65 שנה אחרי: האב שנהרג בדרכו לראות את בנו הנולד, הובא למנוחות

יצחק זוזל, נולד ב-1907 בעיירה בריינשצ'יק בפולין בשנת 1928, היגר לבדו מפולין לארגנטינה והיה חלק מתנועת הגירה גדולה שהתרחשה באירופה החל מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד תחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת. הוא הגיע לארגנטינה באונית נוסעים בשם ALSINA שהפליגה מנמל מרסיי שבצרפת לבואנוס איירס, כל יתר משפחתו נשארו בפולין.

יצחק התגורר בבואנוס איירס, עבד בעבודות מזדמנות ולאט לאט החל את צעדיו במסחר ברובע 'אונסה' שבבואנוס איירס (רובע הדומה באופיו לשוק לוינסקי בתל אביב), הוא התגורר ברחוב Larrea 268, ונהיה לסוחר ידוע ברובע אונסה (el once).

בשנת 1938 הצליח יצחק להביא לארגנטינה את אחיו חיים, שני אחים נוספים והוריו נשארו בפולין, אשר עימם אבד הקשר וכל ניסיון לאתרם בתום מלחמת העולם השנייה לא צלח. ב-9 למרץ 1950 נישא יצחק לשושנה, בת למהגרים מאודסה וורשה, שהתגוררו במחוז סנטה פה, שהייתה באותם שנים אבן שואבת למהגרים ממזרח אירופה.

מיד לאחר חתונתו נקרתה בפני יצחק הזדמנות לקנות בית וחנות בעיירת ספר בשם גואמס (GUEMES ) ולהקים שם עסק בסגנון 'כלבו', כאשר הרעיון שלו היה לנצל את קשריו ברובע "אל אונסה" ולהביא סחורות למחסנים שלו בעיירה גואמס ולמכור את מוצריו לאזרחי בוליביה השכנה (הבוליביאנים היו עוברים לארגנטינה לעיירות הספר שלה להצטייד במוצרים ובגדים שלא היו בנמצא בבוליביה), בעקבות כך עברו יצחק ושושנה להתגורר בעיירה 'גנרל גומס' שבצפון מחוז סלטה וגם אחיו של יצחק, חיים, עבר איתם כדי לעבוד במיזם.

את בתם הראשונה, רחל לאה, ילדה רעייתו, שושנה, לצד אימה בסנטה פה, אשר היה מקום הרבה יותר מתקדם מבחינה רפואית מאשר סלטה. לקראת לידת בנם השני, שוב נסעה שושנה לסנטה פה להיות יחד עם אימה ולהיעזר בה בעת הלידה.

ב-6 לאוגוסט 1956, נולד ליצחק ושושנה בנם השני. מיד אם קבלת הבשורה המשמחת, יצחק שם פעמיו לדרך, מבלי לדעת שזוהי דרכו האחרונה, ומשאלתו לראות את בנו לא תעלה בידו. מעיירת גואמס הוא נוסע לסלטה משם לעיר רוסריו, שם הוא מחליף אוטובוס. ביום ה-10 לאוגוסט 1956 יוצא יצחק בשעה 6:40 באוטובוס לכיוון סנטה פה, נסיעה שאורכת כשעה וחצי, האוטובוס נוסע במהירות המותרת, הכול היה נראה תקין, בשעה 7:40 כשהאוטובוס חוצה את נהר 'קרקנייה' כ-4 ק"מ מעיירת 'טימבואס', הציר הקדמי נשבר, הנהג מאבד שליטה והאוטובוס מתהפך על גגו ונופל על גדת הנהר היבש. התוצאה איומה; 25 פצועים, ו-7 הרוגים. יצחק נהרג במקום.

הדיווח על התאונה מ-1956, לצד השעון שנמצא בקברו וכן כפתור המכנס של הנפטר.

גיסו בני, אחיה של רעייתו שושנה נקרא לזהות את גופתו. את בנו מריו שהיה בן 4 ימים במותו, את רעייתו היולדת הטריה ואת בתו רחל הוא כבר לא זכה לראות. יצחק מובא למנוחות בבית העלמין היהודי בעיר סנטה פה, ובנו הנולד נקרא יצחק בבריתו על שם אביו.

אך כאן הסיפור רק מתחיל, רעייתו בהלם מהאירוע הטראגי, עוברת להתגורר במנדוסה שבארגנטינה. שם המשפחה משתלבת בקהילה היהודית המקומית, רחל ומריו נרשמים ללימודים בבית הספר היהודי 'מקס נורדאו' וגם משתלבים בתנועת הנוער "מכבי מנדוסה".

קברו של יצחק ז"ל בארגנטינה.

שושנה פרנסה את משפחתה מהכסף והתכשיטים שהשאיר לה יצחק ז"ל, אך הזמן עושה את שלו והחסכונות אוזלים. אזי שושנה מתחילה למכור את כל תכשיטיה, אבל המשפחה מגיעה לחרפת רעב, כשהכול נראה אבוד, לקראת שנת 1968 מגיעים מישראל שליחים של הסוכנות היהודית ומציעים לשושנה שבהשכלתה הינה אחות מוסמכת, להעלות ארצה.

זהו חלון הזדמנויות ששושנה לא מפספסת, וככה היא וילדיה עולים לישראל, המשפחה מגיעה בינואר 1969 בחוסר כל לישראל. יצחק ז"ל נשאר טמון בבית העלמין בסנטה פה. שושנה נפטרה בשיבה טובה ונטמנה בבית העלמין פרדס חיים שבכפר סבא.

בערב פסח תש"פ, הנכד של יצחק ביקש לעלות את עצמות סבו מסנטה פה לכפר סבא ולאחד מחדש את המשפחה, את סבא וסבתא עם אביו ודודתו. המבצע יצא לדרך, הקהילה היהודית בארגנטינה 'אמיה', עם הקהילה המקומית בסנטה פה, נרתמו להשגת המסמכים הנדרשים לצורך הבאתו של יצחק ז"ל, מרבית המסמכים היו צילומים ישנים והיה צורך לאתר את המקור בארכיוני הממשל בארגנטינה. סוג של יש מאין, כנגד כל הסיכויים מול משרדי רשויות סגורים בעקבות הקורונה, פקידות אפאטית וביורוקרטיה אין סופית, הושלם המבצע בהצלחה עם הטסת עצמותיו לישראל.

הלוויה בכפר סבא.

במעמקי הקבר בארגנטינה נמצא שעון היד של יצחק ז"ל, (השעון הועבר לרשות המשפחה) ביום שישי, י"א באלול, 19-08-2021 נקבר יצחק ז"ל לצד אלמנתו שושנה, ששמרה לו אמונים עד יום מותה.

בבית העלמין בכפר סבא ספד לו בנו מריו: "אבא לא זכיתי להכיר אותך, עכשיו אני זוכה לראות אותך ולהביא אותך כאן לישראל, לנוח מנוחת עולם יחד עם שושנה ז"ל". גם רחל בתו ספדה לו ובדמעות אמרה: "הפולנים הכחידו כל זכר למשפחתנו בפולין, אבל הנה כאן והיום ממשיכה המשפחה לפרוח ולהתאחד בישראל. כאן נעלה על קברך, ולעולם לא נשכח אותך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!