"כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ־לָךְ"

אנטוורפן לבשה חג לזכרו של הגבאי הוותיק מבעלזא

אלפי אנשים, נשים וטף השתתפו בתהלוכת הכנסת ספר תורה באנטוורפן, לזכרו של העסקן הדגול הרה"ח ר' דוד גליצקי ז"ל | בהוראת הפוסק המפורסם, ספר התורה הוכנס לשטיבל חדש | נציגי הקהילה יערכו מחר מפגש הוקרה למשטרת אנטוורפן על שיתוף הפעולה הפורה במסגרת ההכנות לאירוע | סיכום מרגש ותיעוד נרחב

יוסי שטארק
י"ד חשון התשפ"ב 20.10.21 | 23:56
5 תגובות

אנטוורפן לבשה חג לזכרו של הגבאי הוותיק מבעלזא

הכנסת ספר תורה לבית המדרש בעלזא באנטוורפן צילום: באדיבות המצלם

השבוע התקיימה חגיגת הכנסת ספר תורה בהשתתפות אלפי אנשים נשים וטף, ברחובות אנטווערפן, לעילוי נשמת סבי הרה"ח ר' דוד גליצקי ז"ל, מקים מוסדות התורה של חסידי בעלזא באנטטורפן, שנפטר לפני כשש שנים. מי שתרמה את ספר התורה היא סבתי, מנהלת בית הספר 'בנות ירושלים' בעלזא בעיר.

ספר התורה הוכנס לבית המדרש החדש 'בית אהרן' של חסידי בעלזא באנטוורפן, ולא לבית המדרש המרכזי, אותו הקים וניהל הרה"ח דוד גליצקי. זאת, לאור חוות דעתו של הפוסק הגאון רבי שמאי קהת גראס שגרסה כי יש הידור מיוחד וחשוב להעניק ספר תורה לביהמ"ד שטרם מחזיק בספר תורה.

בתוך כך, ל'בחדרי חרדים' נודע כי מחר (חמישי) יתקיים מפגש הוקרה אצל משטרת אנטוורפן, כשבמסגרתו יביעו לה הערכה על שיתוף הפעולה הפורה עם הקהילה החרדית במהלך ההכנות וההיערכות לאירוע. מי שייצג את הקהילה אלה נציגי ארגון 'השמירה', נציג השטיבל ונציג משפחת גליצקי.

אחי, הסופר ובעל המחנך הרב יהושע שטארק, סיכם את האירוע המרומם בתיאור מרגש שכתב שעות ספורות לאחר תהלוכת ה'הכנסת ספר תורה'. הוא ציין את הרגעים המרגשים ביותר, בעיניו, מתוך שעות התהלוכה, הריקודים, הסעודה והדרשות:

השירה המרגשת בחדר הדחוס בסיום כתיבת האותיות

ספר התורה מוכן. הדיו צריך להתייבש. מחכים כמה דקות. החדר מתמלא בבני משפחה. ואז מתחילים לשיר "עַל הַכּל יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרומַם וְיִתְנַשּא שְׁמו שֶׁל מֶלֶךְ מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא". המרא דאתרא, הגאון רבי אהרן שיף, מגיע ומצטופף לתוך החדר. רבנים נוספים מגיעים ומצטופפים. מחזה נורא הוד: ספר תורה שזה עתה סיימו לכתוב, ומסביבו עשרות יהודים עם עיניים עצומות בחדר צפוף שרים בערגה לכבודו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

הריקודים הסוערים באמצע בעלגעליי, הרחוב המרכזי ברובע היהודי באנטוורפן

עומדים באמצע כביש רחב ומרכזי. אתה מחפש מסביבך פיסת קרקע ריקה - ולא מוצא. הכול שחור מאדם. אתה מרגיש כאילו כל אנטוורפן סגרה את עסקיה והגיעה לחגוג. המוזיקה עוצמתית. וכל הרחוב רוקד. שְׂאִי־סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ־לָךְ. מכל הגילאים. מכל השטיבלעך. בחורים ואברכים. בני תורה ובעלי בתים. עשירים ועניים. כולם רוקדים ומפזזים בחדווה לכבוד התורה. כי אנו עמך ואתה אלוקינו.

הריקוד של הבנים והחתנים באמצע הסעודה

באמצע הסעודה התייצב הציבור לרקוד. בתוך המעגל התייצבו הבנים והחתנים של הסבא המנוח ז"ל למעגל מצומצם. אחד עשר כוכבים, כל אחד כוכב בתחומו. כל אחד שם את ידיו על כתפי שכנו. התזמורת החלה לנגן בעוז. כל האולם מחא כפיים. משפחה לפני הכול. הרגעים המרוממים והמרגשים, הריקודים הסוערים, הניגונים המלבבים, והדרשות המרתקות, ייחרטו בלבות המשתתפים לנצח!