1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. חדשות חו"ל

תיעוד של 11 בתי הכנסת העתיקים ביותר שנותרו כעדות אילמת לחיים בפולין

כמעט 3.5 מיליון יהודים חיו בפולין לפני השואה, מהם שרדו רק כ-120-50 אלף איש. כ-90% מיהודי המדינה נרצחו בשואה, ועמם נמחקה היסטוריה בת אלף שנה. כגודל האוכלוסייה – כך מספר בתי הכנסת שעמדו מאות שנים על אדמת פולין. תיעוד מרגש ודומע

ישראל לפקוביץ, חני לוין, י"ג תשרי תשפ"ב 19/09/2021 08:10

במעלות קדושים בתי כנסת בפולין בתי כנסת בפולין צילום: מאיר בולקה

בפולין התגוררה אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם השלוש מיליון, עד שנמחקה כמעט כולה על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. בעלי נכסים יהודים לשעבר וצאצאיהם נלחמו לקבל פיצוי מאז נפילת הקומוניזם בשנת 1989.

בשנת 2015 קבע בית הדין החוקתי של פולין כי יש לקבוע מועד אחרון, שלאחריו כבר לא ניתן לערער על החלטות מינהליות לקויות. הפולנים החלו מיד במהלך העברת חוק שיהודים צאצאים לניצולי שואה או צאצאים להורים שנרצחו בשואה, לא יוכלו לתבוע רכוש חזרה. לטענת הפולנים, הם היו קורבן כמו היהודים, ואם יש מישהו שצריך לשלם עליו, אלו הגרמנים.

ואכן בחודש שעבר נשיא פולין, אנדז'יי דודה, אישר את החוק שיבטל את האפשרות של יהודים לקבל פיצוי על רכוש שנגזל מהם בתקופת השואה ובתקופה הקומוניסטית בפולין, והתעלם ממחאות מצד ישראל וארה"ב.

על רקע הדברים הללו, מפרסם איתמר אייכנר באתר Ynet פרויקט מרגש שבתי הכנסת המיותמים הפזורים ברחבי פולין, בתיעוד אווירי של 12 בתי הכנסת העתיקים ביותר, שנותרו כעדות אילמת לחיים שהיו ואינם.

את הפרויקט ערך וליקט בעמל רב מאיר בולקה, שסיפר ל-Ynet על הפרויקט. "כבר כמה שנים שאני נוסע בכבישי פולין לצורך שימור אתרי מורשת יהודיים", מספר בולקה, יו"ר עמותת J-nerations "דור לדור", העוסקת בשימור זיכרון השואה בפולין. "תמיד אני חמוש במצלמה או ברחפן ומתעד את השרידים האחרונים לקהילות היהודיות המפוארות שהיו במדינה, כי מי יודע, אולי בפעם הבאה מישהו יחליט להרוס. אין בית כנסת שאני לא נכנס אליו בחיל וברעדה".

תפילת כל נדרי הנשמעת בין כתלי בתי הכנסת העתיקים והנידחים של פולין מפי החזן שי אברמסון. מתוך פרוייקט תיעוד בתי הכנסת העתיקים שלי פולין, צילום: מאיר בולקה

בית הכנסת בעיירה וודז'יסלב: עין נושאים לך לשמים

עם פרוץ השואה חיו בעיירה כ-2,400 יהודים, כשליש מסך תושביה. על פי מסמכים עתיקים שנמצאו באזור, יהודי וודז'יסלב (WODZISLAW) התיישבו בה כבר מהמאה ה-14, עסקו בסחר, בייצור קמח ובניהולה של העיר תחת השלטון המקומי.

בית הכנסת בוודז'יסלב: צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor

כיום בית הכנסת עומד נטוש ומט ליפול, זאת כיוון שלא נרשם בפנקס האנדרטאות לשימור, לאחר שלא נמצא דורש שייקח על עצמו את שיקום המבנה.

בית הכנסת בשידלוב: היום מוזיאון ליהודי המקום

מדובר באחד מהעתיקים ביותר בפולין, והעתיק ביותר במחוז קיילצה. בית הכנסת נבנה בעיירה בשנת 1534, והוא בנוי כמבצר בסגנון הרנסנס המוקדם. קירותיו עוטרו בציורים בארוקיים. יהודים חיו במקום במשך 500 שנה, ועם פלישת הנאצים היוו רבע מהאוכלוסייה המקומית. לדברי בולקה, הגרמנים חיללו את קדושת בית הכנסת והפכו אותו למחסן נשק עבור הלוחמים הנאצים.

עיצוב רנסנסי מוקדם - וגדר שעשויה ממצבות יהודיות. בית הכנסת בשידלוב (צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)

לאחר המלחמה שימש זמן קצר כבית קולנוע, אך ננטש ועמד בשיממונו, כיעד לחסרי בית, עד ששופץ במימון העירייה המקומית והפך לבית תרבות. בשנים האחרונות חזרה העדנה לבית הכנסת, לאחר שהוקם בו מוזיאון להיסטוריה היהודית של שידלוב, ומוצגים בו פריטי יודאיקה שנמצאו באזור. לעיתים עורכת העיריה אירועים מקומיים

פינצ'וב: בית הכנסת שתרם המלך קאזימיר הגדול

בית הכנסת של פינצ'וב היה מהחשובים והעתיקים בפולין, ממש כמו הקהילה העתיקה שחיה בעיר הקטנה מאז המאה ה-14 (ועל פי מסמכים רשמיים, מאז המאה ה-16 אז הוזכרו לראשונה), ומנתה לאורך ההיסטוריה כמה מחשובי הרבנים שידעה היהדות, ובהם רבי יהונתן אייבשיץ.

בית הכנסת בפינצ'וב (צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)

מרבית הקהילה שמנתה עד לפלישה הגרמנית כ-4,600 אנשים, נרצחה באכזריות ופינצ'וב הוכרזה כ"נקייה מיהודים". בימים כתיקונם, מהווה בית הכנסת של פינצ'וב מוקד עלייה לרגל של קבוצות מישראל ושל תיירים יהודים רבים

באבוב: מהחסידים שנרצחו נותר בית כנסת

בית הכנסת של החסידות הנקראת על שם העיר בובובה, ולעיתים רחוקות הוא משמש קבוצות של תלמידים המבקרים בעיר. המקום שנוסד בשנת 1778 נמצא בבעלות הקהילה היהודית של קרקוב, וניתן לבקר בו בתיאום מראש.

בית הכנסת באבוב (צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)

חסידי באבוב עוד פוקדים את העיירה, כשהם עולים לקברי אבותיהם בבית העלמין ששוקם לאחר המלחמה על ידי פולנים, ואלה נעצרים בבית הכנסת לתפילה כדי להמשיך ולשמר את המסורת של בית הכנסת.

שצ'בז'שין: הפרוכת העתיקה וארון הקודש עוד שם

אחד מבתי הכנסת המרהיבים שנשתמרו כיום הוא זה שבעיירה שצ'בז'שין. היה זה בית הכנסת היחיד, שהוקם בשנת 1600 – ועד לפרוץ השואה הוא הכיל בתוכו את 2,600 היהודים, שמנו כשלישי מאוכלוסייתה של העיירה השקטה.

בית הכנסת בעיר שצ'בז'שין (צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)

בית הכנסת עבר שיקום בשנות ה-60, ומאז הוא משמש כמרכז תרבות וכמוזיאון עירוני, מרבית הנוכחים במקום כיום הם עובדי המוזיאון, ולא נותר זכר לאלפי היהודים שהתפללו בו לאורך כמעט 400 שנה, לבד מארון הקודש והפרוכת העתיקה שמוצגות בו.

חלם: בית הכנסת של החכמים הפך למסעדה

אחת הערים הידועות ביותר בפולין - גם בזכות אדמו"ריה, אך בעיקר בזכות חכמיה - היא חלם. שני בתי כנסת היו בחלם. אחד מהם הוא בניין מגורים גדול, שלא נותר בו כל זכר לבית הכנסת - ואילו השני הפך בשנים האחרונות למסעדת בשר.

בית כנסת בחלם (צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)

בית הכנסת נבנה בשנת 1912, כ-15 אלף יהודים חיו בחלם לפני המלחמה, כמחצית מאוכלוסייתה של העיר, ומרביתם נספו בשואה. מאז שנת 1950 לא ידוע על יהודים החיים בחלם.

ויסלביצ'ה: הפולנים המקומיים שימרו ושיקמו

בוויסלוביץ (ויסלאביצה בשמה הפולני) שבמחוז חלם, חיה קהילה שוקקת במשך מאות בשנים, ופעלו בה מסגרות דתיות, חינוכיות וציוניות. מי שיבקר באזור, מומלץ לו שלא להחמיץ את בית הכנסת של הכפר, שהוקם בשנת 1890, ומהווה דוגמה ליחסים מצויינים בין ישראלים לפולנים, תודות לראש העיר ולמספר תושבים שלקחו על עצמם לשקם אותו - מהמסד ועד הטפחות.

בית הכנסת בוויסלוביץ (צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)

לאחר ששופץ בית הכנסת, החלו תושבי העיר להשתמש בו לצורך חתונות ואירועים פרטיים, אולם ביוזמתו של ראש העיר, הובאו אליו חפצי יודאיקה שהיו מאוחסנים אצל אנשים פרטיים - ובמקום הותקנה מזוזה בטקס מרשים, עם חזן ורב מקומי. הידיעה כי בית הכנסת מחזיר עטרה ליושנה, הביאה אליו קבוצות של ישראלים רבים - ולא מזמן פקדה את המקום גם קבוצת מדריכי פולין.

אופצ'נו בית הכנסת הוא מוסך של אוטובוסים

כמו תמונת מראה עצובה לוויסלוביץ', עומד בית הכנסת של העיר אופצ'נו (אופוצ'נה ביידיש) עצוב ומוזנח, ללא זכר לזהות המקורית של המבנה. מסכת הגלגולים של בית הכנסת של אופצ'נו היא דוגמה אחת מני רבות ליחס הרשויות לבתי תפילה, ובמיוחד של יהודים.

בית הכנסת אופוצ'נו שהוסב למוסך (צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)

הנאצים הרסו את בית הכנסת, ולאחר המלחמה הוא הפך למחסן והוזנח, מה שאיפשר להקים בו אולם קולנוע מקומי. עם התפתחותה של העיר, בית הכנסת כבר לא היה בטבורה ובית הקולנוע נסגר והמבנה הוסב למפעל לחלונות. מסיבה לא ידועה, גם מפעל החלונות נטש, ובמקום שבו התפללו יהודים במשך מאות שנים, פועל מוסך של אוטובוסים.

בית הכנסת של שידלובייץ: בית מלאכה לייצור שלטים

שלושה בתי כנסת היו בשידלובייץ, עיירה יהודית, אולם רק אחד שרד את התופת. בית הכנסת הקטן של שידלובייץ נבנה למעשה לטובת היהודים שעבדו בתעשיית העורות באזור התעשייה בעיירה, ש-75% מתושביה, כ-7,200 איש, היו יהודים.

בית הכנסת שידלובייץ (צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)

לשידלובייץ היסטוריה יהודית-חסידית ענפה. היהודים הראשונים התיישבו בה כבר לפני למעלה מ-400 שנה, ובין רבניה של העיר היה האדמו"ר בעל "הפנים מאירות", רבי מאיר אייזנשטט, שפעל במקביל לפעילות החסידית של האדמו"רים לבית פשיסחה.

בית הכנסת בקושיצה: כל זכר נמחק

בית הכנסת שהוקם בשנת 1935 היה סמל לדו-קיום בין יהודים לפולנים קתוליים. מסיבה לא ברורה, הם נהגו להשתמש במקווה הטהרה של בית הכנסת, מה שתרם לאווירה החיובית בין השכנים. האווירה הזו לא עזרה ל-900 היהודים בכפר, שהיוו מחצית מאוכלוסייתו ותרמו רבות לפיתוחו. עם הפלישה הנאצית הם ניצודו עד שחוסלו כמעט לחלוטין.

בית הכנסת קושיצה (צילום: מאיר בולקה, j-nerations dorldor)

כיום משמש בית הכנסת כמוזיאון וספרייה, לאחר שמשקיע רכש את המבנה ושיפץ אותו מהיסוד. כל סימני בית הכנסת, כמו הבימה וארון הקודש, הוסרו לחלוטין עד כי לא ניתן לזהות שמדובר בבית כנסת.

בית הכנסת של מודליבוז'יצה: בית תרבות מקומי

בית הכנסת של מודליבוז'יצה נבנה בשנת 1760, והיה למוקד המרכזי של הקהילה היהודית הקטנה שחיה במקום. במשך שנים הייתה מעוז של חסידי גור, שהיוו את רוב תושביה של העיירה הקטנטנה. כשהגיעו הגרמנים הם החריבו את המבנה כמעט עד היסוד.

בית הכנסת מודליבוז'יצה (צילום מאיר בולקה, j-nerations dorldor)

בניין זה נשתמר על ידי העירייה המקומית, וזאת לאחר שלא נמצא מי שייקח את בית הכנסת על אחריותו כדי לשפצו. יוזמה של תושבי העיר הביאה להחלטה לשקם מחדש את בית הכנסת, כדי שלא יהווה מוקד משיכה לשיכורים ולהומלסים. המבנה שוקם במימון ממשלתי - וכיום הוא משמש כמרכז תרבות קהילתית עירונית, ולא מושך עניין רב.

מאיר בולקה מספר כי בעבר היו נסיונות להקים בבית הכנסת תערוכה בנושא יהודי מודליבוז'יצה, אולם התוכנית לא צלחה בשל בעיות מימון.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. לא אדרוך על דם יהודי  


  2. בלארוס  

    יהודי

;