הפינוקים של מוניר: ככה "פותחים שולחן" כשר למהדרין

אם שאלתם עצמכם פעם מה יש לחרדי אדוק, שלא לומר 'דוס', לחפש בלב ליבן של שכונות דרום תל-אביב, ישנה תשובה בת שתי מילים שתניח דעתכם: ושבעת וברכת.

מסעדת הבשרים המובילה הפכה בשנים האחרונות לשם דבר במגזר החרדי ומחוצה לו, בזכות מספר אלמנטים נורא חשובים עבור כל חובב בשרים, אבל גם לא מעט בזכות האנרגיות הבלתי נדלות של מוניר המשמש כמארח/מלצר/אב הבית של המקום, שהפך לסמל מוכר של המסעדה בקרב בחורי ישיבה רבים.

כבר בהגיענו למסעדה, לא יכולנו להתעלם מנוכחותו הדומיננטית. חיש קל הוא פינה לנו שולחן, ובפעם האלף ומשהו בערך בחייו, שבר שיא מהירות בהצעת הזמנה שכללה "חומוס-צ'יפס-סלט-חמוצים-טחינה-לאפות" ועוד כמה מצרכים שמן הסתם פספסתי במהלך הקראת הטקסט המסחרר.

אחר מספר דקות הוגשו לשולחננו מגוון ענק של סלטים, יחד עם לאפות רותחות וטריות היישר מהטאבון. הטריות של הסלטים ראויה לשבח בפני עצמה, אולם מה שתפס בעיקר את תשומת ליבנו היה השפע הרב והנקודה ששום סלט כמעט לא חזר על עצמו. התחלנו בטעימות של סלטי הגזר והחמוצים המקסימים, שפתחו לנו את התיאבון. המשכנו דרך החצילים הקלויים והסלק וקינחנו עם סלט הניסואז והכרוב. לא אלאה אתכם בפרטים אודות כל סלט וסלט, מחמת אריכות הדברים, אולם ניתן לציין באופן כללי כי הם היו עשויים בצורה מאוזנת, מדויקת ולא מכבידה. כך למשל סלט החמוצים, לא היה מדי ספוג בחומץ ובתיבול כבד, כפי שחוטאים רבים, אלא עם טעמים מעודנים שמאפשרים לך עדיין להרגיש את טעמי הירק עצמו.


מגוון ענק של סלטים • קרדיט: אתר החברה

אחרי הסיפתח המוצלח, עברנו לנגב את החומוס והטחינה, עם הלאפות המיוחדות. היה קשה מאוד לפספס את העובדה שמדובר בחומוס תוצרת מקומית, כיאה למסעדה באווירת אירוח אסלית. בכך הם הפיגו בנו את החשש מטעימת חומוס תעשייתי ומהונדס על ידי כמון וטחינה, כפי שעושות מסעדות רבות, על מנת לטשטש את הזהות המקורית של המאכל המסורתי. החומוס עצמו היה מתובל בטעמים חזקים ונכונים ואילו היינו בחומוסיה, ללא ספק היינו מסיימים את המנה בפעולת ליקוק הצלחת, אלא שרצינו להשאיר מקום בבטן למנה העיקרית.

בשלב הזה האווירה התחממה. הציפייה לבשרים הפכה לדריכות והדריכות הפכה לתשואת "וואו" ענקית, עת הוגשו אחר כבוד ארבעת שיפודי בשר בצלחת לבנה תמימה שנדמה שלא הבינה את גודל חשיבות המעמד בה היא משתתפת. כל זאת לצד צלחת עמוסה בשווארמה עסיסית.


ושבעת וברכת • קרדיט: אתר החברה

בחרנו להתחיל מהכבד אל הקל. וכשאני אומר כבד אני מתכוון לשיפוד כבד, שהיה רך ועסיסי, על אף תהליך הצלייה וההמלחה שהיו עלולים לסכן אותו בהתייבשות יתירה. השמירה על הגבול הדק הזה בין צלייה ראויה לעסיסיות הבשר, היא עניין שדורש יד מקצועית ומנוסה.

השיפוד השני היה שיפוד כבש משובח. הוא לא היה רווי במידה רבה של שומן ולטעמי זו לגמרי נקודת זכות שמאפשרים לנגוס בחדווה בבשר עצמו ועקרונית לא הייתי מתנגד לארוחה המורכבת אך ורק משיפודי כבש כאלו.

שני השיפודים הנוספים היו של פרגית וקבב טלה והם עמדו גם כן בסטנדרט הגבוה של המסעדה. טריים, רכים, עשויים בדיוק במידה וכמובן - טעימים באופן קיצוני.

מכאן עברנו לצלחת הגדושה בשווארמה, שהייתה עשויה מתרכובת בשרים איכותית. גם כאן ניכרה יד האמן שעמלה על הכנתה. כדי למקסם את הביס האחרון של הארוחה, גלגלתי חתיכה קטנה של לאפה, יחד עם סלט חמוצים וגזר כשמעליהם שארית השווארמה וניתן לומר כי הביס בהחלט עמד בציפיות והיווה סיום הולם לארוחה משובחת ומוצלחת.


שווארמה משובחת • קרדיט: אתר החברה

לאחר הארוחה שוחחנו עם הבעלים של המסעדה, דרור, ששיתף אותנו בהיסטוריה ארוכת השנים של המקום.

"שנה אחרי מלחמת ששת הימים, אבא שלי פתח כאן את המסעדה וכבר מאז היא זכתה להצלחה גדולה", מספר לנו במין התרפקות נוסטלגית. "בשנת 99 עברתי איזשהו תהליך התחזקות וכך גם המסעדה בהתאם.... עברנו להכשר מהדרין ומאז גם חרדים המקפידים על נושא הכשרות יכולים ליהנות ממטעמי המקום".

דרור מציין כי המסעדה הפכה למעוז של בחורי ישיבות. "הרבה מגיעים לכאן מכל קצוות הארץ, ליהנות מאוכל טוב, להשתחרר. אנחנו פתוחים עד השעות הקטנות של הלילה וב'ליל' שישי יש שיושבים כאן כמעט עד הבוקר".

אז לסיכום, אם אתם מחפשים "לפתוח שולחן" כשר למהדרין וליהנות מחוויה קולינרית משובחת ועסיסית, יש לנו כתובת בשבילכם: אצ"ל 47, תל אביב יפו. המסעדה כשרה למהדרין בהשגחתו של הרב מחפוד.

טלפון: 03-639-0677

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!