לא קלטתם, זה כבר לא דיון על עמנואל!

ל'טנגו' צריך שניים

אל תתעצבו. שום דבר לא 'התפוצץ'. מלכתחילה לא דובר על שום 'פשרה'. גם אם יושג משהו בסופו של תהליך מורט עצבים זו לא יכולה להיות 'פשרה'.

לחסידי סלונים יש דוברים ספונטניים נהדרים. מי שמצוי בתחום, ידע זאת עוד לפני שהחסידות הזו מצאה עצמה במרכזה של הסערה. לא כולם גרים בעמנואל ורק מיעוטם נמצאים מאחורי סורג ובריח ב'מעשיהו'.

המערכה נגד התערבות הבג"צ באורחות חיינו ובחינוך ילדינו, שהסלומינאים זכו להוביל אותה, הוציאה אותם שלא ברצונם מ'ההסגר' התקשורתי שגזר עליהם רבם עד לפרשת עמנואל, והביאה אותם לצרף אליהם עוד אנשי הסברה מקצועיים שזהו עיסוקם.

ולמרות זאת, איש מהם לא נשמע היום כשהוא מכריז על היותו צד ואפילו שני, ל'פשרה' כלשהי שהושגה אמש.

יש להורי המגמה החסידית גם עורך דין חד לשון, מרדכי גרין שמו, שמייצג אותם בלהט ובדבקות. ניכר שהוא עושה זאת מתוך הזדהות פנימית עמוקה עם המאבק הצודק נגד הסופר אקטיביזם שמגלים שופטי בית המשפט העליון, בכל פעם שמתגלגלת לפתחם סוגיא שיש לה נגיעה לנושא שבאמונה וקיום מצוות התורה.

שמעתם אותו, או אפילו סטאג'ר זוטר ממשרדו, מתראיינים היום באחד מכל אותם כלי תקשורת חדשותיים שמאז אמש אינם מפסיקים לדווח לנו על 'פשרה' שגובשה?

לציבור החרדי, כמו לכל גוף המכבד עצמו, יש בוליטין מידע יומי, המופיע אמנם בשלוש גרסאות בכל בוקר, ולרוב צריך להתעמק בשלושתם כדי לקבל תמונה אחת מושלמת, או להגיע למסקנה שאין היום אחת כזו, אבל היום, גם 'המודיע', גם 'המבשר' וגם 'יתד נאמן' אינם כותבים דבר על 'פשרה' כלשהי המתגבשת. העיתונות החרדית אינה משתפת פעולה עם יוצרי מצגי שווא כאילו ניתן להגיע לפשרה על התרת שרץ.

למרות שיואב ללום חתם על שטר בוררות כבר אתמול בערב, כמה שעות לפני שהעיתונים החרדים ירדו לדפוס, אין לדבר כל איזכור בהם והרבה יותר מכך - במקום תצלום מ'הסכם הפשרה' מתפרסמת בעמוד הראשון של 'המודיע' ו'יתד נאמן' "מחאה גלויה" של מועצת גדולי התורה בארה"ב נגד עלילות הבג"צ בישראל. לשם מה יש צורך במחאה כה חמורה כשיש כבר פשרה מתגבשת?

תשעה ימים נותרו עד להתפוגגותה של הנפיחות המעושה שיצרה פרשת ה'אפליה' בבית הספר בעמנואל. קורבנותיה, לא נבהלו כאשר הותרו שיאלצו לבלות ימים ארוכים יותר בכלא, במחיר שמירת עקרונותיהם. הם נכנסו בראש מורם לשעריו כאסירי המצפון הנקי ביותר. אם מישהו החליט לנצל את השתחררות האוויר הדלוח מהפרשה, אפילו בתקשורת החילונית, ל'תדלוק אווירי' של 'ספינים' תקשורתיים, כאילו מישהו יכול ועומד לוותר על עקרונות חייו כדי להשיב לבית המשפט העליון את כבודו, יבושם לו. אנחנו,החרדים, לא בסיפור הזה.

נכון, יואב ללום חתם, בהוראת רבו הרב יעקב יוסף, על כתב בוררות בפני בית הדין לענייני ממונות בירושלים, בראשותו של הגרא"ד לוין, אבל אחד הפתגמים העממיים היותר ידועים אומר ש"ל'טנגו' צריכים שניים". רקודי 'טנגו' הם אמנם ...סלוניים, אבל חסידי סלוניים נחושים שלא להצטרף לשום ריקוד לפני ה'פריץ'.

סלונים הסכימה לנהל בוררות בבית דין, וזו אינה חדשה עיתונאית. היא הציגה הוכחות שכמו כל יהודי ירא ה' אין לה מסגרת שיפוטית אחרת מלבד משפט התורה. אין ספק שההורים לא יחזרו בהם מסירובם לשלב את התלמידות בבית הספר הכללי כתנאי להסכמה מצד בית המשפט העליון להעביר את הדיון אל בית הדין הרבני, ואפילו לשחרור מהכלא. אם רצו ההורים להיות פשרניים יכלו לעשות זאת לפני שבוע, שבועיים, שנה ויותר.

על פי הערכת פרשנים משפטיים השותים את קפה הבוקר שלהם עם 'גורמים משפטיים' המעדכנים אותם לפני שהם מתעטפים בגלימותיהם, כמו 'צדיקים' בפרוותם', ידרוש הבג"צ התחייבות לביצוע מיידי של פסק הדין שלו לאיחוד המגמות בתמורה לאימוץ ה'פשרה' והקפאת ההליכים. את זה אין סיכוי שיקבל, ולא רק משום שלא היה מעז לבקש זאת משני בעלי דין אחרים שהיו מבקשים להעביר את עניינם לכל 'בוררות' אחרת שאינה רבנית.

מי שמדבר על 'פשרה' לא קלט את המסרים הברורים שהועברו אליו. מרכבת המערכה כבר עזבה מזמן את תחומי עמנואל, והיא מתייחסת למה שצפוי להתרחש מחר, כן ממש מחר, שוב בבית המשפט העליון, כשהפעם הוא מתערב בנושאים הלכתיים בנושא ה'גיור' ועומד להחליט לכבול את ידיו של הגר"א שרמן, חבר בית הדין הרבני העליון, ולשלול ממנו את הסמכות לבטל גיורים של מתחזים. הוא אינו מבין שהמאבק הוא על הניסיון לכפות על תלמידים אשכנזיים כספרדים, במגמה אחת, את תוכנית הליבה, ולהציב ב'ליבה' חומה. הוא אינו מבין שלעולם לא נתפשר על הכרה רק בעליון אחד היושב במשפט.

בעניינים עקרוניים אין 'פשרות'. אין בין דין רבני שיוביל אליהם . יתכן שצדדים בוויכוח ינסו להגיע להבנות ולאחדות ביניהם, בסיוע בית דין רבני, אבל מאות דיונים כאלה מתנהלים מדי יום בבתי הדין והם אינם מעניינו של הבג"צ ואף לא של התקשורת.

הצעה שלנו: אל תמהרו להמתין להורים האסורים ליד שערי בית הכלא. לא היום, לא מחר.

העם עם הגולן

מתי גולן הוא אחד המקוטלג אצלנו בין היותר 'נאחסים' שבכותבים. משום כך כשקראנו אותו אמש ב'סוגריים' שבאחורי העיתון 'גלובס' הופתענו ושפשפנו עיניים. אחר כך ראינו שגם הצליח להפתיע...את עצמו.

עד כדי כך לא האמין שהפעם ישתכנעו בכנות כוונותיו יותר מבכל יום אחר שבו הוא כותב את טורו, שהוא מוצא לנכון לפתוח את מאמרו ולהדגיש כי הכותרת שבחר - "להפסיק להציק לדתיים", לא נכתבה באירוניה, והיא חפה מכל "שמץ של ציניות"...

אם מכלל לאו ניתן לשמוע את ההן ולהסיק שבכל הפעמים שהוא לא הקדים הערה כזו לכתבותיו, הם כן נכתבו בציניות - קנינו.

"אני חושב באמת ובתמים" - ממשיך גולן וכותב - "שהמדינה על מוסדותיה השונים, מתעללת כבר שנות דור בחרדים, בניסיון לכפות עליהם לנהוג ולחיות בניגוד לאמונתם. זה לא מחזה נעים וזה נעשה ממש מכוער כאשר רואים את ההשתלחויות של התקשורת - זו שאינה חושבת, ורואה רק דם וכותרות בין העיניים.

"אני מתקשה להבין חילונים שמסרבים או שאינם מסרבים או שאינם מסוגלים לראות מה באמת קורה. אני לא יכול להבין איך אדם אינטליגנטי, בהנחה שהוא באמת כזה, כמו ח"כ ניצן הורוביץ, מדבר על החרדים כמי ש'בזים למדינה הציונית וחוקיה', והוסיף את העקיצה הבנאלית והשחוקה על נכונותם של חרדים אלה לקבל 'תקציבים ותמיכות'. את המנטרות האלה כבר מדקלמים עשרות שנים ומה זה מועיל? מתי יבינו אנשים שהחרדים אינם בזים למדינה ולחוקיה, הם פשוט לא מקבלים אותם. לא יכולים לקבל".

וגולן ממשיך וכותב עוד: "מאחר שאמונה דתית היא דבר מוחלט, אפשר להיאבק בדרכי החרדים, אבל אי אפשר לשנותן. נראה לי שלהכריח חרדי להתכחש לאמונתו וחוקיו, זה כמו לדרוש מחילוני לוותר על... נאמנותו למשפחתו (נו, ניתן למצוא מקבילה מתאימה יותר...) - ואולי אף יותר מכך. אין זה מועיל לדרוש זאת וזה גם לא הוגן".

הרבה זמן עבר מאז ששמעתי לאחרונה את הפתגם "אם לא בכח אז במח", ואני לא בטוח בעצמי אם זהו הסדר במשפט, הכח לפני המח, או להיפך. מסתבר שאחרי מחאת רבבות אלפי החרדים שניהם נכונים, והם 'עבדו' על מתי גולן , יופי.

בפעם הבאה הוא אולי יתייצב שם יחד איתנו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!