1. עמוד הבית
  2. עסקים ונדל"ן
  3. בארץ

סובלים מקוצר ראיה? כך תטפלו בבעיה

מחקר מצא הבדלים דרמטיים בשכיחות קוצר הראייה לפי זרמי החינוך השונים: רובם המוחלט של בני הנוער שלמדו בזרם החינוך החרדי סבלו מקוצר ראייה, לעומת שיעורים נמוכים בהרבה בקרב אלה שלמדו בחינוך הממלכתי-דתי או הממלכתי • בואו לקרוא על דרכי טיפול

כתבה מקודמת, כ"ה אלול תשפ"א 02/09/2021 16:59
תגיות:

מחקר דרמטי בעיות בראייה בעיות בראייה צילום: unsplash

במרוצת השנה האחרונה חלה עלייה דרמטית במספר שעות הצפיה במסכים. בין אם מדובר על לימודים בזום או פגישות שנערכות באמצעותו ובין אם על צפיה ממושכת בטלוויזיה, המכנה המשותף אחד הוא - מאמץ יתר של העיניים. לכאורה, ההשלכות מסתכמות לכל היותר בעייפות או בכאבי ראש אך בפועל, הדבר עלול להחמיר תופעות של קוצר ראיה.

המדובר על תופעה שכיחה מאוד שבאה לידי ביטוי בראייה טובה של עצמים בטווח קצר – אך קושי בראייה של עצמים מרוחקים. ההסבר הפיזיולוגי לכך הוא שהעין שלנו לא מצליחה למקד את קרני האור על הרשתית עצמה (המצב הטבעי והתקין), אלא ממקדת את קרני האור מעט לפני כן. לרוב, זו תוצאה של עין ארוכה מדי. את ההשלכה החיצונית של הליקוי ניתן לראות בבירור – אנשים שפשוט ממצמצים על מנת להתמקד בעצם כלשהו במרחק. משאבים רבים הושקעו במחקר אודות הגורמים לקוצר הראייה, אך נכון להיום, אין מסקנה חד משמעית. לצד זאת, חוקרים איתרו גן מסוים אצל אנשים הסובלים מקוצר ראייה. 

בנוסף, קיימת השערה כי לתופעה יש גם סיבה סביבתית - בנים חרדים נוטים לפתח יותר קוצר ראייה מאשר בנים חילוניים ודתיים לאומיים בני גילם, וככל הנראה מדובר בקשר להרגלי הלמידה והקריאה שלהם. שכיחות התופעה בקרב המגזר החרדי, גבוהה לאין שיעור מזו שנרשמה במגזר הכללי – למעלה מ 80% מהגברים החרדים סובלים מקוצר ראייה, כך עולה ממחקר שהוצג בכנס איגוד רופאי בריאות הציבור ובתי הספר לבריאות הציבור. 

המחקר מצא הבדלים דרמטיים בשכיחות קוצר הראייה לפי זרמי החינוך השונים: רובם המוחלט של בני הנוער שלמדו בזרם החינוך החרדי סבלו מקוצר ראייה, לעומת שיעורים נמוכים בהרבה בקרב אלה שלמדו בחינוך הממלכתי-דתי או הממלכתי. יתר על כן, הסיכון לקוצר ראייה גבוה (חמור) אצל החרדים מוגבר משמעותית לעומת אלה הלומדים בזרמים האחרים.

 הקשר בין צפיה במסכים וקוצר ראיה                                      

קיימת השערה מוצקה יותר לגבי הזיקה בין שעות צפיה ארוכות במסכים לבין קוצר הראיה. הקשר הסיבתי בין השניים טמון בכך שבשונה מקריאה של עיתון למשל, כאשר מדובר על מחשב, זווית הראייה רחבה יותר ונדרשות יותר תנועות של העיניים. כמו כן, הדמויות או הכתוביות בהם אנו צופים, מורכבות מאסופה אדירה של פיקסלים שנוצרים באמצעות אלקטרונים שפוגעים בחלק הפיני של המסך שמכוסה בחומר מסוים. למעשה, כל פיסקל הוא בהיר במרכזו אך בהירותו פוחתת בקצוותיו החיצוניים, מה שמקשה על העיניים להתמקד בדמויות המורכבות מפיסקלים

הבעיה היא כי במרוצת השנים, התפתחו שורה של דעות קדומות, או מעשיות מופרכות, בנוגע לקוצר ראיה, וזו העת לנפץ אותן אחת אחר השנייה.

חייבים להוריד את המשקפיים בזמן הקריאה בשביל להקטין את האפשרות לקוצר ראיה:

שגוי לגמרי – אין ספור מחקרים ניפצו את התזה הזו על פיה, הורדת משקפיים בזמן הקריאה או הרכבת משקפיים ביפולקיות, לא מאטים באופן משמעותי את התפתחות קוצר הראיה.

אם נקטין את המספר במשקפיים - נאט את התפתחות הליקוי

שגוי לגמרי – גם בהקשר הזה, אין ספור מחקרים קובעים שהפחתת התיקון האופטי, כלל אינו מונע את האצת קוצר הראיה. למעשה, ישנם מחקרים שמצאו כי הדבר דווקא יכול להביא להחמרה של התופעה

שינה בחדר מואר תמנע היווצרות של קוצר ראיה

שגוי לגמרי : מחקר שנערך בנושא מצא כי למעלה ממחצית מהילדים שנבדקו, שישנו בתנאי תאורה מלאה בלילה, פיתחו קוצר ראיה, זאת לעומת כשליש מהנבדקים שישנו עם מנורת לילה שפיתחו קוצר ראיה וכ – 10% שישנו בעלטה מוחלטת שפיתחו קוצר ראיה.

קוצר ראיה חולף לעיתים מאליו

שגוי לגמרי: הליקוי, לעולם לא נרפא מעצמו, אלא לכל היותר יבלם ותחול סטגנציה בהחמרה שלו. המציאות מלמדת כי לעיתים קרובות, הבעיה 'צצה' בטווח הגילאים שבין גיל 6-12 אך החמרתה נבלמת בהגיענו לסביבות גיל 21. השיפור, אם נמצא כזה, נוצר לעיתים קרובות מכשל בבדיקה שבוצעה בעבר שהצביעה על מספר שאינו מייצג נאמנה את הליקוי בראיה.

כיצד נפטרים מקוצר הראיה במספר ימים?

הטיפול הבסיסי והנפוץ ביותר בקוצר ראייה הוא הרכבת משקפיים (או עדשות מגע). למעשה, מרבית האנשים שמרכיבים משקפיים מסביבנו עושים זאת על מנת להתמודד עם קוצר ראייה. עלינו להבדק אצל רופא עיניים או אופטומטריסט, להבין מה מספר קוצר הראייה שלנו – ולהזמין משקפיים שיתקנו את הליקוי. כחלופה ולמי שמאס בהרכבת משקפיים, קיים כיום פתרון יעיל, מהיר ובעלות נמוכה מאי פעם – ניתוח להסרת משקפיים. במסגרת זו, המנתח משנה למעשה את צורת הקרנית, זאת במטרה לתקן את העיוות במיקוד קרני האור. 

כאמור, מדובר על ניתוח קצר כאשר ישנן שתי חלופות לביצועו. הראשונה – 'שיוף' של הקרנית, שמהווה את החלון הקדמי של העין. באמצעות קרן לייזר מדוייקת ובעוצמה נמוכה מאוד, משייפים את פני שטח הקרנית, ללא צורך בחיתוך וללא מגע יד אדם. האפשרות השנייה גם היא מתבססת על שימוש במכשיר לייזר מתקדם אשר יוצר חלון טיפולי בקרנית, מרימים בעדינות את המתלה שנוצר, מה שמאפשר למכשיר הלייזר הנוסף לבצע שיוף בלייזר בשכבות הפנימיות של הקרנית. לאחר מכן מוחזר המתלה למקומו ותוך זמן קצר שכבת האפיתל המכסה את הקרנית, צומחת מחדש מעל החתך. בשיטה זו זמן החזרה לשגרה מינימלי וכבר למחרת הטיפול ניתן לחזור לשגרת חיים מלאה.

כיצד אדע אם הפתרון הזה מתאים לי? 

הליך הבדיקה אינו ארוך. ראשית, בודקים את המספר המדויק של המשקפיים ומצלמים את הקרנית. בשלב הבא, בונים מעין מפה טופוגרפית של העין באמצעות שימוש במצלמות מיוחדות. בנוסף, בודקים את עובי הקרנית – היבט מהותי מאוד בהחלטה אם אפשר לנתח וגם אם כן, איזה סוג ניתוח מתאים לכל מטופל. לאחר מכן מתבצעת בדיקה של הרופא במיקרוסקופ. ורק לאחר בחינת מכלול ההיבטים, רופא עיניים מומחה מחליט אם ישנה התאמה לניתוח, ובמידה וישנה התאמה, הרופא ימליץ על שיטת הטיפול המיטבית לכל מטופל.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;