1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. קורונה
  4. עיתונות ותקשורת

הפרשן החמיא והפרופ' חטף: "עוצמות הסחלה"

פרשן 'חדשות 13' נדב איל תקף את שרי קבינט הקורונה על הזלזול במספר המאומתים לנגיף הקורונה שנכנסים מדי יום לגבולות ישראל, וציטט את פרופ' דביר ארן שטוען כי סיכוייו של נכנס לנתב"ג להיות חולה קורונה גבוהים בהרבה. ארן חטף מתקפת גולשים ונתן שרשור ציוצים ארוך

יוסי שטארק, ט"ז אב תשפ"א 25/07/2021 09:26

קרבות טוויטר על מחדל נתב"ג נדב איל ופרופ' דביר ארן נדב איל ופרופ' דביר ארן צילום: מתוך הטוויטר של נדב איל ודביר ארן

העיתונאי והפרשן נדב איל תקף את שרי קבינט הקורונה על הזלזול במספר המאומתים לנגיף הקורונה שנכנסים מדי יום לגבולות ישראל.

איל צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "אני רואה את השקר לגבי נתב"ג וזה שנכנסים מחו"ל לא מעלים את ההדבקה, וזה רק שברי אחוזים. ראשית, ממליץ לחזק את לימודי הליב"ה. שנית, וכדי לסבר את האוזן, פרופ' דביר ארן, עשה את זה פשוט: מישהו ששב מחו"ל? לפי נתוני החודש בממוצע סיכוייו להיות עם קורונה גבוהים פי 50 עד 66 ממי שלא".

"האם זה אומר לסגור את נתב"ג? לא. אבל בוא נתחיל בזה שמבינים את העובדות, ואחת מהן היא ששיעור החיוביים בקרב החוזרים גבוה לאין שיעור מהשיעור הנצפה או המוערך של תחלואה באוכלוסייה", כתב הפרשן.

"לא ייאמן ששנה וחצי לתוך העסק הזה וכל הודעה לעיתונות של בעל אינטרס או מי שלא יודע חשבון עושה גלים", דברי איל.

הפרופ' דביר ארן צייץ מספר שעות לאחר מכן: "‏אז בעקבות הציוץ של ‎נקב איל 'זכיתי' לחטוף את עוצמות הסחל'ה של הטוויטר הישראלי. כיף. באמת מבאס שאנשים מרשים לעצמם להתבטא בצורה כזו ומשתמשים בתיבת תהודה עצמית כדי להוריד את רמת השיח לרמות תחתית. זה לא משהו שלא ידעתי, רק שזה באמת שונה שזה מכוון אליך".

‏אין לי עניין מיוחד לתת במה לגועל הזה, ולכן לא אשתף. אבל האמת שאני מרגיש שזה קצת מגיע לי כי כנראה בשבוע האחרון גם אני קצת התדרדרתי לרמת שיח לא מכבדת, ואני מבטיח לעשות מאמץ להימנע מזה להבא".

‏בואו נתמקד בעיקר. אולי הדבר המרכזי ביותר שצריך לעשות במחקר הוא להגדיר בצורה נכונה את קבוצת הביקורת. לשום ממצא אין ערך בלי השוואה נכונה לקבוצת ביקורת. כשמסתכלים על 235 סוגי ההטיות שהגדיר יואנידיס מגלים שרבות מהן קשורות לבעיה הזו של חוסר התאמה בין קבוצת ההתערבות ולקבוצת הביקורת".

‏זה נושא כל כך מרכזי, ואנשים נופלים להטיות כאלו פעם אחר פעם, שחבל לי ששיטות מחקר הוא לא נושא חובה בקוריקולום המדעי וההנדסי. אגב, מי שבעניין, יואנידיס (לפני שהלך לאיבוד) כתב כמה מאמרים מרתקים על נושאים אלו".

‏רוב המגיבים (חלקם בצורה מכובדת וחלקם קצת פחות) העלו את הטענה שקבוצת הביקורת לנתב״ג היא האוכלוסייה שנבדקה באותו היום. הטיעון נובע מזה שכולם נבדקים בנתב״ג ולכן קבוצת הביקורת היא נבדקים בישראל. אבל זו כמובן הטיית בחירה קלאסית".

‏האנשים שעברו בנתב״ג לא בחרו להיבדק, לעומת הנבדקים בישראל שכן בחרו. הנבדקים בישראל מועשרים בסימפטומטים ובנחשפים למאומת, ולכן אין שום הגיון בלהשתמש בקבוצה זו כקבוצת ביקורת. היחס בין המאומתים לנבדקים לא מייצג את התחלואה בישראל אלא רק את התחלואה מתוך קבוצת הנדבקים".

‏אז מי כן קבוצת הביקורת שלנו? כדי להשוות את רמת התחלואה של חוזרי חו״ל אנו צריכים להשוות לרמת התחלואה בישראל. הדבר הטוב ביותר היה אם היו לנו תוצאות של בדיקות סקר אקראיות, אבל אין לנו. הדבר הקרוב ביותר שיש לנו הוא מספר המאומתים היומי חלקי מספר התושבים בישראל".

‏אבל זה בעייתי, ורבים העלו את הטענה (גם אם לא לגמרי הבינו מה הם אומרים). זהו חסם תחתון על אחוז החולים החדשים ביום. ישנם רבים שחלו אבל כלל לא נבדקו (או יבדקו בהמשך) - תחלואה סמויה. כמובן שהתייחסתי לזה בציוצים שלי, אבל זה לא הפריע למגיבים. השאלה, מהי רמת התחלואה הסמויה כיום בישראל?".

‏אמנם מכחישי הקורונה למיניהם טענו תמיד לתלואה סמויה עצומה, אבל זה כבר הופרך פעמים רבות (במכפלות שהוצעו כבר מזמן כל המדינה חלתה 3 פעמים). אנחנו יודעים מהגלים הקודמים שהתחלואה הסמויה בישראל היתה בסדר גודל של 30-50%, כלומר על כל שני מאומתים, מקסימום אחד פוספס".

‏נראה שעכשיו יש יותר תחלואה סמויה, וניתן לנסות לאמוד זאת בעזרת היחס בין מאושפזים למאומתים. אבל זה קשה עכשיו בגלל שרוב האוכלוסיה מחוסנת, והסיכוי להתאשפז נמוך. דרך לאמוד זאת היא להסתכל על לא מחוסנים מבוגרים".

‏באנליזה שביצעתי לפני מספר ימים ההערכה היא שיש תחלואה סמויה אצל לא מחוסנים של בערך 100% (על כל מאומת, יש מאומת מפוספס). כאמור, כתבתי את זה בציוצים שלי שתתכן תחלואה סמויה בפקטור של 2, וזה יגרום להערכה של פי 50 להיות חצי מכך".

‏טיעון נוסף שהועלה היה כי צריך לא להסתכל על מאומתים חדשים אלא על חולים פעילים. לפי הטיעון הזה, אין 1000 מאומתים חדשים אלא 10000 חולים פעילים ולכן מספר זה צריך להיות במונה. זוהי הטיית דגימה, שמוטה על ידי שימוש בדגימה עם החזרה (הטיה מאוד פופולרית)".

‏יש הרבה דרכים להסביר את השגיאה פה, ונבחר אחת (שאני בטוח שלא תספק את הצייצן, אבל במגבלות הפורמט זה מה יש). נניח שביום א׳ דגמנו את כל האוכלוסייה ויחס המאומתים שלנו כולל את כל החולים הפעילים. ביום ב׳ נבצע דגימה נוספת, האם נכלול את אלו שאימתנו ביום הקודם? ברור שלא".

‏אנחנו משווים את נתב״ג לאנשים שלא יודעים שהם מאומתים. זוהי קבוצת הביקורת שלנו כדי למדוד מה הסיכוי של מישהו שהולך להיבדק ולא יודע אם זו קורונה. אגב, מאומתים נמצאים בבידוד, ואוי לנו אם הם לא. הם 'כבר מיצו' את ה-R שלהם".

‏היו עוד שלל טיעונים שלא ראויים להתייחסות, אבל אני אתייחס לטיעון שלא הועלה, ויש לו תפקיד מרכזי. מהו גודל האוכלוסיה במכנה? בציוץ ההדגמה שלי השתמשתי ב-9 מיליון, אבל זו הערכת יתר. גודל האוכלוסייה האפקטיבי הוא קטן יותר כי כרגע ההתפשטות עוד לא הגיעה למגזרים הערבי והחרדי".

‏בנוסף סביר שיש הבדלים בהתפלגות הגילאים והמדדים הסוציואקונומיים בין חוזרי חו"ל לכלל ישראל, וזה עלול לייצר הטיות נוספות (חלקן כאלו שיעלו את הפער, וחלקן יקטינו)".

‏אם זה לא היה ציוץ בטוויטר אלא מאמר מדעי היינו עושים מאמץ להעריך במדויק את כל הערכים הללו, אבל זה כן ציוץ, והמטרה שלו היתה להבהיר את חוסר ההגיון בהשוואת אחוז המאומתים בנתב"ג לעומת אחוז המאומתים בבדיקות בישראל".

‏אחרי שאמרנו את כל זה, אם לוחצים אותי לקיר להעריך, מאומת מנתב״ג הוא ככל הנראה בעל סיכוי של סדר גודל של פי 20 להיות מאומת מאשר אדם זהה לו שלא חזר מחו"ל. זו ההערכה עם שגיאה די גדולה, אבל היא נראית לי סבירה בהינתן כל המידע שבפנינו".

‏"ושנזכה כולנו להשתפר ביכולת שלנו לנהל שיח גם אם אנחנו לא מסכימים, וגם אם אנחנו חושבים שהצד השני מטומטם. שבוע טוב", סיים פרופ' ארן.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;