גלגל ההצלה? • 'שד עדתי' בליכוד: "מחרימים את ש"ס כי הם מזרחיים"

במהלך הימים האחרונים, עת החלו להרגיש את ספסלי האופוזיציה הקרים נושפים בעורפם, פמפמו הנציגים החרדיים שוב ושוב ש'הבית היהוד' מחרים את החרדים. את רוב תושבי מדינת ישראל, צריך להודות, זה לא ממש מעניין, כנראה גם לא את מתיישבי יש"ע.

אבל יש קבוצה שעליה ההחרמה לא מקובלת. למרבה ההפתעה, מדובר בקבוצה פנימית בליכוד, רובה מזרחית, אבל לא רק. וכך, בעוד חברי כנסת בכירים ושרים מפעילים לחץ להקמה מיידית של ממשלה אזרחית, נטולת חרדים (מחר צפוי כנס של פעילי ליכוד בחיפה למען המטרה הנ"ל), יש גם מי שפועל למען צירופה של ש"ס לקואליציה.

לדברי אותם פעילים, "ש"ס הם אחים שלנו, הם היו איתנו לאורך כל הדרך, אנחנו חשים כאילו הליכוד נלחם במזרחיים ומחרים אותם. ש"ס היא לא מפלגה חרדית בהגדרה, היא בעיקר מפלגה ספרדית".

כשהם רוכבים על הגל העדתי, לא חוסכים אותם פעילים כל מאמץ ללחוץ במקומות הנכונים. אם לסמוך על מה שסיפרו, הרי שמאחוריהם פגישות עם מנהלי לשכת רוה"מ, הגלויים והמושכים בחוטים גם יחד, לדבריהם, "דיברנו עם שרה נתניהו בנושא - והיא הבינה לליבנו". מה שכבר ברור - ביבי לא יוכל להרשות שד עדתי חדש בתוך מפלגתו.

חלק מחברי הקבוצה מגדירים עצמם מקורבים לש"ס, הגם שהצביעו ליכוד. "אני הצבעתי ליכוד, אשתי ש"ס", אומר אחד, או כאלו שחשים כי "ביזו את הרב עובדיה יוסף". וגם אם אינם מצביעים ש"ס - מדובר מבחינתם בחציית קו אדום.

זו אולי הסיבה לכך שבעוד שהמגעים מול יהדות התורה הוקפאו, לפחות זמנית, טרח היום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפגוש אישית את שלושת ראשי ש"ס. באופן רשמי אמר להם ביבי: "אני מאד רוצה בכם, אך לא יכול".

כמו תמיד, האמת מסתתרת במה שלא פורסם. התחושה השוררת בליכוד ש"עם הש"סניקים אפשר להעביר כמעט כל מתווה גיוס", מה שלא יקרה עם יהדות התורה. מצד שני, עם כל הרצון הטוב, לפיד ובנט עדיין מתעקשים שלא להצטרף לקואליציה עם החרדים, ומבחינתם ש"ס ויהדות התורה כלולים באותה הגדרה.

החלום והסיוט: צירוף העבודה, וריצה מול אולמרט

אם קיווה אי מי כי הברית של לפיד ובנט ניתנת לפרימה, המציאות בשטח מוכיחה אחרת. גם מקורבים שניסו נואשו. "ככל שיורים עליהם, הם רק מתחזקים", הודיעו.

לכאורה הרכבת הקואליציה אמורה להסתיים במהרה: בנט ולפיד מפנימים שאי אפשר לדרוש הפרה של ההסכם הקואליציוני שכבר נחתם מול התנועה, ובליכוד מעריכים שהם גם יקבלו זאת. אם אכן יחליט נתניהו לוותר על החרדים, יש לו ממשלה. אלא שעד כה נראה שהוא עדיין לא בשל לכך.

ציר נוסף שפיתח אשליות עד לפני מספר ימים היה ציר העבודה. בכירים בליכוד האשימו גורמים בש"ס בכך שפיתחו את הציפיות ונתנו תחושה ש"עופר עיני מונח להם בכיס". בש"ס, מצידם, לא נותרים חייבים, וטוענים שנתניהו לא עשה די כדי לגרור את יחימוביץ' אל ממשלתו. "היא לא ממש מאמינה לו", הם טוענים, וגם מבינים אותה. לדעתם, נתניהו לא בא לקראתה מספיק.

הדיבורים הללו לא עולים בקנה אחד עם השמועות על כך שנתניהו עצמו לא חפץ בקואליציית בנט-לפיד, אם אכן הוא כל כך נחרץ בכך, עליו להציע עולם ומלואו למפלגת העבודה.

תרחיש הבחירות, אגב, הוא התרחיש בעל הסבירות הכי פחות נמוכה בימים אלו. פטירתו של עד המדינה בפרשת הולילנד שמואל דכנר - משיבה את אהוד אולמרט לקדמת הבמה, ועשויה לגרום לו לשקול ריצה עתידית בבחירות קרובות. רק זה חסר לו לנתניהו. דבר אחד הוא להתמודד עם יאיר לפיד, שגם אם יזכה במספר המנדטים הגבוה יותר - ספק אם ידע ויוכל ילהרכיב קואליציה, ודבר שונה לגמרי הוא להתמודד עם מי שכבר כיהן בעבר כראש מממשלה.

מה גם שהמצב הפנימי בליכוד כה רעוע, עד כי הסיכוי לנהל כראוי מערכת בחירות נוספת שואף לאפס. ועידת המפלגה לא כונסה זה מכבר, ממילא לא נבחרו מוסדות, התככים הפנימיים הגיעו לשיאם וקרבות המחנות בעיצומן, מעמדו של נתניהו הולך ונחלש – וכל זה עוד לפני הספק האם ירוצו שוב יחדיו הליכוד וישראל ביתנו. הליכה בשני ראשים תביא אולי מספר גבוה יותר של מנדטים, אבל עשויה לצמצם לנתניהו את הסיכוי לקבל את מלאכת הרכבת הממשלה מנשיא המדינה, שמעון פרס.

בית יהודי לחוד ומתנחלים לחוד

ככל שחולפים הימים דומה שהמצב הולך ומסתבך. אפילו שאלת זהות היו"ר בש"ס כבר אינה עומדת על הפרק, מול ה'צרות הגדולות' והאמיתיות העומדות בפני התנועה הקדושה. אחרי הכול, לא מבקשים רק להטילה לזרועותיה האכזריות של האופוזיציה, אלא מאיימים (הבית היהודי) ליטול ממנה את המשרד האהוב עליה ביותר, משרד הדתות.
,
בבית היהודי דורשים את המשרד בבלעדיות, בש"ס מתחננים לכך שלפחות לא להם ולא להם יהיה השלל - אלא שהליכוד הוא זה שישמור על המשרד. אם תוקם ממשלה אזרחית, סביר להניח שש"ס תיאלץ לוותר גם על בקשתה האחרונה. אם יועילו הלחצים והיא תוכנס פנימה אל הקואליציה - היא תצטרך להגיד תודה על כל פירור שייזרק לכיוונה.

התקווה במפלגות החרדיות היא שהלחץ הבינלאומי יביא לפעולות מדיניות נוטות-שמאל של ממשלת נתניהו-לבני, מה שיגביר את הלחץ על בנט מכיוון גבעות יהודה ושומרון. קרי, מי שלא הזדעזע מכך שהוא מחרים חרדים לתיאבון, יזדעזע גם יזדעזע מכך שהוא יפנה התנחלות. אז תהיה זו שעתן היפה של המפלגות החרדיות, שיחכו בסיבוב בסבלנות.

במקביל כבר נשמעים קולות הנקמה בש"ס. גורם במפלגה אמר היום ל'הארץ' כי "לא משנה איזו ממשלה תקום, אנחנו הולכים על הראש של ההתנחלויות, בלי חשש. כשישאלו איפה הכסף, נגיד שהוא בהתנחלויות, נצביע בעד פינוי מאחזים והקפאות בנייה".

למען האמת, במצב בו ש"ס רצה בשלושה ראשים, קל למצוא ציטוטים שונים וגם סותרים מבכירים כאלו וגם אחרים. בשיחה עם אחד מהם, לדוגמה, הוא נחרד מהידיעה הזו. "להתנקם במתנחלים?" - הוא מזדעזע. "הרי הרב עצמו נלחם נגד ההתנתקות, דאג למתנחלים שגורשו מבתיהם, חברי הכנסת של ש"ס היו שותפים בוועדות השונות שטיפלו בנושא, איך אפשר להילחם במתנחלים? במי נילחם? בתושבי אריאל, שחלקם הגדול הוא מצביעי ש"ס?"

"נבוא חשבון עם 'הבית היהודי'", הוא מבטיח. "אבל לא עם המתיישבים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!