1. עמוד הבית
  2. בריאות
  3. חדשות בריאות

הבת תרמה לערבי, האב החליט לנתק קשר

ישראלית שתרמה כליה לילד בן 3 בעזה, למרות התנגדות קרובי משפחתה כולל אביה הוחרמה תחילה, אך לבסוף כשהללו הבינו כי בתמורה תושתל כליה באם ישראלית אחרת, המשפחה התרצתה ושבה להיות בקשר | הסיפור המלא

יענקי פרבר, כ' אב תשפ"א 29/07/2021 21:32

משפחה לפני הכל? pixabay pixabay

גננת מהצפון בת 50, תרמה כליה לילד פלסטיני בן 3 בניגוד לרצון משפחתה ומשלמת על כך מחיר אישי. עידית הראל סגל יצרה קשר עם קבוצה המקשרת בין תורמים ומקבלים, והחלה תהליך של תשעה חודשים להעברת הכליה שלה לילד חולה שזקוק לה.

ה"מישהו" התגלה כילד פלסטיני בן 3 מרצועת עזה. "אתה לא מכיר אותי, אבל בקרוב נהיה קרובים מאוד כי הכליה שלי תהיה בגופך", כתבה סגל בעברית לילד, שמשפחתו ביקשה לא להיחשף בשמה "בגלל הרגישויות כלפי שיתוף פעולה עם ישראלים", כך דיווחה סוכנות הידיעות AP. ידיד המשפחה תרגם את המכתב לערבית כדי שהמשפחה תוכל לקרוא, "אני מקווה בכל לבי שהניתוח הזה יצליח ותחיה חיים ארוכים ובריאים ומשמעותיים".

עוד כתבה סגל: "אחרי המלחמה בין ישראל לפלסטינים בעזה, דחיתי את הכעס והתסכול וראיתי רק דבר אחד, אני רואה תקווה לשלום ואהבה ואם יהיו יותר כמונו, לא יהיה על מה להילחם".

מה שהתרחש בחודשים שבין החלטתה של סגל וההשתלה ב-16 ביוני, גרם לקרעים עמוקים במשפחה. בעלה והבכור מבין שלושת ילדיה, בן בתחילת שנות העשרים לחייו, התנגדו לכך ואביה אף הרחיק לכת והחליט לנתק עמה קשר שכן משפחתה נפגעה מטרור פלסטיני לפני שנים ועל כן התקשתה לגמול חסד ולהציל חיים של בן הצד השני, שעשוי אולי בעתיד להתגייס לאחד מארגוני הטרור ולבצע פיגועים נגד ישראלים.

"המשפחה שלי ממש התנגדה לזה. כולם היו נגד זה. בעלי, אחותי, בעלה. ומי שפחות תמך בי היה אבי", סיפרה עידית סגל במהלך ראיון שנערך לאחרונה בביתה ביישוב אשחר, "הם פחדו" אמרה.

כאשר גילתה את זהותו של הילד, היא שמרה לעצמה את הפרטים במשך חודשים ולא סיפרה לאף אחד. "לא סיפרתי לאף אחד", אמרה סגל. "אמרתי לעצמי אם התגובה לתרומת הכליה כל כך קשה, אז ברור שהעובדה שילד פלסטיני יקבל את זה תעשה את זה קשה עוד יותר".

המקרה של הנער בעזה היה מסובך. כדי להאיץ את התהליך, נאמר לאביו שלא יוכל לתרום בעצמו לבנו כי הוא לא התאים, שאם הוא יתרום כליה למישהו ישראלי, הילד "יעלה מיד לראש הרשימה" של קבלת כליה.

באותו יום שבנו קיבל כליה חדשה, האב תרם אחת משלו לאם ישראלית לשני ילדים בת 25.

היא אמרה כי היום בעלה מבין טוב יותר, וכך גם ילדיה. וערב הניתוח של סגל, אביה התקשר. "אני לא זוכר מה הוא אמר כי הוא בכה" אמרה סגל. ואז היא אמרה לו שכליה שלה עוברת לילד פלסטיני. לרגע השתררה שתיקה. ואז אביה דיבר. "טוב", הוא אמר, "הוא גם צריך חיים".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. חולת נפש. למה שלא תתרום מוח לכלבים?  (ל”ת)


  2. האם לאדליף הטלר ג"כ היית נותנת אם כן אז את רוצח ולא מציל  (ל”ת)


  3. ימים יגידו...  


  4. גם אני הייתי מנתק קשר עם אחת כזאת שעושה פשע כזה  

    אייל75465

;