1. עמוד הבית
  2. וידיאו
  3. אוריאל בלוי

אפשר לאהוב את הביקורת?

חכמה היא לדעת לבקר את הזולת בצורה שתהיה זו ביקורת בונה ולא ביקורת הורסת. אבל איך עושים זאת? • אוריאל בלוי, מאמן ומגשר, מסביר איך ניישם ביקורת חיובית בחברה ובתוך המשפחה
אוריאל בלוי, בחדרי חרדים, כ"א אב תש"ע 01/08/2010 10:57

חרדים. צילום אילוסטרציה



אנו כחברה מותחים ביקורת על סביבתנו. ביקורת היא דבר חיובי, כי "אין אדם רואה נגעי עצמו". אדם, בהיותו סובייקטיבי כלפי עצמו, משוחד ואינו רואה את נגעי עצמו - חסרונות עצמו, ורק על-ידי שאחר מבקר אותו, הוא לומד לשפר את דרכיו ולתקנם.

החכמה היא לדעת לבקר בצורה שתהיה זו ביקורת בונה ולא ביקורת הורסת. אם אנו מבקרים אדם ואומרים לו: אתה לא מתנהג בסדר, אתה לא בסדר - הוא יפגע, ולא רק שלא ישפר את דרכיו, אלא ישנא את מי שהוכיח אותו. אבל, אם נוכיח אדם בצורה מכובדת ובונה, הוא יאהב אותנו וגם ישפר את מעשיו.

נצטט ממקורות היהדות: "אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך" (משלי ט,ח) - אל תוכיח אדם ותאמר לו לץ אתה, פן ישנאך, הוכח: חכם אתה ולא מתאים לך להתנהג כפי שאתה מתנהג, וכך גם יקבל את התוכחה וגם יאהבך.

מסופר על גדולי המוסר שהיו שוכרים אדם שיוכיח אותם לשיפור מעשיהם. וכן מובא: "תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה" (משלי יז,י) - המבין מספיק לו גערה בכדי לחזור למוטב. אבל הכסיל, גם אם תכהו פעמים רבות, לא ישמע ולא יקבל את התוכחה.

אם אנו רוצים שיקבלו את התוכחה, בידינו ובלשוננו הדבר שמקבל התוכחה יקבל את הדברים כחכם ולא ככסיל.

וכן מצינו בברכות שברך יעקב אבינו את בניו, לפני פטירתו. ולכאורה אמר להם תוכחות ולא ברכות? אלא שכל אדם יש לו נקודה חלשה בנפשו שמטה אותו מדרך הישר, ודווקא במידה וישכיל להתחזק בחולשה שלו, שם מקום מעלתו והשלמתו (על פי ר' צדוק הכהן מלובלין), ולכך גם התוכחות שאמר יעקב לבניו הן ברכות, כי במידה וישכילו להתחזק בהם, חסרונותיהם הם המנוף לברכותיהם.

צורת התוכחה היא כך: אדם כעסן, למשל, אנו תופסים אותו בשעת רוגע ואומרים לו: אתה רואה כמה אתה מאושר כשאתה רגוע?! וכך הוא מבין שכדאי לו לשלוט בכעסו. כך אנו משפיעים עליו לשפר את דרכיו, מתוך הבנתו, ולא מתוך תוכחת מוסר. אך אסור לומר לאדם תהיה כמו חברך, כי כל אדם שונה מחברו במידותיו ובטבעו.



אנו עושים את הטעויות הללו בחינוך הילדים. כשאנו אומרים, למשל: אח שלך מתנהג בצורה חיובית ומצליח בלימודים, אתה גם יכול להתנהג כך - ביקורת מסוג זה רק הורסת את הילד וממרידה אותו, כי הרי הוא לא דומה לאחיו באופי ובכישוריו, ולכך אין לו אפשרות להתנהג כאחיו. אלא צריך לומר לו לפי האופי שלו וטבעו, לכוון אותו להצלחה. כפי שכתוב: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב,ו) - במידה וניתן חינוך לפי טבעו ומצבו של הילד, ולא לפי השאיפות שלנו ממנו כהורים, כך נגיע לתוצאות טובות יותר והילד יתרומם ויתקדם ולא ימרוד בחינוך שניתן לו.

כאשר מבקשים מאדם להשתנות, הוא מתנגד לכך באופן טבעי. מפני שהשאיפה לשינוי לא הגיעה ממנו, והוא לא מרגיש את התועלת שתצמח לו מכך.

חשוב שהעצה לא תבוא בצורה של "עשה ואל תעשה", אלא תהיה כזו שתגרום לילד להבין בעצמו, מתוך עצמו, מה עליו לעשות. כך הוא לא ירגיש שנכפה עליו מהלך מסוים בחייו, אלא יחוש שהרעיון לשינוי התפתח מתוכו, באופן עצמאי.

דבר נוסף: בליבו פנימה הילד מייחל לחבר אמיתי. אחת מתקוותיו הגדולות היא לגלות בהוריו, בנוסף לדמות ההורים הסמכותיים, גם חברים אמיתיים. לכן, כדי ליצור דיאלוג אמיתי עם הילדים, על ההורה ללמוד איך להפוך גם להורה בעל סמכות וגם לחבר הנותן לילדו עצות טובות לחיים.

עליו לנסות ליצור מערכת אמון הדדית שאינה מושתתת רק על כבוד ושליטה, אלא על חברות אמיתית ושותפות, למען השגתה של מטרה משותפת כלשהי, המעוגנת באהבה ללא תנאי.

אוריאל בלוי:מאמן ומגשר 054-5333386 uribloy40@gmail.com

קישורים:
האתר של אוריאל בלוי





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.