י"ז ניסן התשפ"ד
25.04.2024

דרכי הטיפול של פציעות ריצה נפוצות

מי שמקפיד על ריצה כפעילות גופנית מרוויח יתרונות בריאותיים רבים, כמו שיפור סיבולת הלב והריאה, שריפת קלוריות, חיזוק השרירים, שיפור מצב הרוח ועוד. כדי שתוכלו ליהנות מהיתרונות בלבד חשוב להכיר את הסיכונים שבריצה ולדעת כיצד להתמודד עימם גם כן. בדיוק לשם כך ערכנו עבורכם רשימה של פציעות הריצה הנפוצות ביותר ודרכי הטיפול בהן

דרכי הטיפול של פציעות ריצה נפוצות
ריצה צילום: unsplash

ברך רצים

שמה הרפואי של תופעה זו היא תסמונת הכאב הפטלופמורלי, אך היא מוכרת יותר בשם ברך רצים משום שהיא שכיחה מאוד בקרב רצים. לתסמונת זו מספר גורמים, כאשר הגורם המרכזי הוא בדרך כלל מאמץ יתר ושימוש מופרז במפרק הברך בזמן ריצה. גורמים נוספים הם מנח לקוי של כף הרגל, למשל כאשר הרץ סובל מפלטפוס (קשת שטוחה) או מי שיש לו קשת גבוהה, כמו גם נטייה של כף הרגל לקרוס כלפי פנים. גם אצל מי ששרירי מכופפי הברך מקוצרים או מי ששרירי השוק והגב מקוצרים, עשוי להיות בסיכון מוגבר ללקות בתסמונת.

התסמינים של ברך רצים הם תחושת כאב באזור עצם הפיקה בברך, במיוחד בעת הנעת מפרק הברך, במיוחד בעת ריצה בשיפוע. במקרים מסוימים תופיע גם נפיחות באזור הפיקה לאחר ביצוע פעילות גופנית המערבת את האזור.

ישנן מספר דרכים לטפל בברך רצים: ראשית, חשוב לבצע חימום לפני הריצה ולבצע מתיחות לאחריה. אם יש כאב ונפיחות ניתן לשים קרח על האזור לקירור. במהלך הריצה ניתן ללבוש תומך פעיל באזור הברך, שימנע מהפיקה לנוע בצורה לא מבוקרת הגורמת לכאבים. מדרסים אורטופדיים יכולים לסייע במניעת הופעת כאבים גם כן, במיוחד עבור מי שסובל ממנח כף רגל לקוי.

דלקת בגיד אכילס

גיד האכילס נמצא באזור התחתון של הרגל, בחלק האחורי שלה. עומס יתר המופעל על הגיד במהלך ריצה עשוי לגרום להתפתחות של דלקת באזור. יחד עם זאת ישנם גם גורמים נוספים העשויים לעורר את הדלקת כמו הליכה בנעליים שאינן מעניקות תמיכה נכונה לכף הרגל, טראומה הנגרמת לאזור ואף נטילה של תרופות מסוימות. דלקת זו יכולה להתבטא בתסמינים כמו כאב, נפיחות, נוקשות של הגיד ואף הגבלה בתנועה.

במקרים רבים ימליץ הרופא למטופל לקחת תרופות נוגדות דלקת, שאינן סטרואידיות, כדי לסייע לגוף להילחם בדלקת. דרכי טיפול נוספות הן תרגול פיזיותרפיה, שימוש במדרסים והקפדה על מנוחה של הגיד.

שברי מאמץ

גם שברי מאמץ הם מסוגי הפציעות הנפוצות ביותר בקרב רצים. תופעה זו נפוצה יותר בקרב רצים למרחקים ארוכים והיא מופיעה בשל הפעלת עומס החוזר על עצמות הרגליים. שברי מאמץ הם שברים זעירים היוצרים כאבים מקומיים, רגישות באזור השבר ונפיחות, העשויה להתגבר לאחר ביצוע פעילות גופנית.

הטיפול בשברי מאמץ כולל מנוחה של האזור שבו מצויים השברים, תרגול פיזיותרפיה ובהמשך חזרה הדרגתית לפעילות גופנית ושימוש במדרסים אורתופדיים למניעת הישנות של התופעה.

פציעות קלות ריצה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד