הורית

חוששת שילדייך סגורים רגשית? זה הסיוע והפתרון

אימהות החוששות מהמצב של אי פתיחות עם ילדיהם המתבגרים בעניין הרגשי, או משתדלות מאוד שהם לא יחושו את הסבל שהן עברו בגיל צעיר, מהו הפתרון לפתיחות בין הורים לילדים? וכיצד לתת לילדים את ההרגשה של אמא טובה כמו שהיא?

חוששת שילדייך סגורים רגשית? זה הסיוע והפתרון
אילוסטרציה צילום: unsplash

שו"ת נפלא בנושא חינוך הילדים עם בתיה וגשל - מנחה למודעות הורית, והפעם עם שאלה נוספת בנושא פתיחות בין הורים לילדים מתבגרים בצד הרגשי, מהו הפתרון? וכיצד ניתן לילדינו את התחושה של אמא טובה ואוהבת תמיד?

ד. שואלת: שלום, רציתי לשאול - לא הצלחתי להבין את הנקודה עם המבט בעיניים של הילד. פשוט בזמן שהוא כועס לתפוס אותו ולתת מבט או כשנרגע או סתם כך? השאלה שלי היא בעיקר על מתבגרים שיש לי 14+, 16

איך לגרום להם להיפתח אלי יותר רגשית ולשתף? איזה נושאים אפשר לפתוח איתם?

אמא שלי הייתה מאד סגורה איתנו. לא שיתפה ולא פתחה שיחה כשראתה שקשה לנו. פשוט לא ידעה איך לעשות את זה. היום היא במהפך של 180 מעלות. אבל תכלס אני גדלתי כך. וכל העניין הנפשי הזה והבנת הרגש זועק בתוכי.

רוצה שבבית הכל יהיה פתוח והילדים ירגישו בנח לשתף. אני מנסה מצידי לשתף אותם את כל הילדים בכל מיני סיפורים שקורים לי ביום או סתם מהעבר. לפי העניין.

בתיה עונה: אני מבינה את הקושי שלך, בעניין הביטוי הרגשי, והבנת הרגש, הנושא של הסגירות והמופנמות הנפשית מעיק עלייך מאוד.

בעקבות הקושי הזה, שתופס אותך חזק, כפי שאני מבינה, את מחפשת את דרכך על מסלול מאוד מסוים, מסלול הפתיחות. וברור לך מהי הדרך בה את מעוניינת לצעוד עם ילדייך ועוד יותר ברור לך שמצב בו את או ילדייך סוטים מאותו מסלול צר מסוים ונהיר (לך)- הוא קשה, לא תקין ובלתי נסבל.

מסלול זה נבחר בעקבות ניסיון החיים שלך, הפרשנות שלך, מסקנותיך ותפיסתך.

נשמע שהנך מתאמצת ומשקיעה אנרגיות כדי שילדייך לא יעברו את מה שאת עברת, ולא תמיד מצליחה לעמוד ביעד הזה ולהיות פתוחה רגשית כמו שאת מצפה מעצמך.

כשאת חיה עם תחושה של "הילדים שלי לא יעברו את הסבל ש'אני עברתי'" ואת במצב של לגונן ולחפות עליהם, את משדרת להם את הקושי שלך, ועלולים לקרות שני דברים:

א. הם יכולים לתפוס זאת כתנאי לאמא טובה או לא טובה, (כמו התנאי שנוצר אצלך) ואז כמה שתנסי להיפתח ולפתוח אותם, זה יהיה מן בור ללא תחתית, אפילו אם תצליחי לתת להם רגשית זה לא יספק להם את הרעב.

ב. אם מה שמפעיל אותך ומניע אותך זה באמת הלחץ הדאגה, או הפחד, אז מה שקורה כמו שאת משתפת, את עובדת קשה ופחות מרוצה מהתוצאות, מרגישה שאת לא מצליחה להיפתח ורק חוששת לא לחזור על אותן טעויות של אמא, כלשונך. וכל זאת ללא הצלחה.

התשובה לשתי הנקודות היא אחת:

ברגע שתשחררי את התלות בתנאי של להיות אמא טובה, זה אומר להיות אמא פתוחה רגשית, את תפתרי את הכל בו זמנית.

ראשית, הילדים שלך יקבלו אותך ללא תנאים, ויראו בך את האמא האידאלית עבורם. ואז לא יפתחו רעב שלא ישביע אותם. יהיה להם טוב עם איך שאת.

ושנית, השחרור הזה מהתנאי ומאותו מסלול צר ישחרר אותך, תרתי משמע, ולא תרגישי מאוימת להיות האמא הטובה רק דרך זה שתהיי פתוחה רגשית, ודווקא זה מה שייתן לך דרור וחופש לביטוי הרגשי הבריא.

אם קשה לך להשתחרר מהתנאי, תוכלי תמיד לפנות לעזרה מקצועית יותר.

המון הצלחה וס"ד

הורים שיתוף רגש

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד