1. עמוד הבית
  2. יהדות
  3. פרשת השבוע

הרב שאול יורוביץ': מהות התפילה - קשר תמידי עם הבורא

כמדי שבוע, הרב שאול יורוביץ' מתבונן לעומק באקטואליה היהודית ושולה מתוכה מגוון עצות לעבודת המידות והתמודדות עם מכשולים | השבוע: המשמעות של היותנו בניו של הקב"ה | והשבוע: מהות התפילה וכיצד היא מחברת ביננו לבין הבורא

הרב שאול יורוביץ', ט"ו חשון תשפ"ב 21/10/2021 14:15
תגיות:

פרשת וירא הרב הצדיק שאול יורוביץ הרב הצדיק שאול יורוביץ צילום: באדיבות המצלם

אחת המתנות המיוחדות שקיבלנו מאבותינו הן שלושת התפלות הקבועות בכל יום 'שחרית מנחה וערבית', חכמינו ז"ל (ברכות כו) אומרים כך: "אברהם תיקן תפלת שחרית שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל, יצחק תיקן תפלת מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו, יעקב תיקן תפלת ערבית שנאמר ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי".

אם כן מפרשתנו אנו לומדים את תקנת תפילת שחרית של אברהם אבינו ומהפרשות הבאות עלינו לטובה אנו לומדים את שאר התפילות.

השאלה המתעוררת מאליה על דרשות חז"ל אלו היא שבהתבוננות פשוטה בתיאור חייהם של אבותינו הקדושים התפילה מפורשת בבירור פעם אחר פעם ותופסת מקום נכבד במציאות חייהם הרבה יותר מאשר בשלושה מקומות אלו, ונזכיר רק כמה מהבולטים שבהן.

אצל אברהם אבינו בפרשה הקודמת ב'ברית בין הבתרים' (בראשית טו) נאמר: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר" הרי שאברהם מבקש בן בצורה מפורשת מאת הקב"ה. גם תפילתו על אנשי סדום מתוארת בצורה ברורה מאוד

אצל יצחק אבינו מצאנו את התפילה בצורתה המפורשת ביותר (בראשית כה) "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ".

אצל יעקב אבינו התפילה מתוארת באופן שונה (בראשית כח) בדרכו אל לבן הוא משתפך לפני בוראו ואומר: "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים".

המשותף לכל התיאורים הללו ועוד רבים כמוהם הוא התפילה והבקשה השזורים בצורה מפורשת בחיי אבותינו הקדושים, לאור זה אינו מובן כלל מדוע כאשר חז"ל באים ללמוד את התפילה מאבותינו הקדושים הם לומדים זאת מרמזים ודרשות שונות במקום ללכת בדרך המלך וללמוד זאת מפסוקים מפורשים כאמור.

ביאור הדבר הוא פשוט מאוד, חז"ל רוצים ללמוד את התפילה כמציאות חיים קבועה בוקר צהריים וערב ללא שום קשר למצבים השונים החולפים על האדם. זה המשמעות הפשוטה שאבותינו תיקנו לנו ג' תפילות מידי יום, את זה אפשר ללמוד רק מרמזים אלו המתארים תפילה במצבים סתמיים כאשר לא היה משהו גדול ומיוחד להתפלל עליו, רק זה יכול ללמד אותנו על מצוות התפילה מידי יום ביומו.    

בכל אותם הפסוקים המתארים תפילות מפורשות אצל אבותינו הקדושים, מדובר על תפילה או בקשה בכדי להשיג דבר ספציפי, אם כן אי אפשר ללמוד משם על מציאות התפילה העקבית בחיי האיש הישראלי.

התפילה בזמני צר ומצוק אינה צריכה לימוד, זו תפילה מתבקשת, היא טבעית לאדם, מצאנו כמותה גם אצל אדם הראשון בהתפללו על הגשם, התפילות שאבותינו הקדושים תיקנו לנו מידי יום ערכם עמוק ונעלה הרבה יותר, משמעותן הפנימית היא יצירת קשר אינטימי תמידי עם אבינו שבשמים על ידי הכרה מוחלטת שכל מציאות חיינו היא שפעת הבורא השופעת עלינו תמיד, הפנמת עיקרון זה  מובילה את האדם לתפילה תמידית ערב ובוקר וצהריים.

זו הסיבה שהתפילה נתגלתה הרבה לפני גילוי התורה, התפילה מבטאת את עצם הכרת האדם בהנהגת ה' השופעת עליו תמיד, התורה לעומת זאת הן אורחות החיים הקבועות לנו לאחר הכרה כוללת זו, ולכן אבותינו הקדושים הורישו לנו את התפלה הרבה לפני קבלת התורה על ידי משה רבנו בהר סיני.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. נפלא  (ל”ת)


;