המציל ממירון משחזר: "תפסתי ביד של הילד ועפתי לכיוון החלון" • צפו

יואל שלזינגר שחילץ נער מהאסון במירון כאשר משך אותו לכיוון חלון החדר של הכנסת אורחים ובכך הציל את חייו, משחזר את הרגעים הקשים שחווה בליל חמישי האיום בהר מירון.

יואל שלזינגר משחזר את הרגעים. צילום: באדיבות הכנסת אורחים רשב"י במירון.

וכך הוא מתאר: אני מתנדב בהכנסת האורחים במירון, רציתי להיכנס לחדר להתפלל ברוגע על המשפחה, תוך כדי אני שומע צרחות אימים, משהו שאני לא רגיל לשמוע משהו שאף אדם בעולם לא רגיל לשמוע, צרחות של תאי הגזים אני לא מגזים, זה מה שהיה שם.

ממשיך יואל ומספר: אני מסתכל בחלון ורואה שמכיוון תולדות אהרון יורדים מאות אנשים, כאשר למטה יש בלאגן, לא שמתי לב ולא יכולתי לקלוט מה קרה שם, היה שם בלאגן לא מהעולם הזה. אני מסתכל לכיוון שמאל אני רואה בן אדם שנמצא על הריצפה, אנשים מנסים להרים אותו והם לא מצליחים.

מיד אני מסתובב ומתחיל לצרוח צרחות אימים, תעצרו, הצלת נפשות, אנשים מתעלפים פה תעצרו, שמאלה אני צועק למשטרה, ולכל מי שהיה שם, תפתחו את המקום, כי אנשים מתעלפים פה ונופלים.

"שמעתי שאנשים צועקים מים" מתאר שלזינגר: הבנתי שאין להם מים, אני רץ מיד למקרר של הכנסת אורחים ואני מוציא משם ארגזים של מים, רצתי לחלון וזרקתי לאנשים בקבוקים.

ראיתי שהגיעו הצלה, סימנתי להם בדיוק איפה הבן אדם נפל, אבל הם לא הצליחו להגיע מרוב העומס, תוך כדי אני רואה אבא שמבקש ממני להציל לו את הבן, כשהוא יושב על הכתף שלו.

ממשיך יואל ומתאר: אני נועל את הרגל שלי על אדן החלון עם הברך, ניסיתי להגיע לילד ולא הצלחתי לתפוס בבית השחי שלו, הגעתי רק ליד שלו, תפסתי את ידו והעפתי את עצמי חזרה לכיוון החלון, כך הצלחתי להציל אותו.

בהמשך דבריו הוא מתאר את השוטרים שהגיעו למקום והחלו לסייע ולפנות את הפצועים, תוך עזרה של אנשים רבים שהצילו ומשכו ילדים ונערים.

בסיום דבריו אומר יואל שלזינגר: זה נראה שהיה השיא של האסון אבל זה היה יכול להיגמר באסון הרבה יותר גדול עם 200 או 300 הרוגים ובזכות כל האנשים שסייעו והצילו זה נגמר ככה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!