ט' אדר ב' התשפ"ד
19.03.2024
עוברים מסך

לקחי אסון מירון: איך נשפר את ההסברה החרדית?

אם יש משהו שהתגלה לעולם בתקופה האחרונה הוא סדר הגודל של כוח ההסברה • ב'בית הספר לקולנוע יהודי' מלמדים אותנו את כוחותיו של הכלי הזה, האמירה והרגש שאנו רוצים להעביר לקורא או לצופה חייבות להיות מדויקות, על איזה עצב בדיוק לנגן, איזה רגש להפעיל ובאיזו צורה • הסודות של עולם הקולנוע היהודי נחשפים

לקחי אסון מירון: איך נשפר את ההסברה החרדית?
נספי האסון צילום: David Cohen/Flash90

אם יש משהו שהתגלה לעולם בתקופה האחרונה הוא את סדר הגודל של כוח ההסברה. עבודה מצוינת בתחום עשו פעילי ארגון החמאס. שנאה ודה-לגיטימציה כלפי הצבא המוסרי בעולם וחמלה ואמפטיה כלפי ארגון שמשתמש בנשים ובילדים כבשר תותחים. איך עושים הסברה מצוינות ואיך גורמים לאנשים דחייה או חיבה, אהדה או אכזבה?

במילה אחת; אומנות. ואיפה נמצא הספקטרום האומנותי כולו תחת קורת גג אחד? נעים להכיר קולנוע. רעם התותחים פסק מלהכתיב את גורל המערכה, ואת מקומו תפש פסקול עדין ומכמיר לב וזווית מצלמה מחושבת וסוחטת דמעות.

הולכים על ביצים

אחד החששות לאחר אסון מירון היה חגיגת התקשורת על חשבון החרדים, מודדים אותנו, בעשר עיניים. לעיתים שוכחים שמודבר בבני אדם, כתבים לענייני חרדים בתקשורת הכללית מסקרים אותנו משל היינו קופים. אולי הגיע הזמן שתהייה לנו מערכת הסברה משלנו, גם לנו תהיה נקודת מבט, נפסיק סוף סוף לעטות מעילים ביום סגריר ונהפוך לאלו המנתבים את כיוון הרוח. כדי לעשות זאת צריך ללמוד את המקצוע בעל ההשפעה והעוצמה הזה במקום שכפוף להלכה, הנותן כבוד לאמונה ודרך השם ובד ובד משלב מקצועיות. כזה המאפשר מרחב בירור לדרכים אמנותיות לביטוי, שיפתח דלת לעולם הקולנוע, התקשרות והכתיבה.

האם קיים מקום כזה?

ב'בית הספר לקולנוע יהודי' מלמדים אותנו את כוחותיו של הכלי הזה, האמירה והרגש שאנו רוצים להעביר לקורא או לצופה חייבות להיות מדויקות, כמו יירוטי כיפת ברזל לטילים מעזה. על איזה עצב בדיוק לנגן, איזה רגש להפעיל ובאיזו צורה. במקביל, שמים דגש על ההרס שיכול להביא שימוש לא נכון, המסרים עלולים להיות מזיקים. אז בעזרת כתיבה, צילום, בימוי, עריכה, פס קול, תאורה והלבשה, אנחנו יוצרים את הדיבור שלנו, את הייצוג שלנו, את הקול שלנו, כיחיד כמגזר וכעם.


צילומי הקולנוע היהודי • קרדיט: תורת החיים

אמונה באמנות או אמנות באמונה

התרבות הכללית הולכת שבי אחר אמנים ויצירותיהם. אג'נדות, מעשים ואמונות פסולות לא פוגמות בתדמיתו ובמעמדו של האמן. היצירה הופכת להיות מקדש, אמונה עיוורת, חזות הכל. בעוד שיטת לימוד האמנות במקום יהודי שמה דגש על מחויבות לרצון ה' ומוסר, תוך לקיחת אחריות על התוצר היוצא מתחת ידינו. האומנות הופכת לכלי שרת ביד האמונה.

למד אותו לדוג

אם יקבל עני דג אחד הוא ישבע יום אחד אך אם נלמד אותו לדוג הוא יהיה שבע חיים שלמים.

חזון בית הספר הוא שלא להסתפק בגחמות הסברתיות מקומיות, אלא להפיק יצירות קולנועיות, איכותיות ועמוקות על בסיס קבוע - לפתח שפה יהודית קולנועית חדשה, יהודית, לספר סיפור שלא סופר עדיין, סיפור העם שלנו, סיפור של הקב"ה, אז מי בא ללמוד לדוג איתי?

לפרטים נוספים צרו קשר במס' 072-394-3890 או השאירו פרטים ונחזור אליכם >>

לימודי קולנוע קולנוע חרדי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }} | {{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }} | {{ reply.date_parsed }}
טען עוד