1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. אקטואליה

המלצות לממשלה: במשרד השיכון מסווגים את הבניינים בסיכון

על פי חוות הדעת של משרד השיכון, הבניינים שזקוקים בדחיפות לבדיקת יציבות הם אלה שנבנו לפני 1970, במיוחד בניינים בני שלוש קומות ויותר שסמוכים לים. יסודות בניינים שנבנו לפני 1970 עלולים להיות חלשים כי נבנו שלא ע"פ תקן לעמידות בפני רעידות אדמה | כל הפרטים על היערכות המדינה לחיזוק המבנים

יוסי ריינר, י"א חשון תשפ"ב 17/10/2021 11:29

קריסת הבניין בחולון קריסת הבניין בחולון קריסת הבניין בחולון צילום: פלאש 90

בישיבה שבה השתתפו בכירים במשרדי ממשלה שרלוונטיים לסוגיית המבנים המסוכנים, הומלץ לקדם בדיקות של מבנים שנבנו לפני 1970 שנמצאים על קומת עמודים וקרובים לים.

מההערכה המקצועית שביצע משרד השיכון והבינוי עולה, שהמבנים חשופים במיוחד לסכנת התמוטטות ולכן הם בראש סדר העדיפויות לבדיקת יציבות. 

בסיום הישיבות יופק מסמך שיכלול המלצות לממשלה לאימוץ צעדים למניעת קריסת מבנים.

"כלכליסט" חושף שעל פי חוות הדעת של משרד השיכון, הבניינים שזקוקים בדחיפות לבדיקת יציבות הם אלה שנבנו לפני 1970, במיוחד בניינים בני שלוש קומות ויותר. כמו כן הומלץ לסווג את הבניינים לפי עשורים שבהם הם נבנו, החל משנות החמישים.

בנוסף, ממליצים במשרד להציב בראש סדר העדיפויות בניינים מוזנחים ומבנים קולטי קהל. הומלץ לבדוק בניינים על קומת עמודים ובניינים בסמיכות לים כאשר על פי המשרד, הדרגה החמורה ביותר היא של מבנים במרחק של עד 200 מטר מקו החוף.

בדרגה בינונית נמצאים בניינים במרחק עד קילומטר ולבסוף מידת הדחיפות הנמוכה יחסית היא של בניינים במרחק 2-1 קילומטר מחוף הים. עוד הומלץ להציב בראש סדר העדיפויות גם בניינים באזורים שבהם יש תנועה טופוגרפית, למשל בחיפה וגם באזור השבר הסורי־אפריקאי.

בשיחה עם עם "כלכליסט" מסביר אוריאל קדוש, מנכ"ל יסטמס הנדסה, שמתמחה בבדיקה של יציבות מבנים, כי יסודות בניינים שנבנו לפני 1970 עלולים להיות חלשים בגלל עייפות החומר וגם משום "שבעשורים הראשונים לקום המדינה המבנים נבנו שלא על פי תקן לעמידות מפני רעידות אדמה. החומרים שבהם השתמשו הותאמו לעמידות של לא יותר מ־40 שנה; הפיקוח על הבנייה באותה עת לא היה הדוק כמו היום".

הקרבה לים היא גורם נוסף שמשפיע לרעה על יציבות המבנה, משום שהלחות - ובעיקר המליחות - יוצרות קורוזיה שמעכלת את הברזל שביסודות הבניינים. בעיה נוספת מסביר קדוש, היא מאגרי מי תהום שמצויים לרוב בקו החוף וגם בהם מליחות והם עלולים לפגוע ביסודות. קדוש מציין כי בניגוד למצב היום, עד סף שנות השמונים של המאה הקודמת התקן לא חייב בדיקה של מי תהום לפני ביסוס המבנה.

בישיבה הסבירו כי תהליך הבדיקה כולל בשלב ראשון בחינה ויזואלית של סימנים שרובם ניכרים לעין כגון סדקים, שקיעות ובלאי. בהתאם לתוצאותיה יסווג המבנה באחת החלופות הבאות: מיועד להריסה, תקין או דרוש תיקון נקודתי. קדוש מעריך כי בשוק החופשי בדיקה של יציבות בניין ותקינות היסודות עולה כ־3,000 שקל.

עוד סוכם בישיבה ע"פ כלכליסט, כי עד סוף החודש יוגדרו סטנדרטים אחידים לבדיקות יציבות של מבנים, וכן תגובש רשימה של כלים לסיוע לרשויות מקומיות וועדי בתים לקדם בדיקות של מבנים. בין היתר ייבחנו הסמכויות של הרשויות המקומיות ויוצגו כלים פיננסיים למימון הבדיקות. זומנה ישיבה נוספת שתעסוק בפתרון לאוכלוסיות מוחלשות שאינן יכולות לממן בדיקות של מבנים ועל אחת כמה וכמה יתקשו לממן שיפוצים.

עוד עולה כי בעיה מרכזית שעדיין לא נפתרה, היא העובדה שאין חוק שמחייב בדיקת מבנים, גם אם מדובר במבנים שהם מיושנים מאוד, דבר שיוצר מצב שהדיירים הם אלו שמסבים את תשומת לב הרשויות המקומיות בזמן שהבניין עלול להיות כבר במצב קריסה מיידית.

 



עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. יאלה משיח רוצה לבוא בואו נתאמץ באחדות במחשבות טובות על השני  

    חן

;