צפו • כך ניתן להתגונן מול המון זועם המקיף את הרכב

מאז ההתקפות הרצחניות על השיירות במלחמת השחרור (כדוגמת ההתקפה על שיירת הדסה שבמהלכה נטבחו בשכונת שיח ג'ראח שבעים ושמונה רופאים ואחיות בדרכם להר הצופים), ועד מעשי הלינץ' המזעזעים שאירעו בתקופה האחרונה כלפי יהודים בודדים שנקלעו לשכונות ערביות בשעות הלילה, מאז ומתמיד נחשבו צירי הנסיעה החולפים בשטח האויב ל'בטן הרכה' מבחינה ביטחונית, ואויבנו, באכזריותם, ידעו היטב לנצל זאת.

כולנו נתקלנו בסרטון המבעית למראה, המציג כיצד הותקף נהג יהודי בודד בידי המון ערבי בסמוך למוזיאון רוקפלר; הרכב נרגם, דלתותיו נפתחו בידי ההמון, הנהג האומלל נגרר החוצה, רכבו הוצת, הוא הושלך ארצה, הוכה באכזריות איומה וכמעט שנרצח. אי לכך, חשוב מאוד שנדע כיצד להתמודד עם התקפה שכזו.

אל נשלה את עצמינו ש'לי זה לא יקרה' ואל נשליך את יהבנו על אחרים שיגנו עלינו. עלינו לדעת ולהבין שקו ההגנה הראשון שלנו אינו כוחות הביטחון- שאינם יכולים להיות בכל מקום ובכל זמן- אלא אנחנו בעצמינו.

אז הבה ונשנן לעצמינו כמה טיפים יסודיים שימנעו מאתנו מלהיות טרף קל למלתעותיו של האויב:

הגנה עצמית בתוך הרכב. קרדיט: משה קוניקוב.

הכלל היסודי ביותר הוא להריץ 'מקת"גים' בראש; 'מקת"גים' פירושו- 'מקרים ותגובות': 'מה יקרה אם...'; 'כיצד אגיב כש...'. הנה לדוגמא: אני נוסע דרך שכונה עוינת, התנועה כעת זורמת אך אפשר שבהמשך אקלע לפקק תנועה ואהיה מוקף ערבים. כבר מעכשיו אני מתכנן מה אעשה אם יתקיפו אותי. התגובה שלי תשתפר לאין ערוך אם אהיה מוכן מראש, ועימה יגדלו גם סיכויי לשרוד תקיפה מצידו של המון עוין ואכזרי.

אז כיצד מתכוננים להתקפה על הרכב? ראשית כל, עלינו לשמור מרחק מסוים מהרכב שלפנינו על מנת שנוכל לרדת לשוליים ולהסתובב. נזכור ולא נשכח: היצמדות לרכב שלפנינו היא מתכון בטוח להפיכת רכבנו למלכודת מוות בעת התקפה.

שנית, דואגים לנשק זמין לצידנו. הכי טוב נשק חם: נשק ארוך או אקדח. אך בלית ברירה גז פלפל, מטף כיבוי או מוט ברזל עשויים להתברר ככלי נשק יעילים ביותר כנגד צעיר ערבי חמום מוח שמנסה לשלוף אתכם מהאוטו. ושלישית, שומרים על ערנות. ערנות נדרשת בכל עת הנסיעה, אך במיוחד בעת שהרכב נכנס לתחומיו של כפר  או שכונה עוינת.

מקומות אלה מועדים לפורענות, וגם אם נסענו בצירים אלה מאות ואלפי פעמים ולא קרה לנו כלום, תמיד יכולה להתרחש הפעם הראשונה. אי לכך: עלינו להביט סביב. להאזין. לחוש מה קורה. להיות מוכנים לכל סיטואציה: הנה עדת מתפללים יוצאים מהמסגד, הנה חבורת צעירים ערבים מתקרבת. אפשר שאינם זוממים מאומה, אך אפשר שפניהם למלחמה. אל תתנו להם להפתיע אתכם בעודכם שקועים בשיחה או מתבוננים בסלולרי.

בעבור חבורות השבאב המסוכנים והאכזריים המשחרים מידי ערב לטרף, יהודי שאינו ערני הוא קורבן קל המזמין התגרות ותקיפה. מי שחייו יקרים לו צריך וחייב להיות ערני ומודע למציאות סביבו.

וכלל נוסף ואחרון: על כל דלתות הרכב להיות נעולות. דלת לא נעולה עלולה להפוך לפרצה הקוראת למחבלים; מה פשוט מזה בעבורם: לפתוח, לשלוף את הנהג החוצה, לשרוף את הרכב ולהכות עד מוות. אז למה להסתכן? נדאג שכל הדלתות תהיינה נעולות.

עד כאן דיברנו על הגנה, וכעת לתגובה בזמן אמת: כיצד נגיב במקרה שהמון ערבי מסתער על רכבנו? אם דרך נסיגה פתוחה מאחוריך או לפניך, ובייחוד כשאתה מותקף בידי המון העולה עליך בכוחו, או אז הברירה הטובה ביותר היא לסגת.

אך אם המצב אינו מאפשר לנו נסיגה, עלינו להפוך את הקערה על פיה ונהפוך ממותקפים לתוקפים! אז דבר ראשון, עלינו לדעת שיציאה מהרכב חושפת אותנו להתקפה מיידית מצד ההמון, בעוד שהישארות ברכבנו משאירה בידינו את האופציה להשיב מלחמה ולהימלט, שכן הרכב עשוי לשמש בידינו ככלי נשק יעיל וקטלני ביותר כנגדם.

ועל כן אל תהסס, כי בעת סכנת חיים ברורה ומוחשית שכזו כל היסוס עלול להביא עליך את מותך: מצא את נקודת התורפה הטובה ביותר בחזית המתקיפים שלפניך: הנקודה שבה הם הכי פחות צפופים או בשולי החבורה,  תנסה לברוח הם ימלטו כשפנים וייסוגו לכל רוח, ואתה סע הלאה בלי לעצור.

בימים אלה נזכור ולא נשכח! אויבינו מחפשים את הקורבנות הקלים ביותר, כדי שיוכלו להצטלם ולהתפאר כיצד השפילו, הטרידו והיכו יהודים. אל נהיה מטרות קלות ואל נרפה את ערנותנו. אם נהסס ייתכן ולא תהיה לנו הזדמנות שנייה!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!