י"א תשרי התשפ"ה
13.10.2024
יש מה לעשות?

מצב השידוכים: הטור המרגש שיגרום לכם להזיל דמעה

טורה המרגש על הבחורה שירה מלכה שמספרת על הקושי במגזר בנושא השידוכים, על הדרישות והבקשות ועל כל הרצונות | "בתוך חדרי החדרים של זיווג הזיווגים, בתוך ים סוף המלא בסופות וגלים, פתחתי חלוני לכל מאן דבעי, אולי אמצא שובך יונה, אך לעת עתה חלוני פתוח בצומת המובילה לרחוב ההגנה"

מצב השידוכים: הטור המרגש שיגרום לכם להזיל דמעה
שמלת כלה. אילוסטרציה צילום: unsplash

פַּעַם שֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה... עִם תִּלְבֹּשֶׁת מְכֻפְתֶּרֶת וַחֲצָאִית פְּלִיסֶה מְגֹהֶצֶת וְיָפֶה.

נָשָׂאתִי עַל גַּבִּי יַלְקוּט, תִּיק צַד פָּשׁוּט פָּשׁוּט, כָּזֶה שֶׁיָּאֵה לְבַת בַּיִת יַעֲקֹב צְנוּעָה,

לִפְעָמִים הָיָה גָּדוֹל מִמֶּנִּי וְכָבֵד לְמַשָּׂא.

שְׁנֵי תָּאִים הָיוּ בּוֹ, תָּאִים שֶׁהָפְכוּ בִּי לִקְלָסֵרִים. קְלָסְרִים עָבִים שֶׁהֵכִינוּ אוֹתִי לְכָל אֲשֶׁר יִקְרֶה לִי בַּחַיִּים.

פַּעַם אַחַת בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, לָמַדְנוּ עַל שָׂרָה אִמֵּנוּ וְאֹהֶל הַבְּרָכָה.

וּפַעַם אַחֶרֶת עַל רָחֵל הַמַּבְלִיגָה, עַל מִדַּת הַוִּתּוּר וְהַסִּפּוּר הֶעָצוּם שֶׁנָּשְׁאָה בְּחֵיקָהּ.

וּבְקוֹל רָם וְנִרְגָּשׁ אָמְרָה אָז הַמּוֹרָה,

אַתְּ וְאַתְּ וְכָל מִי שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּזוֹ הַכִּתָּה תִּשְׁאֲפוּ, תַּחְלְמוּ לִהְיוֹת אֵשֶׁת גְּדוֹל הַדּוֹר הַבָּא.

וַאֲנִי, כְּמוֹ יַלְדָּה טוֹבָה וְקַשּׁוּבָה, בָּנִיתִי לִי חֲלוֹם לְבֵנָה אַחַר לְבֵנָה, חֲלוֹם לְהִנָּשֵׂא לְבָחוּר יְשִׁיבָה

צַדִּיק יְרֵא שָׁמַיִם עִם כּוֹבַע וַחֲלִיפָה, שֶׁכָּל מָה שֶׁעוֹמֵד בְּרֹאשׁוֹ זוֹ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה

וַאֲנִי? אֲנִי אֶהְיֶה עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ וְאֶזְכֶּה בִּשְׂכַר לִמּוּד הַתּוֹרָה.

אֵשֶׁת חַיִל כָּזוֹ, גָּדַלְתִּי לִי וְהָפַכְתִּי בַּחוּרָה.

הִגַּעְתִּי לְפָרָשַׁת הַדְּרָכִים, רְחוֹב יַם סוּף כָּךְ הוּא נִקְרָא.

צָלַלְתִּי לְמַיִם עֲמֻקִּים, טָבַעְתִּי בְּגַלִּים, נִסְחַפְתִּי אַחַר הָרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בִּמְפָרְשִׁים הַכְּבֵדִים.

עַד... שֶׁבַּא גַּל שֶׁהֵשִׁיב אוֹתִי לְחוֹף מִבְטָחִים, רְטוּבָה וּשְׁטוּפָה הוֹרַדְתִּי רֹאשִׁי לְבִרְכַּי וְהִתְחַלְתִּי מֵחָדָשׁ לְחַשֵּׁב אֶת דְּרָכַי.

רָאִיתִי עַצְמִי בְּתוֹךְ מִדְבָּר גָּדוֹל וְיָבֵשׁ,

לְמוּלִי הַסְּנֶה אַךְ הוּא אֵינֶנּוּ אֻכָּל הוּא עָמֹק עָמֹק בְּתוֹךְ הָאֵשׁ.

פַּעַם שָׁמַעְתִּי גְּמָרָא שֶׁאוֹמֶרֶת, אִשָּׁה נָאָה כֵּלִים נָאִים מַרְחִיבִים דַּעֲתוֹ שֶׁל אָדָם

אַךְ הַאִם הִתְכַּוְּנָה הַגְּמָרָא שֶׁרַק אַחַר נוֹי יִרְדְּפוּ כֻּלָּם?

בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי נוֹגַעַת בִּי צדפה, אֵין בָּהּ פְּנִינָה, יֵשׁ בָּהּ קוֹלוֹת שֶׁל בֵּרוּרִים אֵין סוֹפִיִּים וְחַסְרֵי אֱמוּנָה,

הִיא נְמוּכָה מִדַּי, לָהּ יֵשׁ אַף גָּדוֹל מִדַּי, זוֹ הַשִּׁנַּיִם עֲקֻמּוֹת, וְהַהִיא מְלֵאָה מִדַּי

לֹא מְקֻבָּל כְּזוֹ לִרְצוֹת, דִּמְעָה חַמָּה עַל לֶחְיִי זוֹלֶגֶת... וַאֲנִי? אָנָּא אֲנִי בָּאָה וְאָנָה הוֹלֶכֶת?

עוֹד כַּמָּה רְגָעִים יָבוֹא גַּל וְיַטְבִּיעַ אוֹתִי שׁוּב בַּמַּיִם הָעֲמֻקִּים, וְאֵין בִּי גַּלְגַּל הַצָּלָה שֶׁיָּרִים אוֹתִי לְעִתִּים,

מַשֶּׁהוּ בִּי נִסְדַּק, הָיִיתִי תְּמִימָה, בְּרֹאשִׁי מַחֲשָׁבוֹת עַל רִבְקָה אֵם הָאֻמָּה.

שֶׁאָז אֱלִיעֶזֶר עִם זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת בִּצֵּעַ בָּהּ בְּחִינָה, הוּא לֹא מַדָּד אֶת גָּבְהָהּ,

וְלֹא שָׁאַל כַּמָּה כֶּסֶף יֵשׁ בְּחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק שֶׁל בְּתוּאֵל אִם עָנִי הוּא אוֹ שֶׁיִּתֵּן לְפָחוֹת דִּירָה,

הוּא גַּם לֹא בָּחַן אֶת יָפְיָהּ וְלֹא שָׁאַל אִם הִיא מָרוֹקָאִית אוֹ תֵּימָנִיָּה,

רַק דָּבָר אֶחָד בָּדַק הוּא אֱלִיעֶזֶר עבְדּוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁלּוֹ כֻּלָּנוּ יְלָדִים.

אִם תֹּאמַר הִיא, שְׁתֵה וְגַם אֶת גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה זוֹ הָאִשָּׁה הָרְאוּיָה.

הִיא אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל תָּקִים. כִּי אִם יֵשׁ בָּהּ חֶסֶד וּנְתִינָה

נוֹשֵׂאת הִיא אֶת בִּרְכַּת הָאֹהֶל שֶׁל שַׁרְשֶׁרֶת האמאות הִיא הַבְּחִירָה הַנְּכוֹנָה!

בְּעוֹדִי מַרְחִיקָה לֶכֶת... הַגַּל מַגִּיעַ וְסוֹחֵף אוֹתִי שׁוּב, כְּמוֹ לוֹחֵשׁ לִי יֵשׁ לָךְ עוֹד כִּבְרַת דֶּרֶךְ.

וַאֲנִי מְנַסָּה לוֹמַר לוֹ חֲזָרָה תֶּכֶף אָשׁוּב. אַךְ אָז בּוֹקְעוֹת מִלִּבִּי אוֹתָן הַשּׁוּרוֹת

בִּרְחוֹב כָּל יִשְׂרָאֵל, פָּתַחְתִּי חַלּוֹנִי לְכָל מָאן דְּבָעֵי, אוּלַי אֶמְצָא, שׁוֹבַךְ. יוֹנָה,

אוּלַי מִתּוֹךְ חַגְוֵי הַסֶּלַע, יַעֲלֶה, וְיָבוֹא. וְיַגִּיעַ

כְּבוֹא יַעֲקֹב לְחֶצְיוֹ, הַשְּׁלֵמָה.

אַךְ בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה, חַלּוֹנִי פָּתוּחַ, בַּצֹּמֶת הַמּוֹבִילָה

לִרְחוֹב הַהֲגָנָה, רְחוֹב הַהֲגָנָה שֶׁמּוּגָן מִכָּל אוֹרוֹת וְתַפְאוּרָה,

רְחוֹב הַהֲגָנָה שֶׁשַּׂם גְּבוּל לְבֵרוּרִים אֵין סוֹפִיִּים וּמְשַׁחְרֵר וּמַאֲמִין שֶׁהוּא שָׁם לְמַעְלָה מְזַוֵּג זִוּוּגִים,

הוּא שָׁם לְמַעְלָה מְחַבֵּר נְשָׁמוֹת וְלֹא בְּנֵי אָדָם שֶׁבּוֹחֲנִים וּמַעֲמִיקִים.

הִגִּיעַ הַזְּמַן לָתֵת להק"בה לְנַהֵל אֶת הָעִנְיָנִים, תָּמִים תִּהְיֶה עִם הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ

הַשְׁלֵךְ עָלָיו יְהָבְךָ וְהוּא יַעֲמִיד אוֹתָנוּ יַחַד תַּחַת הַחֻפָּה.

טור אישי שידוכים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 14 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}