י"ט אדר ב' התשפ"ד
29.03.2024
אסון מירון

בפוסט מרגש: אחותו של אחד הקורבנות משחזרת

מעל לשבוע מאז האירוע הקשה בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, אחותו של יהונתן חברוני ז"ל שיתפה בסוף השבוע האחרון: "לא יכולה להפסיק לדמיין אותך שר 'י-ה אכסוף'" | בנוסף סיפרה: "אוי הלב כמה שהוא התרחב שבוע ימים"

בפוסט מרגש: אחותו של אחד הקורבנות משחזרת
אסון מירון תשפ"א צילום: ישי ירושלמי / pixabay

אחרי שנקבר והובא למנוחות לאחר שנהרג בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון. שלשום (שישי), אחותו של יהונתן חברוני ז"ל, אורטל, משתפת את כאביה וזיכרונותיה מאחיה, בפוסט מטלטל וקורע לב משרטטת אורטל קווים לדמותו המיוחדת של אחיה שחייו נגדעו בטרם עת.

הפוסט המלא שפרסמה, לפניכם:

לפני שבוע, אחרי שעות רבות של חוסר ודאות ניסיון ארוך ומייגע לזהות ולאתר ביקשתי שמישהו יגיד לי במילים אח שלך יהונתן נהרג.

רציתי לשמוע להניח את שבבי התקווה של אולי הוא על ההר אולי הוא בלי קליטה אולי הוא באחד מבתי החולים בצד ולצרוח להישבר השמיים לא נפלו והאדמה לא נפערה אבל הלב.

אוי הלב כמה שהוא התרחב שבוע ימים בהם השמש זרחה ושקעה ועולם כמנהגו נוהג זה קשה להבין את זה, העולם ממשיך הימים חולפים והנה אנחנו שוב נמצאים בערב שבת קודש אחרי שבוע בו אנשים לא הפסיקו להגיע לחבק לספר גם אנשים שלא מכירים אותך הגיעו מרחוק, את אחותו?.

יהונתן חברוני

קראנו את ההספד שלך והיינו חייבים לבוא לחבק אותך כשחברים שלי מהתואר הגיעו, שיר ציון אמרה לי במבוכה תראי כמה אנשים הגיעו לשמוע על אבא תוך שהיא שמה יד על הפה כמתביישת ומזיזה את האישונים מצד לצד.

היא רצתה לספר לי על מעשה טוב שעשית אבל רצתה שרק אני אשמע, אז לחשה לי עם המון רוק ונשימות לתוך האוזן. היא סיפרה שהיא זוכרת, שבפורים הכנתם משלוחי מנות ביחד למנקי הרחובות של השכונה, היא ציירה על הפתקים ציור של ליצן אמרתי לה שזה יפה לשלוח מנות לאדם שלא מכירים אבל אז היא עשתה לי פרצוף לא מבין ואמרה אבל הכרנו!!.

היינו אומרים לו בוקר טוב כל בוקר כאילו היא לא מבינה למה זה לא ברור לי מאליו שהם מכירים את כל מנקי הרחובות בשבעה הייתה רוממות הנפש מהניסיון להבין את הזכות לגדול במחיצת אדם שבחייו לא היו מחיצות, לא הייתה משמעות לחיצוניות אלא הסתכלות לתוך הלבבות בצורה הכי פשוטה של זה.

מהניסיון להעביר לאנשים את התמימות והביישנות שלו ובכל זאת לראות את כמות האנשים בהם הוא נגע לתפוס את הראש ולא להצליח להאמין, את השיעור הגדול שאני צריכה לעבור עכשיו ואת המסע הגדול בו אני צריכה להתחיל לצעוד.

לא יכולה להפסיק לדמיין אותך שר י-ה אכסוף, קורץ לי תוך כדי מתנדנד עם האור הזה בעיניים והאצבעות שמתופפות בתנועה גדולה כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשָׁם תַּעֲרֹג לְקַבֵּל נֹעַם שַׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּשֵׁם קָדְשֶׁךָ.

חברוני אסון מירון תשפ"א

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד