1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. בריאות

השלכות הנגיף: ההחלטה להפריד את התינוקות מאימותיהן - שגויה

בעקבות ההחלטה בישראל בתקופת התפרצות נגיף קורונה, על הפרדת תינוקות שזה עתה נולדו מאימהותיהן החולות בקורונה, בוצע מחקר חדש הקובע כי "הפרדת אם מהתינוק שלה לאחר הלידה במהלך מגיפת הקורונה הייתה מיותרת"

חני לוין, ד' תמוז תשפ"א 14/06/2021 12:04

סבלו לחינם תינוק אחר לידה תינוק אחר לידה צילום: unsplash

במסגרת ההתנהלות הישראלית מול הקורונה, הוחלט בישראל להפריד תינוקות שזה עתה נולדו מאימהותיהן החולות בקורונה, גם אם אין להן תסמינים, ולעתים גם כאשר הן רק חשודות כחולות. מחקר חדש שבוצע לאחרונה קובע – מדובר במהלך מיותר. המחקר בוצע על ידי ד"ר נעה אופק שלומאי, מנהלת יחידת פגים ויילודים בבית החולים הדסה עין-כרם ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית

האם הנקה עלולה לגרום להעברת הנגיף מהאם לתינוק? על פי ארגון הבריאות העולמי, שפרסם בחודש יולי האחרון מסר מרגיע, הנגיף לא מסוגל לעבור בחלב האם, זאת מאחר ובניסויים שנערכו לא נמצאו שברי נגיפי קורונה פתוגניים, כלומר כאלו שעלולים להדביק את הנולדים בנגיף הקורונה.

"יתרונות ההנקה עולים על הסיכון מפני הדבקה בנגיף הקורונה", קבע יו"ר הארגון ד"ר טדרוס אדהנום. גם משרד הבריאות פרסם לפני חצי שנה הודעה לפיה לא הצטברו עדויות להדבקת תינוק בקורונה באמצעות חלב אם.

מחקר חדש שבוצע בהובלת ד"ר נעה אופק שלומאי, מנהלת יחידת פגים ויילודים בבית החולים הדסה עין-כרם ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ניסה לבחון את הקביעות של ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות המקומי באמצעות מחקר על מדגם ישראלי נרחב, במספר רב של בתי חולים.

בין היתר ניסו החוקרים והחוקרות (13), רופאים ורופאות בפגיות בארץ, לענות דרך המחקר על שאלות מורכבות כגון האם הפרדה של יילוד מאימו לאחר הלידה מפחיתה את הסיכון להידבקות בנגיף, והאם תינוקות הצורכים חלב אם בדרך לא ישירה מהאם (שאיבה, לדוגמה) עלולים לסכן את התינוק שלהם בחשיפה לנגיף? העבודה המרתקת והמקיפה פורסמה לאחרונה במגזין המדעי Pediatrics, תחת הכותרת "Neonatal SARS-CoV-2 Infections in Breastfeeding Mothers".

המחקר כלל בדיקה ב-12 מתוך 26 מרכזי רפואה בהם מתקיימות לידות בישראל, בין החודשים מרץ עד מאי 2020.

בשני המרכזים הרפואיים שנחקרו, הדסה הר הצופים ועין כרם שבירושלים, בוצעו על ידי ד"ר אופק שלומאי וצוותה בדיקות לנגיף לכל הנשים שילדו החל מה-1 באפריל 2020 - כחלק ממדיניות המוסדות. ביתר המרכזים שבהם בוצע המחקר (10) נבדקו מקרים שבהם היה חשד משמעותי להידבקות בנגיף קורונה בקרב הנשים היולדות.

בקרב כל הנבדקות, הסימפטומים הקליניים של האמהות היולדות הוערכו לפני הלידה, במהלך ואחרי הלידה. כל האמהות עברו שתי בדיקת קורונה - מטוש אף ומשטח גרון. אמהות שנמצאו חיוביות לקורונה הופרדו במהירות מהיילודים בלידה או לאחר הלידה, ולפני שחרורן מבית החולים קיבלו הנחיות מסודרות לגבי המשך הטיפול ברכים הנולדים ותודרכו לגבי אמצעי זהירות למניעת זיהומים, כולל עטיית כפפות ומסיכות בעת הטיפול בתינוק.

בדיקות קורונה נלקחו מהתינוקות 14-21 יום לאחר שחרורם מביה"ח. החוקרים נעזרו בראיונות טלפונים כדי לשמור עם האמהות על קשר, עד חודשיים לאחר הלידה, וקיבלו מענה על שאלות כגון האם התינוקות ממשיכים להיות ניזונים מחלב אם או מפורמולה, האם הם נדבקו בנגיף, וגם האם ישנם חולי קורונה שנכחו בסביבה שלהם במהלך אותה תקופה.

החוקרים והחוקרות עשו מאמץ עילאי לקבל את הסכמת כל יולדת להעברת נתונים רפואיים עליהן ועל התינוקות שלהן, כדי לקבל תמונה רחבה ככל האפשר על הידבקות אפשרית ב-SARS-COV-19.

במהלך תקופת המחקר זוהו 73 נשים יולדות חיוביות לקורונה מתוך 45,000, שילדו ב-12 המרכזים הרפואיים שבהם נערך המחקר. לאחר בדיקה מול האמהות וקבלת רשותן, הסכימו להשתתף במחקר 53 אמהות חיוביות לנגיף ו-55 הילודים שלהן (היו גם תאומים).

מתוך 53 האמהות - 41 (74.5%) העבירו חלב אם שנשאב מראש לתינוקות הנולדים שלהן, במהלך תקופת ההפרדה בין האם לתינוק בביה"ח, שנמשכה ברוב המקרים יומיים עד שלושה. כמו כן, השאלונים הטלפונים חשפו כי לא מעט מהתינוקות היו בסביבה מזוהמת בקורונה לאחר שחרורם מביה"ח - ב-40% מהבתים הללו (22 מתוך 55) היה לפחות אדם אחד נוסף שחלה בקורונה, בנוסף לאם שנדבקה.

עוד נמצא כי רובם המכריע של התינוקות הנולדים, 47 (85%), ניזונו מחלב באמצעות הנקה ולא באמצעות שאיבת חלב או תחליפי חלב. כלומר, הנקה הייתה עדיפה על פני תחליפי חלב עבור נשים רבות שנבדקו במחקר.

בסך הכל הושגו בדיקות קורונה מ-33 מתוך 55 (60%) ילודים בין 14 ל-21 יום לאחר השחרור. כל תוצאות בדיקת ה- PCR לנוכחות נגיף הקורונה היו שליליות, למרות שהילודים טופלו בחלקם על ידי אמהות שעדיין היו חולות, ו-3 מהתינוקות היו במגע עור אל עור עם אמהותיהם לאחר הלידה, לפני שגילו שהן חיוביות לנגיף.

לאף אחד מהילודים הללו לא היה חום, שיעול או תסמיני מחלת קורונה אחרים - על פי המידע שהתקבל במהלך שיחות המערב הטלפוניות עם האמהות.

"למיטב ידיעתנו (משיחות טלפון ובדיקת דיווחי מחלקת חירום בילדים), אף אחד מהתינוקות הללו גם לא אושפז בבית חולים מחשש להידבקות בקורונה או בעקבות גורם אחר, בין 14 ועד 21 יום לאחר השחרור", צוין עוד במאמר המדעי. ניתן לטעון כי כל הממצאים שהתקבלו במחקר זה מאשרים תוצאות של מחקרים קודמים, בהם לא נמצאה עדות להעברה נגיף הקורונה דרך חלב האם בכל דרך שהיא (שאיבה, הנקה ועוד).

"תוצאות מחקר זה מבוססות על נתונים מקיפים וארציים, המשתרעים מרגע הלידה ועד שבועיים לפחות לאחר השחרור, ומאופיינים בשיעור השתתפות גבוה יחסית", סיכמו החוקרים והחוקרות במאמר המדעי. "הממצאים שלנו לא מראים שום סימני הידבקות בקרב ילודים של אמהות שנמצאו חיוביות לנגיף הקורונה.

מרבית הילודים היו ללא תסמינים, ואלה שסבלו מתסמינים קליניים של קורונה – נמצא כי הסיבות להידבקות שלהם קשורות ללידה עצמה (חשיפה לחולה במהלך הלידה) או לשהות בפגיה. התוצאות שלנו חושפות עוד כי הנקה אינה מובילה להעברה נגיפית מאמהות לתינוקותיהן, כל עוד ננקטים אמצעי זהירות היגייניים".

לפיכך, ד"ר אופק שלומאי וצוותה קובעים: "מתוצאות המחקר מובן כי הפרדת אם מהתינוק לאחר הלידה במהלך מגיפת הקורונה נראית מיותרת, כל עוד מבוצעות הבדיקות נגד הקורונה. יתר על כן, המחקר שלנו מגלה כי הנקה על ידי אם החולה בקורונה הינה בטוחה לילוד שלה, כל עוד נשמרים אמצעי מניעת זיהומים. מסקנות אלה, אנו מאמינים, יכולות לשמש את קובעי המדיניות בהמשך המשבר המתמשך של הקורונה".

מעוניינת לשתף אותנו בתוכן מעניין? שלחי לנו הודעה בוואטסאפ - 0583288642




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הפרדת תינוקות מאמהות  

    חרדי

;