להצטרפות לקבוצות התוכן של אפרת ברזל >>
להצטרפות לקבוצת בחדרי נשים בוואצאפ לחצי כאן 
חוש דמיון מפותח
הילד מספר דברים שאינם נכונים? זו הדרך הנכונה לסייע לו
פעמים רבות ישנם ילדים אשר חוש הדמיון שלהם מפותח להפליא והם מספרים דברים שאינם קרו מעולם, הם יכולים להיות ילדים נפלאים וטובים אך מה ניתן לעשות במצבים כאלה? | הפתרון והדרך הנכונה להתמודד ולסייע להם
- בתיה וגשל
- י"ג אייר התשפ"א
ילד צילום: pixabay
שו"ת נפלא בנושא חינוך הילדים עם בתיה וגשל - מנחה למודעות הורית, והפעם בשאלה נוספת בנושא "הילד/ה מספרים דברים שאינם נכונים" כיצד להתמודד עם מצב זה? האם כדאי לדבר ע"כ עם הילד/ה או שכדאי להעלים עין? מהי הדרך הנכונה?
מ. שואלת: ביתי בת 8 עולה לכיתה ב', עדיין מערבת דמיון ומציאות יחד. מתבטא בעיקר שמספרת לחברות סיפורים שלא רחוקים מהמציאות אך לא נכונים. לדוגמא שהוריה נוסעים היום בערב לצפון והיא תישן אצל דודים. וכשאני מאמתת מולה את הסיפור בהומור היא מכחישה.
אף שאני אומרת לה שמותר לדמיין ונעזרת בסיפור שסיפרנו על ילד שסיפר לחבריו שמגדל אריה בבית. הוא לא שיקר רק דמיין וראה את זה מוחשי. זה לא עוזר והיא ממש מכחישה! יצוין שאני יודעת מאימהות של החברות שהיא מספרת להם גם את דמיונותיה. ולי מכחישה.
השאלה האם להתעלם לגמרי והעניין יעבור עם הבשלות, או שכדאי לומר לה משו כמו מאוד רצית, חשבת, דמיינת? יש לציין שהיא ילדה מאוד מאוד טובה ומרצה.
בתיה עונה: בשאלתך את מביאה תשובה חלקית ונראה כי את מכילה בהבנה וקבלה את ביתך שלכאורה 'משקרת' אז נעשה כאן סדר ונלך אחד לאחד; ראשית, כפי שאת מציינת, הילדה היא איננה שקרנית ולא משקרת! היא פשוט אינה מבדילה עדיין מספיק בין דמיון למציאות.
חשוב לי לציין שאין ילד שלא עובר את השלב הזה, וככל שפחות מתייחסים לזה, פחות שמים על זה פנס, זה הולך ונמוג,
מתי הבעיה מתחילה? ככל שהילד גדל הוא קולט שבעצם שיקר, ואז הוא עלול לייצר לעצמו תדמית של "ילד שקרן"
הפתרון הזה תקף לכל גיל, לא לשמוע כלל את השקר, שומעת סיפורון חמוד... פשוט לסנן את זה, ואם הזמן זה יעלם כליל.
ככל שתציבי לה מראה מול העיניים (אפילו כשזה בהומור, או ברוח טובה, פרשנות טובה) הילדה עלולה לאסוף לעצמה נתונים והוכחות מהשטח: "הנה, אני שקרנית."
בעולם הnlp קוראים לזה: איסוף רגליים לשולחן.
כלומר: איסוף הוכחות מהשטח לתדמית שלי. אז הנכון ביותר הוא להתעלם כליל! וזה בטוח ייעלם מעצמו עם הזמן.
שנית: לגיטימי ביותר שביתך מכחישה לך מכל וכל, זה מעמיד אותה במקום לא נעים גם כשהפניה אליה היא בנעימות ורוך.
לאור זה שאת מציינת לקראת הסוף שהיא ילדה מאוד מאוד טובה ומרצה, כדי לשחרר אותה מהתלות בריצוי או בלהיות מאוד מאוד טובה, מומלץ לקבל אותה בכל מצב, הכוונה - השדר צריך להיות, את אהובה ורצויה בכל מצב.
מה שפחות לראות ולהראות את הטעויות והילדה תרגיש קרקע בטוחה ואוהבת, ותשתחרר מכל תנאי של "הילדה המרצה"
הרבה הצלחה וסייעתא דשמיא
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות